וורן באפט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וורן באפט
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום מגורים אומהה, נברסקה, ארצות הברית
כינויים נוספים "האורקל של אומהה"

וורן באפט (באנגלית: Warren Buffett; נולד ב-30 באוגוסט 1930) הוא איל הון, משקיע ופילנתרופ אמריקאי. מכהן כיו"ר ומנכ"ל קונצרן האחזקות ברקשייר האת'וויי. הוא נחשב למשקיע הפרטי הגדול ביותר בעולם. הונו האישי נאמד במרץ 2022 במעל 126 מיליארד דולר, מה שהופך אותו לאדם החמישי בעושרו בעולם. הווארד גראהם באפט הוא בנו האמצעי. בין השנים 2008 ו-2009 היה האדם העשיר ביותר בעולם באומדן הונו האישי.[1]

באפט נולד באומהה, נברסקה. הוא פיתח עניין בעסקים ובהשקעות בצעירותו, בסופו של דבר נכנס לבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה ב-1947 לפני שעבר וסיים את לימודיו באוניברסיטת נברסקה בגיל 19. הוא המשיך וסיים את לימודיו בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת קולומביה, שם עיצב את תורת ההשקעות שלו סביב הרעיון של השקעות ערך שחלו על ידי בנג'מין גראהם. הוא למד במכון הפיננסי של ניו יורק כדי למקד את הרקע הכלכלי שלו וזמן קצר לאחר מכן החל שותפויות עסקיות שונות, כולל אחת עם גרהם. הוא הקים את חברת באפט ושות' בשנת 1956 והחברה שלו רכשה בסופו של דבר חברת ייצור טקסטיל בשם ברקשייר האת'וויי, תוך שהיא מבססת עצמה כחברת אחזקות מגוונת. בשנת 1978, צ'ארלי מאנגר הצטרף לבאפט כסגן יו"ר החברה.[2]

באפט הוא היו"ר ובעל המניות הגדול ביותר של ברקשייר האת'וויי מאז 1970. הוא כונה "האורקל" או "החכם" של אומהה על ידי גופי תקשורת שונים.[3] הוא ידוע בדבקותו בהשקעות ערך, בנדבנות ובחסכנות האישית שלו למרות עושרו העצום.[4] באפט הוא פילנתרופ, והתחייב לתת 99 אחוז מהונו למטרות פילנתרופיות, בעיקר באמצעות קרן ביל ומלינדה גייטס. הוא הקים ב-2010 יחד עם ביל גייטס את ארגון הצדקה התחייבות הנתינה, לפיו מיליארדרים מתחייבים לתת לפחות מחצית מהונם למטרות נדבנות.[5]

קורות חיים

תחילת דרכו והשכלתו

באפט נולד ב-1930 באומהה, נברסקה, השני מבין שלושה ילדים ובנם היחיד של לילה (לבית סטאל) והפוליטיקאי הווארד באפט.[6] הוא החל את לימודיו בבית הספר היסודי רוז היל. בשנת 1942, אביו נבחר לקדנציה הראשונה מתוך ארבע בקונגרס של ארצות הברית, ולאחר שעבר עם משפחתו לוושינגטון הבירה, סיים וורן את לימודי בית הספר היסודי, למד בחטיבת הביניים אליס דיל וסיים את מה שהיה אז תיכון וודרו וילסון ב-1947, שם נכתב בתמונה שלו בספר השנה של המחזור: "אוהב מתמטיקה; סוכן מניות עתידי".[7] לאחר שסיים את התיכון ומצא הצלחה עם מיזמי היזמות וההשקעות הצדדיים שלו שמילא בהם את זמנו החופשי, באפט רצה לדלג על הלימודים בקולג' כדי ללכת ישירות לעסקים, אך אביו דחף אותו להתקדם ללימודים אקדמיים ולא לדלג עליהם.[8]

באפט גילה עניין בעסקים ובהשקעות בגיל צעיר. הוא קיבל השראה מספר ששאל מהספרייה הציבורית של אומהה בגיל שבע, 'אלף דרכים להרוויח 1000 דולר'.[9] עוד בילדותו למד לבצע יוזמות עסקיות שונות בזמנו הפרטי. באחד המיזמים העסקיים הראשונים שלו, באפט מכר מסטיקים, קוקה קולה ומגזינים שבועיים מדלת לדלת בשכונה המקומית. הוא עבד גם במכולת של סבו. עוד בעודו בתיכון, הוא הרוויח בין היתר במשלוח עיתונים, במכירת כדורי גולף ובולים, ובחוברות פירוט על מכוניות. בהחזר הראשון שלו למס הכנסה ב-1944, באפט לקח ניכוי של 35 דולר עבור השימוש באופניים, בשעון שלו לשם מכירת העיתונים.[10] ב-1945, כתלמיד תיכון בשנתו השנייה, באפט וחבר הוציאו 25 דולר כדי לרכוש מכונת פינבול משומשת, שאותה הציבו במספרה המקומית. בתוך חודשים ספורים היו בבעלותם כמה מכונות בשלוש מספרות שונות ברחבי אומהה. הם מכרו את העסק מאוחר יותר באותה שנה תמורת 1,200 דולר לחייל ששב ממלחמת העולם השנייה.

למורו ומרצו של באפט, בנג'מין גראהם, הייתה השפעה רבה על השכלתו של באפט ועל תורת ההשקעות שלו.

התעניינותו של באפט בשוק המניות ובהשקעות בו מתוארכת לימי היותו תלמיד בית הספר כשהוא בילה בטרקלין הלקוחות של בורסה אזורית ליד משרד התיווך של אביו. אביו התעניין והשקיע בחינוך של באפט הצעיר, ובשלב מסוים לקח אותו לבקר בבורסה לניירות ערך בניו יורק כשהיה בן 10.[11] בגיל 11 הוא קנה לעצמו שלושה ניירות ערך במנייה של תאגיד הפטרוליום סיטגו, ושלושה ניירות ערך עבור אחותו דוריס באפט (שהפכה גם היא לפילנתרופית).[12] בגיל 15, וורן הרוויח יותר מ-175 דולר מדי חודש ממסירת עיתוני ה'וושינגטון פוסט'. בתיכון הוא השקיע בעסק בבעלות אביו וקנה חווה בשטח של 40 דונם שעובדה על ידי חקלאי שכיר. הוא קנה את הקרקע ב-1,200 דולר מהחסכונות שלו.[13] עד שסיים את הקולג', באפט צבר חסכונות של 9,800 דולר (כ-112,000 דולר בהתחשב באינפלציה נכון ל-2022).

בשנת 1947, באפט נכנס ללימודים בבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה. הוא היה מעדיף להתמקד ביוזמות העסקיות שלו, אלא שכאמור אביו לחץ עליו להירשם ללימודים. וורן למד שם שנתיים והצטרף לאחוות הסטודנטים 'אלפא סיגמא פי'.[14] לאחר מכן הוא עבר לאוניברסיטת נברסקה, שם, בגיל 19, הוא סיים תואר ראשון במנהל עסקים. לאחר שנדחה על ידי בית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, באפט נרשם לבית הספר לעסקים של אוניברסיטת קולומביה לאחר שנודע שבנג'מין גראהם לימד שם. הוא קיבל תואר שני בכלכלה מקולומביה ב-1951. לאחר שסיים את לימודיו, באפט למד במכון הפיננסי של ניו יורק.[15]

תחילת הקריירה העסקית

בשנת 1951,[16] באפט למד שמורו ומרצו גרהאם היה חבר בדירקטוריון של חברת GEICO ביטוח. כשהוא נסע ברכבת לוושינגטון הבירה בשבת, הוא דפק על דלת המטה של GEICO עד שהשוער אפשר לו להיכנס. שם הוא פגש את לורימר דוידסון, סגן נשיא GEICO, והשניים שוחחו על עסקי הביטוח במשך שעות. דוידסון יהפוך בסופו של דבר לחבר לכל החיים של באפט והייתה לו השפעה רבה עליו,[17] ומאוחר יותר סיפר שראה את באפט כ"אדם יוצא דופן" כבר אחרי חמש עשרה דקות ראשונות של שיחה. באפט רצה לעבוד בוול סטריט, אבל גם אביו וגם גרהאם דחקו בו שלא. הוא הציע לגרהאם שיעבוד בחינם, אך גרהאם סירב.[18]

באפט חזר לאומהה ועבד כסוכן מניות בזמן שלמד קורס של דייל קרנגי לדיבור בפני קהל.[19] באמצעות מה שלמד, הוא הרגיש בטוח מספיק כדי ללמד שיעורים ליליים ב"עקרונות השקעה" באוניברסיטת נברסקה באומהה. הגיל הממוצע של תלמידיו היה יותר מפי שניים משלו. במהלך תקופה זו הוא גם רכש תחנת דלק כהשקעה צדדית לא מוצלחת בסופו של יום.[20]

בשנת 1952,[21] באפט בן ה-22 התחתן עם תומפסון בכנסייה הפרסביטריאנית של דנדי. בשנה שלאחר מכן נולדה בתם הבכורה, סוזן אליס באפט. ב-1954 קיבל באפט עבודה בשותפות עם בנג'מין גראהם. משכורתו ההתחלתית הייתה 12,000 דולר בשנה (כ-121,000 דולר במחירי 2022). שם הוא עבד בצמוד למשקיע וולטר שלוס. גרהאם היה בוס קשוח. הוא עמד בתוקף על כך שעל המניות לספק מרווח בטיחות רחב לאחר שקלול הפער בין המחיר שלהן בבורסה לבין הערך הריאלי שלהן. באותה שנה נולד למשפחת באפט ילדם השני, הווארד גרהאם. ב-1956 פרש בנג'מין גרהאם וסגר את שותפותו מחברת הביטוח. בשלב זה החסכונות האישיים של באפט היו מעל 174,000 דולר והוא הקים את חברת באפט ושות'. חברת באפט ושות' הייתה שותפות מוגבלת להשקעות בגיבוי פיננסי של משפחתו בסכום של 105,000 דולר ובתוספת 100 דולר מכיסו; שווי השותפות הגיע תוך פחות מעשר שנים ל-26 מיליון דולר.

ב-1957 הפעיל באפט שלוש שותפויות במקביל. הוא רכש בית טיח עם חמישה חדרי שינה באומהה, שם הוא מאז ועד היום עדיין מתגורר, תמורת 31,500 דולר.[22] ב-1958 נולד ילדם השלישי של בני הזוג באפט, פיטר אנדרו. באפט הפעיל חמש שותפויות באותה שנה. בשנת 1959, החברה גדלה לשש שותפויות ובאפט פגש לראשונה את שותפו לעתיד צ'ארלי מאנגר. עד 1960, באפט הפעיל שבע שותפויות. הוא ביקש מאחד משותפיו, רופא במקצועו, למצוא עוד עשרה רופאים שמוכנים להשקיע 10,000 דולר כל אחד בשותפות שלו. בסופו של דבר, אחד עשרה הסכימו, ובאפט אסף את כספם בעוד הוא מוסיף מכספו להשקעה בסך 100 דולר בלבד.

ב-1961 חשף באפט כי 35% מנכסי השותפות הושקעו בחברת מפות סנבורן. הוא הסביר שמניית סנבורן נמכרה ב-45 דולר בלבד למניה ב-1958, אך תיק ההשקעות של החברה היה שווה 65 דולר למניה. המשמעות היא שעסקי המפות של סנבורן הוערכו ב"מינוס 20 דולר" השקעות ערך. באפט רכש בסופו של דבר 23% ממניות החברה כבעל מניות פעיל, השיג לעצמו מושב בדירקטוריון, והתחבר לבעלי מניות לא מרוצים אחרים כדי להשיג שליטה בפועל ב-44% מהמניות. כדי להימנע ממאבק בין המשקיעים הגדולים, הדירקטוריון הציע לרכוש מחדש מניות לפי שווי הגון.[23] באפט קטף החזר של 50% על ההשקעה תוך שנתיים בלבד.[24]

רכישת ברקשייר האת'וויי

ב-1962 הפך באפט למיליונר הודות לשותפויותיו. הוא מיזג שותפויות אלה לאחת. באפט השקיע ובסופו של דבר רכש חברת ייצור טקסטיל כושלת, ברקשייר האת'וויי. הוא החל לקנות מניות בברקשייר מסיבורי סטנטון, הבעלים, שאותו פיטר מאוחר יותר. השותפויות של באפט החלו לרכוש מניות במחיר של 7.60 דולר לנייר ערך. ב-1965, כאשר השותפויות של באפט החלו לרכוש את ברקשייר בצורה אגרסיבית, הם שילמו 14.86 דולר למניה בעוד לחברה היה הון חוזר של 19 דולר למניה. זה לא כלל את שווי הרכוש הקבוע (מפעל וציוד). באפט השתלט על ברקשייר האת'וויי בישיבת דירקטוריון ומינה נשיא חדש, קן צ'ייס, לנהל את החברה. מאוחר יותר הוא טען שעסקי הטקסטיל היו למגזר העסקי הגרוע ביותר שעסק בו.[25] לאחר מכן המיר את העסק למגזר הביטוח, ובשנת 1985 נמכרה האחרונה מבין מפעלי הטקסטיל שהיו הליבה של ברקשייר האת'וויי.

במקביל, באפט הכריז על ההשקעה הראשונה שלו בעסק פרטי - הוכשילד, קון ושות', חנות כולבו בבעלות פרטית בבולטימור. ב-1967 שילמה ברקשייר את הדיבידנד הראשון והיחיד שלה בסך 10 סנט למשקיעיה. ב-1970 החל באפט לכתוב את מכתביו השנתיים לבעלי המניות שעם השנים נהיו מפורסמים. הוא חי מאז והלאה על המשכורת שלו בסך 50,000 דולר לשנה ומההכנסה החיצונית שלו מהשקעות. הונה של ברקשייר האת'וויי, שבעת רכישתה נאמד בכ-22 מיליון דולר, מוערך נכון להיום בכ-248 מיליארד דולר; שווי המניה (BRK.A), שהיה 19 דולר, הגיע ב-10 במאי 2021 ל-439,460.00 דולר (המניה הבודדת היקרה בעולם).

בשנת 1973, ברקשייר החלה לרכוש מניות בחברת וושינגטון פוסט. באפט התיידד עם קתרין גרהאם, ששלטה בחברה ובעיתון הדגל שלה והצטרף לדירקטוריון שלה. בשנת 1974, ההוועדה לניירות ערך ולבורסות פתחה בחקירה רשמית על רכישת התאגיד 'ווסקו פיננסית' על ידי באפט וברקשייר, עקב ניגוד עניינים אפשרי. לא הוגשו כתבי אישום והחקירה נסגרה בסופו של דבר. בשנת 1977, ברקשייר רכשה בעקיפין את מגזין 'באפלו איבנינג ניוז' תמורת 32.5 מיליון דולר. העיתון היריב, 'באפלו קוריר-אקספרס', הגיש כתבי אישום בטענה כי איבנינג ניוז מפר את חוק ההגבלים העסקיים. שני העיתונים התגלגלו ממשפט אחד לשני והפסידו כספים עד שבשנת 1982 קוריר-אקספרס התקפלה.

ב-1979, ברקשייר החלה לרכוש מניות ב-ABC. חברת התקשורת 'קפיטל סיטי' הודיעה על רכישה בסך 3.5 מיליארד דולר של ABC ב-18 במרץ 1985, והפתיעה את תעשיית המדיה, שכן ABC הייתה גדולה פי ארבעה מ'קפיטל סיטי' באותה תקופה. באפט עזר לממן את עסקת הרכש בתמורה ל-25% מאחזקת המניות של החברה הממוזגת.[26] החברה הממוזגת החדשה, הידועה בשם Capital Cities/ABC (או CapCities/ABC), נאלצה למכור כמה תחנות עקב כללי הבעלות של רשות התקשורת הפדרלית. שתי החברות גם החזיקו בכמה תחנות רדיו באותם שווקים.

ב-1987, ברקשייר האת'וויי רכשה 12% ממניות בנק ההשקעות האחים סלומון, מה שהפך אותה לבעלת המניות הגדולה ביותר והביא למינויו של באפט לדירקטוריון. ב-1990 צצה שערורייה שכללה את ג'ון גוטפרוינד (לשעבר המנכ"ל של האחים סלומון). סוחר השקעות מטעם החברה בשם פול מוזר הגיש הצעות מכירה שחורגות ממה שמותר לפי חוקי האוצר. כשהדבר הובא לידיעתו של גוטפרוינד, הוא לא השעה מיד את הסוחר. גוטפרוינד עזב את החברה באוגוסט 1991.[27] באפט הפך ליו"ר הדירקטוריון של האחים סלומון עד שהמשבר חלף.[28] ב-1988, באפט החל לקנות את מניות חברת קוקה-קולה, ובסופו של דבר רכש עד 7% מהחברה תמורת 1.02 מיליארד דולר.[29] בסופו של יום התברר שזו אחת ההשקעות הרווחיות ביותר של ברקשייר ואחת ארוכת טווח שנכון ל-2023 היא עדיין מחזיקה בה.[30]

באפט כמיליארדר ופילנתרופיה

באפט נעשה למיליארדר כאשר ברקשייר האת'וויי החלה למכור מניות מסיווג דרג A ב-29 במאי 1990,[א] כשהשוק נסגר ב-7,175 דולר למניה.[31] בהמשך רכש באפט את חברת הביטוח משנה ג'נרל רה (General Re) ב-1998. על הקשיים הרבים של החברה לעמוד בתקנים ובסטנדרטים שיתאימו לביטחונם של משקיעים הצליח באפט להתגבר רק בתוך מספר שנים ובספיגה של נזק כלכלי משמעותי. הימנעותו של באפט מהשקעות בתחום ההיי-טק הביאו לכך שכאשר בועת הדוט-קום התפוצצה בתחילת 2001, המיתון שהובילה לו לא פגע בברקשייר האת'וויי כלל.

במהלך חקירה משנת 2005 של פרשת הונאה חשבונאית ב-AIG, בכירי ג'נרל רה הפכו למעורבים. ב-15 במרץ 2005 אילצה מועצת המנהלים של AIG את מוריס גרינברג להתפטר מתפקידו כיו"ר ומנכ"ל לאחר שהרגולטורים במדינת ניו יורק טענו ש-AIG עסקה בעסקאות מפוקפקות וחשבונאות לא נאותה.[32] ב-9 בפברואר 2006, AIG הסכימה לשלם 1.6 מיליארד דולר קנס.[33] בשנת 2010, ממשלת ארצות הברית הסכימה להסדר תשלום על קנס בסך 92 מיליון דולר עם ג'נרל רה, המאפשר לחברה הבת של ברקשייר האת'וויי להימנע מהעמדה לדין בתיק AIG. ג'נרל רה גם התחייבה ליישם פשרה על השליטה בחברה, מה שחייב את סמנכ"ל הכספים של ברקשייר האת'וויי להשתתף בישיבות ועדת הביקורת של ג'נרל רה ולהורות למינוי דירקטור בלתי תלוי.[34]

באפט דיבר רבות על כך שהוא מאמין כי בכלכלת השוק העשירים מרוויחים פרסים בעלי ערך רב מדי ביחס לכישוריהם. הוא הצהיר לא פעם שלא ייתן שילדיו יירשו חלק משמעותי מהונו וציין כי הוא רוצה לתת לילדיו מספיק כדי שירגישו שיש ביכולתם לעשות כל דבר אך לא לגרום להם לרצות לעשות שום דבר. באפט הכריז לא פעם על כוונתו לתת את הונו לצדקה. ב-25 ביולי 2006 פרסם באפט כי הוא מתכוון לתרום כ-85% מהונו למטרות צדקה (כ-31.4 מיליארד דולר). חמש שישיות מהסכום ייתרמו לקרן ביל ומלינדה גייטס (כ-26.1 מיליארד דולר בקירוב), אם כי בתנאים מסוימים שהקרן חייבת לעמוד בהם.[35] הוא מקדם יחד עם ביל גייטס את התחייבות הנתינה, מיזם המעודד מיליארדרים לתרום לצדקה את מרבית הונם. באפט, המחזיק בהון בהיקף של למעלה מ-75 מיליארד דולר, העניק בין השנים 2002–2006 תרומות בסכום של 46.1 מיליארד דולר.

ב-2002, באפט חתם על חוזים עתידיים בסך 11 מיליארד דולר לחיזוק שווי הדולר ביחס מול מטבעות זרים. עד אפריל 2006, הרווח הכולל שלו על חוזים אלה היה מעל 2 מיליארד דולר. באפט הכריז ביוני 2006 שהוא ימסור בהדרגה 85% מאחזקותיו בברקשייר לחמש קרנות נדבה שנתיות של מניות, החל מיולי 2006 - התרומה הגדולה ביותר הולכת לקרן ביל ומלינדה גייטס. ב-2007, במכתב לבעלי ניירות הערך המשקיעים במנייתו, הודיע באפט כי הוא מחפש יורש צעיר יותר, או אולי מספר יורשים, לניהול עסקי ההשקעות שלו.

משבר הסאבפריים

ערך מורחב – משבר הסאבפריים
וורן באפט מייעץ לנשיא ארצות הברית ברק אובמה בבית הלבן, 14 ביולי 2010.

באפט נתקל בביקורות במהלך משבר הסאבפריים של 2007 ו-2008, שהוביל למיתון הגדול, על כך שהוא הקצה הון בשלב מוקדם מדי בתנודות שוק המניות וכתוצאה מכך קידם עסקאות לא אופטימליות.[36] "קנה אמריקאי. אני קונה." היה שמו של מאמר דעה שפרסם בניו יורק טיימס ב-2008 בהקשר למשבר.[37] באפט כינה את השפל במגזר הפיננסי שהחל ב-2007 "צדק פואטי".[38] ברקשייר האת'וויי של באפט ספגה ירידה של 77% ברווחים במהלך הרבעון השלישי של 2008 וכמה מהעסקאות המאוחרות שלו סבלו מהפסדים גדולים ביחס לשוק.[39]

ברקשייר האת'וויי רכשה 10% מניות בכורה של בנק גולדמן זקס.[40] נכון לסוף 2008 חלק מניירות הערך שמכר היו לפי הערכות נתונים בסכנת אובדן כולל של 6.73 מיליארד דולר. היקף ההפסד הפוטנציאלי גרם לוועדה לניירות ערך ולבורסה לדרוש מברקשייר להטיל "חשיפה גדולה יותר" של הגורמים שהיו מעורבים בהערכת היקף החוזים.[41] באפט גם עזר לדאו כימיקלים לשלם עבור 18.8 מיליארד דולר עבור רכישת חברת הכימיקלים 'רום וראס' ולמנוע מהחברה להגיע לכדי פשיטת רגל במקביל למשבר. בסך הכל ברקשייר האת'וויי ביצעה השקעות שונות בסך 3 מיליארד דולר תוך כדי המשבר כדי להשאיר תאגידים שונים שהיו בסכנת פשיטת רגל מעל פני המים ולמנוע את העמקת המשבר. המהלכים שבאפט נקט ויזם במהלך המשבר הדגישו את חשיבותו ליציבות של השוק הפיננסי, בדומה לאחריות שנקט בנק ג'יי. פי. מורגן במהלך המשבר הפיננסי של 1907, כאשר מנע התרסקויות של בנקים דרך השקעות.[42]

בשנת 2008, באפט הפך לאדם העשיר בעולם, עם שווי נקי מוערך ב-62 מיליארד דולר על ידי פורבס ובמחיר של 58 מיליארד דולר על ידי יאהו, ובכך עקף את ביל גייטס, שאחז במקום הראשון ברשימת פורבס במשך 13 שנים רצופות.[43][44][45] בשנת 2009, גייטס החזיר לעצמו את המיקום העליון ברשימת פורבס, כאשר באפט עבר למקום השני. ערכם של שני הגברים ירדו ל-40 מיליארד ו-37 מיליארד דולר בהתאמה - לפי פורבס, באפט הפסיד 25 מיליארד דולר על פני תקופה של 12 חודשים במהלך משבר הסאבפריים של 2008 ו-2009.[46]

באוקטובר 2008 דיווחה התקשורת כי באפט הסכים לרכוש מניות בכורה של ג'נרל אלקטריק (GE).[47] הרכישה כללה תמריצים מיוחדים: הוא קיבל אופציה לקנות שלושה מיליארד דולר מניות של ג'נרל אלקטריק, ובאפט קיבל גם דיבידנד של 10% (ניתן למשיכה בתוך שלוש שנים). בפברואר 2009, באפט מכר כמה מניות של פרוקטר אנד גמבל ושות' וג'ונסון אנד ג'ונסון מהפורטפוליו האישי שלו.[48]

במרץ 2009 אמר באפט בראיון לטלוויזיה בכבלים כי הכלכלה "נפלה מצוק... לא רק שהכלכלה האטה מאוד, אלא שאנשים באמת שינו את ההרגלים שלהם כמו שלא ראיתי [מעודי]". בנוסף, באפט חשש שרמות האינפלציה שהתרחשו בשנות ה-70 - שהובילו לשנים של סטגפלציה כואבת - עלולות לצוץ מחדש.[49][50]

התאוששות ואחריה

ב-2009 השקיע באפט 2.6 מיליארד דולר כחלק מהקמפיין של חברת ביטוח משנה 'סוויס רה' לגיוס הון עצמי.[51] ברקשייר האת'וויי כבר החזיקה ב-3% ממניותיה, עם זכויות בעלות של יותר מ-20%.[52] כמו כן, בשנת 2009, באפט רכש את תאגיד הרכבות BNSF תמורת 34 מיליארד דולר במזומן ובמניות. אליס שרדר, מחברת 'סנובול', אמרה שסיבה מרכזית לרכישה הייתה לגוון את ברקשייר האת'וויי מהשוק הפיננסית.[53] במדידה לפי שווי שוק, ברקשייר האת'וויי היה התאגיד השמונה עשר בגודלו בעולם נכון ליוני 2009.[54]

בין היתר, באותה התקופה נפטר באפט מהשקעה כושלת בתאגיד קונוקופיליפס לחיפוש אחר מחצבי פחמימנים. ב-3 בנובמבר 2009, ברקשייר האת'וויי הודיעה שתרכוש את ה-77.4 האחוזים הנותרים ממניותיה של BNSF, תמורת 100 דולר לנייר ערך של המניה במזומן בעסקת רכישה בשווי של 44 מיליארד דולר. באפט השקיע כ-34 מיליארד דולר ב-BNSF תוך סגירת החוב שלה שעמד בסך 10 מיליארד דולר.[55][56] ב-12 בפברואר 2010, בעלי המניות של חברת האם BNSF הצביעו בעד הרכישה והיא הושלמה.[57]

בנובמבר 2011, פורסם שבמהלך שמונת החודשים הקודמים, באפט קנה ב-64 מיליון דולר נתח של מניית תאגיד המחשבים IBM, ששוויה הוא כ-11 מיליארד דולר. ההשקעה הבלתי צפויה הזו העלתה את נתח האחזקה שלו בחברה לסביבות 5.5% - המניות הגדולות ביותר ב-IBM לצד זה של SSGA (אנ'). באפט אמר בכמה הזדמנויות קודמות שהוא לא ישקיע בהיי-טק כי הוא לא הבין את התחום לגמרי, אז המהלך הפתיע משקיעים ומשקיפים רבים. במהלך הריאיון, בו חשף את ההשקעה לציבור, הצהיר באפט כי הוא התרשם מהיכולת של החברה לשמר לקוחות עסקיים ואמר: "אני לא מכיר חברה גדולה שבאמת הייתה ספציפית במה שהם מתכוונים לעשות ואיך הם מתכוונים לעשות זאת כמו IBM."[58]

במאי 2012, הוכרזה רכישת חברת 'מדיה ג'נרל' בידי באפט, המורכבת מ-63 עיתונים בדרום מזרח ארצות הברית.[59] החברה הייתה הרכישה השנייה של דפוס חדשות שבוצעה על ידי באפט בשנה אחת.[60] במהלך מצגת בפני סטודנטים מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון, בסוף ספטמבר 2013, השווה באפט את הפדרל ריזרב האמריקאי לקרן גידור והצהיר כי הבנק מפיק "80 מיליארד או 90 מיליארד דולר בשנה כנראה" בהכנסות לממשלת ארצות הברית. באפט גם השמיע תמיכה בסוגיית הגברת שוויון חלוקת העושר בחברה: "למדנו לייצר הרבה סחורות ושירותים, אבל לא למדנו גם איך לחלק את כולם בשפע. החובה של חברה משגשגת כמו שלנו היא להבין איך אף אחד לא נשאר יותר מדי מאחור."[61]

לאחר קשיי המיתון הגדול, באפט הצליח לאושש את החברה לסטנדרטים שלה לפני המיתון: ברבעון השני של 2014, ברקשייר האת'וויי הרוויחה 6.4 מיליארד דולר ברווח נקי, הנתון הגבוהה ביותר שהרוויחה אי פעם בתקופה של שלושה חודשים.[62]

מגפת הקורונה

בראיון ל-CNBC ביוני 2021, אמר באפט כי ההשפעה הכלכלית של מגפת הקורונה הגבירה את האי השוויון הכלכלי וקונן על כך שרוב האנשים אינם מודעים לכך ש"מאות אלפים או מיליונים" של עסקים קטנים הושפעו לרעה. הוא גם הצהיר שסביר להניח שהשווקים והכלכלה יהיו בלתי צפויים גם בתקופת ההתאוששות שלאחר המגפה, אפילו כשממשל ביידן והפדרל ריזרב של ארצות הברית פועלים בניסיון לעצב תוכנית התאוששות סדירה. לדבריו, ניבוי ההשקעות השגוי וההשפעות של הקורונה רחוקות מלהסתיים.[63]

גישה עסקית ותורת השקעות

מטה עסקיו נמצא באומהה, נברסקה, וכך זכה בכינוי "האורקל מאומהה". דרך פעילותו בשוק המניות מתבססת בעיקר על השקעות לטווחים ארוכים, וכך הוא מנסח זאת: "אני קונה עסקים, לא מניות, עסקים שארצה להיות בעליהם לנצח". כמו כן, ידוע באפט בהשקעותיו הסולידיות יחסית בתעשיות מסורתיות ובעובדה שאינו מעורב בחברות רבות בתחום ההיי-טק, הטכנולוגיה והתקשורת. אחת ההשקעות הגדולות שלו היא חברת קוקה-קולה, שאת מניותיה הוא מחזיק עשרות שנים. גם בהשקעות שמרניות אלה יש לעיתים כישלונות: ב-2011 רכשה ברקשייר האת'וויי מניות IBM בסך 10.7 מיליארד דולר, שערכן ירד במיליארד דולר לאחר פרסום דוח מאכזב של IBM, וירד בעוד 750 מיליון דולר לאחר פרסום דוח מאכזב נוסף.[64]

חוש ההומור של באפט זרוע כמעט בכל אמרה שהוציא מפיו. בהתייחסו לעסקים הוא הסביר שכדאי לקנות עסק שגם אידיוט יוכל לנהלו, משום שבשלב כלשהו אידיוט ינהל אותו. אמרה אחרת שלו נוגעת לשימוש במידע פנים. לטענתו של באפט הדרך המהירה להתרושש היא קופה עם מיליון דולר ושימוש במידע פנים. באפט רצה לפרוש מניהול הקרן לפני מספר שנים וחזר בו. באיגרת שהוא שלח למשקיעי ברקשייר האת'וויי הוא הסביר להם כי הוא אכן רצה לפרוש אך מצבו הכלכלי לא מאפשר לו. באספת בעלי המניות של 2022 אמר באפט שהיה להם מנהל לא רע עם אלצהיימר וזה הפך למבחן אצלם האם החברה פשוטה מספיק לניהול על ידי מנהל דמנטי.[65]

ב-2013, השלים את רכישת חברת ישקר הישראלית לאחר שרכש 20% ממניות החברה תמורת 2 מיליארד דולר (זאת לאחר שרכש 80% ממניותיה ב-4 מיליארד דולר בשנת 2006).[66]

חייו הפרטיים

ב-1949, באפט היה מעוניין באישה צעירה שלחבר שלה היה יוקולילי. בניסיון להתחרות, הוא קנה לעצמו יוקולילי ומאז הוא מנגן בו. על אף שהניסיון ללכוד את תשומת לבה לא צלח, עניינו במוזיקה כן היה נוכח ביחסיו עם סוזן תומפסון, שלימים הייתה לאשתו. באפט מנגן לעיתים קרובות על הכלי באספות בעלי מניות והזדמנויות אחרות.[67] בני הזוג וורן וסוזן באפט החלו לחיות בנפרד בשנת 1977, למרות העובדה שהם נשארו רשמית נשואים עד מותה של סוזן באפט ביולי 2004. בתם, סוזי, מתגוררת באומהה, הלכה בעקבות אביה, היא משקיעה ופילנתרופית, ועובדת באומהה.[68]

ב-2006, ביום הולדתו ה-76, התחתן באפט בשנית עם חברתו משכבר הימים, אסטריד מנקס, שהייתה אז בת 60 - היא גרה איתו מאז עזיבתה של אשתו לסן פרנסיסקו ב-1977.[69] סוזן עצמה קבעה שהשניים ייפגשו לפני שעזבה את אומהה כדי להמשיך בקריירת השירה שלה, וזאת כדי לדאוג שוורן יישאר עם בת זוג שתוכל לתמוך בו. שלושתם היו חברים קרובים וכרטיסי חג המולד לחבריהם תמיד כללו את החתימה מאת "וורן, סוזי ואסטריד".[70] סוזן דנה בקצרה במערכת היחסים הזו בראיון בתוכנית האירוח צ'רלי רוז זמן קצר לפני מותה, בהצצה נדירה לחייו האישיים של באפט.[71]

שכרו השנתי של באפט ב-2006 עמד על כ-100,000 דולר, נתון נמוך בהשוואה לשכר הבכירים בחברות דומות לברקשייר האת'וויי.[72] ב-2008 הוא הרוויח פיצוי כולל של 175,000 דולר, שכלל שכר בסיס של 100,000 דולר בלבד.[73] בנוסף לבית מגוריו באומהה, ב-1971 רכש ב-150,000 דולר בית נופש בלונג ביץ', קליפורניה, אותו מכר בשווי 7.5 מיליון דולר ב-2018.[74] בפברואר 2011 קיבל באפט את מדליית החירות הנשיאותית מנשיא ארצות הברית ברק אובמה. ב-17 באפריל 2012 הודיע באפט כי הוא חולה בסרטן הערמונית. בספטמבר של אותה שנה הוא השלים את הטיפולים במחלה והחלים לגמרי. באפט שחקן ברידג'. שותפו בברידג' הוא חברו ביל גייטס. בנוסף הוא אוהד זה עשרות שנים של קבוצת הכדורגל של נברסקה.

באפט גדל כפרסביטריאני, אך בבגרותו אימץ אגנוסטיות.[75] בדצמבר 2006 פורסם כי באפט לא נשא טלפון נייד, לא היה לו מחשב ליד שולחנו, והוא נהג במכונית משלו, קאדילק DTS.[76] שנים מאוחר יותר, באספת בעלי המניות של ברקשייר האת'וויי ב-2018, סיפר שהוא משתמש בגוגל כמנוע החיפוש המועדף עליו.[77] נכון לשנת 2013 היה לו טלפון נוקיה ישן והוא שלח רק מייל אחד כל חייו.[78] בפברואר 2020, באפט חשף בראיון ל-CNBC כי החליף את הטלפון שלו באייפון 11.[79] באפט קורא חמישה עיתונים מדי יום, החל ב'אומהה הראלד העולמי', שהחברה שלו רכשה ב-2011. הנאומים של באפט ידועים בשילוב של דיונים עסקיים עם הומור. מדי שנה, באפט מנחה את אספת בעלי המניות השנתית של ברקשייר האת'וויי במרכז קווסט באומהה, נברסקה, אירוע המושך למעלה מ-20,000 מבקרים מארצות הברית ומחוצה לה, ומעניק לו את הכינוי "וודסטוק של הקפיטליזם".

עמדות ודעות

הגירעון המסחרי גרם לבאפט להיכנס לשוק המט"ח לראשונה ב-2002. הוא הפחית באופן משמעותי את חלקו ב-2005, מכיוון ששינויי הריבית הגדילו את העלויות של החזקת חוזי מטבע חוץ. באפט העריך תנועת שוק 'דובית' ביחס לדולר - של היחלשות הדרגתית וממושכת - והצהיר שהוא מחפש לרכוש חברות עם הכנסות זרות משמעותיות. באפט מתח ביקורת על זהב כהשקעה, כאשר הביקורת שלו מבוססת בעיקר על אופיו הלא פרודוקטיבי. במקביל הוא ביקר בנחרצות את המטבע המבוזר (קריפטו-קורנסי) על כך שהוא מהווה לטענתו מרמה מעשית של הציבור ואינו בעל שום ערך ריאלי, מה שעלול לגרום לבועה כלכלית אם יגדלו ההשקעות בו. לפי באפט, כל השקעה במטבע דיגיטלי סופה בהפסדים.[80]

בנוסף לתרומות הפוליטיות שהעניק לאורך השנים, באפט תמך ותרם תרומות לקמפיין הנשיאותי של ברק אובמה הדמוקרטי במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008. ב-2 ביולי 2008, באפט השתתף בגיוס של 28,500 דולר עבור הקמפיין של אובמה בשיקגו.[81] באפט רמז שדעותיו של ג'ון מקיין על צדק חברתי היו כה רחוקות משלו, שמקיין יזדקק ל"לובוטומיה" כדי שבאפט ישנה את עמדתו.[82] במהלך הדיבייט השני במרוץ לנשיאות, מקיין ואובמה הזכירו שניהם את באפט כמועמד עתידי למשרת מזכיר האוצר של ארצות הברית.[83] מאוחר יותר, בדיבייט הנשיאותי השלישי והאחרון, אובמה העלה את שמו של באפט כיועץ כלכלי פוטנציאלי.[84] באפט היה גם יועץ פיננסי של המועמד הרפובליקני ארנולד שוורצנגר במהלך הבחירות למושל קליפורניה ב-2003.[85]

באפט תיאר את רפורמת הבריאות שיזם הנשיא ברק אובמה כלא מספקת כדי להתמודד עם עלויות שירותי הבריאות בארצות הברית, אם כי הוא תומך במטרה שלה להרחיב את כיסוי ביטוח הבריאות. באפט טען כי עלויות שירותי הבריאות פוגעות בתחרותיות הכלכלית של ארצות הברית עקב הגדלת עלויות הייצור.[86] באפט אמר ב-2010, בהקשר ליוזמת חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה שזה לא בר-קיימא עבור ארצות הברית להקדיש 17% מהתמ"ג הלאומי שלה להוצאות הבריאות, וציין שמדינות רבות אחרות הוציאו חלק קטן בהרבה מהתמ"ג שלהן על הוצאות בריאות, עם תוצאות בריאות טובות יותר.[87]

ב-16 בדצמבר 2015, באפט תמך במועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון לנשיאות.[88] ב-1 באוגוסט 2016, באפט אתגר את דונלד טראמפ לפרסם את דו"חות תשלומי המס שלו.[89] ב-10 באוקטובר 2016, לאחר התייחסות אליו בדיבייט הנשיאותי השני, באפט פרסם את דו"ח תשלום המס שלו. הוא אמר שהוא שילם 1.85 מיליון דולר במס הכנסה פדרליים ב-2015 על הכנסה ברוטו מתואמת של 11.6 מיליארד דולר, כלומר היה לו שיעור מס הכנסה פדרלי מעשי של כ-16 אחוזים. באפט אמר גם שהוא הרוויח תרומות בשווי יותר מ-2.8 מיליארד בשנה הקודמת. בתגובה לטיעונו של טראמפ שהוא לא יכול לשחרר את פרטי המס שלו בגלל היותו נתון תחת ביקורת מס, אמר באפט, "נבדקתי על ידי מס הכנסה מספר פעמים וכרגע אני בביקורת. אין לי בעיה לשחרר את פרטי המס שלי בזמן ביקורת. גם למר טראמפ לא - לפחות לא תהיה לו בעיה משפטית."[90] באפט אמר שהוא ישפוט את הנשיא דונלד טראמפ לפי תוצאות כהונתו בנושאי בטיחות לאומית וצמיחה כלכלית כאשר יחליט אם יצביע עבורו בבחירות לנשיאות ב-2020.[91]

לקריאה נוספת

  • אליס שרדר, כדור השלג, תרגמו מאנגלית: אהרון רוזן, אלה בשן, דרורה בלישה. הוצאת מטר, 2009.
  • רוברט ג' הגסטרום, דרכו של וורן באפט: המשקיע הגדול ביותר בעולם, תרגם לעברית ברוך קורות, הוצאת מטר, תשס"ה 2005.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: וורן באפט

ביאורים

  1. ^ מניות מדרג A הן מניות שכוללות עבור המשקיעים בהן הטבות לגבי דיבידנדים, מכירת נכסים או זכויות הצבעה בהתנהלות החברה המושקעת ביחס למניות מדרג B או מדרג C.

הערות שוליים

  1. ^ Top 10 Richest People in the World (1995-2021), נבדק ב-2023-01-13
  2. ^ Clifford, Catherine (26 בפברואר 2018). "Berkshire Hathaway's Warren Buffett remembers meeting Charlie Munger". Cnbc.com. ארכיון מ-26 ביוני 2019. נבדק ב-11 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Markels, Alex (29 ביולי 2007). "How to Make Money the Buffett Way". U.S. News & World Report. אורכב מ-המקור ב-22 באוקטובר 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Gogoi, Pallavi (8 במאי 2007). "What Warren Buffett might buy". NBC News. ארכיון מ-20 במרץ 2013. נבדק ב-9 במאי 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "US billionaires pledge 50% of their wealth to charity". BBC. 4 באוגוסט 2010. ארכיון מ-30 באוגוסט 2010. נבדק ב-6 בספטמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Blair, Elliot (29 בינואר 2004). "Nebraska family clashes over love, money and death". USA Today. ארכיון מ-30 באוגוסט 2010. נבדק ב-23 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Warren Buffett's High School Yearbook Totally Nailed What He Would Be When He Grew Up". Business Insider (באנגלית). ארכיון מ-30 באוגוסט 2017. נבדק ב-15 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Hagstrom, Robert (2001). The Essential Buffett: Timeless Principles for the New Economy. Wiley. p. 24.
  9. ^ Levere, Jane (30 בינואר 2017). "New HBO Documentary On Warren Buffett Uses Family Photos, Home Movies To Reveal His Life Story". Forbes. ארכיון מ-8 בספטמבר 2017. נבדק ב-7 ביולי 2017. A voracious reader his entire life, at age seven he read a book he borrowed from the library, One Thousand Ways to Make $1000, and, inspired by its lessons, began selling Coca-Cola, gum and newspapers. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Buffett 'becomes world's richest'". BBC. 6 במרץ 2008. ארכיון מ-9 במרץ 2008. נבדק ב-20 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Cross, Mary (2013). 100 People Who Changed 20th-Century America, Vol. 1 (באנגלית). Santa Barbara, CA: ABC-CLIO. p. 451. ISBN 978-1-61069-085-0.
  12. ^ "Special Feature, April 29, 1999: Berkshire and Buffett". Fool.com. אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2010. נבדק ב-28 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Cai, Charlie X.; Keasey, Kevin (2022). The Experts and the Evidence: A Practical Guide to Stock Investing (באנגלית). West Sussex, UK: John Wiley & Sons. p. 11. ISBN 978-1-119-84255-2.
  14. ^ Gheen, Kate. "Alpha Sigma Phi comes back to Penn". Thedp.com. ארכיון מ-21 באפריל 2019. נבדק ב-21 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "History". Warrenbuffett.com. ארכיון מ-21 בדצמבר 2016. נבדק ב-13 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "GEICO's Story From the Beginning | GEICO". www.geico.com. ארכיון מ-15 בפברואר 2020. נבדק ב-16 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Lowenstein, Roger (1996). Buffett: The Making of an American Capitalist. p. 43. ISBN 0-385-48491-7.
  18. ^ "Lecture at the University of Florida School of Business – Transcript (PDF document)" (PDF). Intelligent Investor. 15 באוקטובר 1998. ארכיון (PDF) מ-11 באוקטובר 2010. נבדק ב-7 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ ""Person to Person": Warren Buffett". CBS News. ארכיון מ-20 בנובמבר 2013. נבדק ב-17 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Schroeder, Alice (2008). The Snowball: Warren Buffett and the Business of Life. Bantam Dell. p. 169. ISBN 978-0-553-80509-3.
  21. ^ Schudel, Matt (30 ביולי 2004). "Susan T. Buffett, 72, Dies; Wife of Billionaire Investor". The Washington Post. p. B06. ארכיון מ-7 בנובמבר 2012. נבדק ב-13 ביולי 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Poppick, Susie (1 במאי 2016). "This Is How Much It Costs to Live Next Door to Warren Buffett". Money.com. ארכיון מ-28 באפריל 2022. נבדק ב-1 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Buffett Partnership Letter Series – 1960 (Part 2)". NASDAQ (באנגלית אמריקאית). 6 בנובמבר 2012. ארכיון מ-7 בנובמבר 2017. נבדק ב-5 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Lowenstein, Roger (1995). Buffett: The Making of an American Capitalist (2008 Trade Paperback ed.). New York: Random House Trade Paperbacks. pp. 65–66. ISBN 9780804150606.
  25. ^ Buffett's Worst Trade. CNBC. 18 באוקטובר 2010. {{cite AV media}}: (עזרה)
  26. ^ Kleinfield, N.R. "ABC is being sold for $3.5 billion; 1st network sale" (אורכב 22.08.2017 בארכיון Wayback Machine). The New York Times, March 19, 1985.
  27. ^ "Inaction Can be as Dangerous as Bad Action, Aly Gonenne, Class of 2004, Duke Leadership Development Initiative". Mbaa.fuqua.duke.edu. אורכב מ-המקור ב-18 ביוני 2010. נבדק ב-23 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Securities Trading Investigation". C-SPAN. 4 בספטמבר 1991. ארכיון מ-23 ביוני 2020. נבדק ב-23 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Learn About the Life and Business of Billionaire, Warren Buffett". The Balance. ארכיון מ-4 במרץ 2017. נבדק ב-3 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ CFP, Matthew Frankel (13 בנובמבר 2017). "8 Warren Buffett Deals That Won Big". The Motley Fool (באנגלית). ארכיון מ-5 בספטמבר 2019. נבדק ב-5 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Berkshire Hathaway Inc. historical prices". Google Finance. ארכיון מ-30 באוגוסט 2010. נבדק ב-23 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Diane Brady, Marcia Vickers, Mike McNamee (10 באפריל 2005). "AIG: What Went Wrong". Bloomberg Businessweek. Bloomberg LP. ארכיון מ-16 בספטמבר 2014. נבדק ב-16 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  33. ^ "AIG to Pay $800 Million to Settle Securities Fraud Charges by SEC; Over $1.6 billion to be Paid to Resolve Federal and New York State Actions". Securities and Exchange Commission. 9 בפברואר 2006. ארכיון מ-10 ביוני 2017. נבדק ב-18 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "General Re Settlement in AIG Case Closes Difficult Chapter". The Rational Walk. The Rational Walk. 21 בינואר 2010. ארכיון מ-23 ביולי 2014. נבדק ב-16 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Loomis, Carol J. (25 ביוני 2006). "Warren Buffett gives away his fortune". Fortune. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ Crippen, Alex. "WSJ to Warren Buffett: "Time to Get a New Crystal Ball"". CNBC. ארכיון מ-10 ביוני 2011. נבדק ב-20 במאי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Buffett, Warren E. (16 באוקטובר 2008). "Buy American. I am". The New York Times. ארכיון מ-26 בנובמבר 2012. נבדק ב-25 בדצמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ Dabrowski, Wojtek (7 בפברואר 2008). "Buffett: Bank woes are "poetic justice"". Reuters. ארכיון מ-14 בפברואר 2008. נבדק ב-20 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ "Even Buffett Can't Escape Markets, Storms; Berkshire Profit Falls 77%". Insurance Journal. 9 בנובמבר 2008. ארכיון מ-24 בפברואר 2009. נבדק ב-14 בנובמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Press Release. "Berkshire Hathaway to Invest $5 billion in Goldman Sachs". Goldman Sachs. אורכב מ-המקור ב-20 בדצמבר 2008. נבדק ב-14 בנובמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Stempel, Jonathan (24 בנובמבר 2008). "Buffett to disclose more on derivatives". Reuters. ארכיון מ-3 בדצמבר 2008. נבדק ב-27 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ Fontanella, James (11 ביולי 2008). "ftalphaville.ft.com, Buffett helps Dow pay $19bn for R&H". Financial Times. ארכיון מ-13 במרץ 2009. נבדק ב-23 בפברואר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "Buffett overtakes Gates to top new Forbes list". Reuters. 10 באוקטובר 2008. אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2008. נבדק ב-10 באוקטובר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ "#1 Warren Buffett". Forbes. 5 במרץ 2008. ארכיון מ-11 בפברואר 2011. נבדק ב-20 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ "The World's Billionaires". Forbes. 5 במרץ 2008. ארכיון מ-9 בנובמבר 2017. נבדק ב-20 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ "#2 Warren Buffett – The World's Billionaires 2009". Forbes. 13 בפברואר 2009. אורכב מ-המקור ב-2 ביוני 2010. נבדק ב-23 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ Clark, Andrew (1 באוקטובר 2008). "Warren Buffett to buy $3bn of General Electric preferred stock". The Guardian. ארכיון מ-15 בספטמבר 2016. נבדק ב-13 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ "Berkshire Hathaway unloads J&J and P&G". The Financial Express. 17 בפברואר 2009. ארכיון מ-15 באוקטובר 2009. נבדק ב-23 בפברואר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Josh Funk, "Buffett says nation will face higher unemployment" (אורכב 22.06.2011 בארכיון Wayback Machine), AP on Seattle Times, March 9, 2009. Retrieved November 28, 2010.
  50. ^ "Buffett: The economy has 'fallen off a cliff'" (אורכב 02.09.2017 בארכיון Wayback Machine), MSN, March 9, 2009. Retrieved April 3, 2009.
  51. ^ Jolly, David (5 בפברואר 2009). "Swiss Re Gets $2.6 billion From Berkshire Hathaway". The New York Times. ארכיון מ-1 ביולי 2017. נבדק ב-20 בפברואר 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  52. ^ Haig Simonian, Francesco Guerrera (5 בפברואר 2009). "Swiss Re turns to Buffett for new funding". Financial Times. ארכיון מ-29 באוגוסט 2010. נבדק ב-17 במרץ 2009. {{cite journal}}: (עזרה)
  53. ^ "Alice Schroeder on Buffett and BNI; Which Company Will Berkshire Hathaway Acquire Next?". GuruFocus.com. ארכיון מ-22 בנובמבר 2009. נבדק ב-23 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ FTGlobal500.pdf June 2009, Financial Times
  55. ^ "Berkshire Bets on U.S. With a Railroad Purchase". The New York Times. 3 בנובמבר 2009. אורכב מ-המקור ב-6 בנובמבר 2009. נבדק ב-4 בנובמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ^ Greg Morcroft and Alistair Barr (3 בנובמבר 2009). "Berkshire Hathaway to buy Burlington Northern Santa Fe". MarketWatch. אורכב מ-המקור ב-4 בנובמבר 2009. נבדק ב-4 בנובמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  57. ^ "Berkshire Closes on Purchase of BNSF". Fort Worth Star-Telegram. 12 בפברואר 2010. אורכב מ-המקור ב-4 באוגוסט 2018. נבדק ב-20 בפברואר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ^ "Buffett sheds tech aversion with big IBM investment". Reuters. 14 בנובמבר 2011. ארכיון מ-17 באוקטובר 2015. נבדק ב-3 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  59. ^ "Warren Buffett invests in Media General newspapers". BBC News. 17 במאי 2012. ארכיון מ-20 במאי 2012. נבדק ב-25 במאי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ Rushe, Dominic (17 במאי 2012). "Warren Buffett's Berkshire Hathaway buys Media General newspaper group". The Guardian. London. ארכיון מ-22 בספטמבר 2013. נבדק ב-25 במאי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  61. ^ Buhayar, Noah (20 בספטמבר 2013). "Buffett Calls Federal Reserve History's Greatest Hedge Fund". Bloomberg. ארכיון מ-21 בספטמבר 2013. נבדק ב-20 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  62. ^ "Warren Buffett's firm just made the most money ever in a single quarter". 2 באוגוסט 2014. ארכיון מ-17 באוגוסט 2014. נבדק ב-21 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ^ Li, Yun (29 ביוני 2021). "Warren Buffett says the pandemic has had an 'extremely uneven' impact and is not yet over". CNBC. ארכיון מ-30 ביוני 2021. נבדק ב-30 ביוני 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  64. ^ מכה לבאפט: הפסיד יותר מ-750 מיליון דולר ב-IBM; המניה נופלת לאחר דוחות מאכזבים, באתר הארץ, 21 ביולי 2015
  65. ^ Berkshire Hathaway 2022 Shareholder Meeting, נבדק ב-2023-01-13
  66. ^ בועז ביסמוט, ‏וורן באפט: "טוב להשקיע בישראל בגלל איכות האנשים", באתר ישראל היום, 2 במאי 2013
  67. ^ Yates, Chelsea. "The Billionaire and the Ukulele". Hear Nebraska. ארכיון מ-30 בנובמבר 2015. נבדק ב-28 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ Callahan, David. "Who's Who At The Secretive Susan Thompson Buffett Foundation". Inside Philanthropy. ארכיון מ-16 בדצמבר 2017. נבדק ב-15 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ Bailey, Jeff; Dash, Eric (1 בספטמבר 2006). "How Does Warren Buffett Get Married? Frugally, It Turns Out". The New York Times. ארכיון מ-25 באפריל 2009. נבדק ב-20 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  70. ^ Lowenstein, Roger (2008). Buffett: The Making of an American Capitalist. Random House. ISBN 978-0-8129-7927-5.
  71. ^ "Susan Buffett in Her Own Words: Conversations with Charlie Rose". Bookworm Omaha. אורכב מ-המקור ב-23 בדצמבר 2007. נבדק ב-20 במאי 2008. {{cite web}}: (עזרה) Also freely available at (אורכב 26.09.2017 בארכיון Wayback Machine).
  72. ^ Smith, Rich (29 ביוני 2005). "Stupid CEO Tricks". Motley Fool. ארכיון מ-13 ביוני 2008. נבדק ב-20 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  73. ^ 2008 CEO Compensation for Warren E. Buffett, Equilar (אורכב 14.04.2009 בארכיון Wayback Machine)
  74. ^ Loudenback, Madeline Stone, Tanza. "For almost 2 years, no one wanted to buy Warren Buffett's Southern California vacation home, but it finally sold for $7.5 million". Business Insider (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-06-12.
  75. ^ Wired (אורכב 24.07.2013 בארכיון Wayback Machine) article Faces of the New Atheism: The Scribe published November 2006. Retrieved November 10, 2009.
  76. ^ Taylor III, Alex (4 ביוני 2006). "Buffett backs GM – and buys a Caddy". CNN. ארכיון מ-29 בספטמבר 2008. נבדק ב-20 במאי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  77. ^ Kim, Tae (5 במאי 2018). "Warren Buffett: I was wrong on Google and Amazon, Jeff Bezos achieved a business 'miracle'". CNBC. ארכיון מ-6 במאי 2018. נבדק ב-6 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  78. ^ Piers Morgan (22 באוקטובר 2013). "Warren Buffett on cell phones, email, and material goods". CNN. ארכיון מ-7 באוקטובר 2014. נבדק ב-11 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  79. ^ Bursztynsky, Jessica (24 בפברואר 2020). "Billionaire Apple investor Warren Buffett finally trades in his $20 flip phone for an iPhone 11". CNBC. ארכיון מ-27 בפברואר 2020. נבדק ב-27 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  80. ^ Warren Buffett: Why You Should NEVER Invest In Bitcoin (UNBELIEVABLE), נבדק ב-2023-01-13
  81. ^ Michael Luo and Christopher Drew (3 ביולי 2008). "Obama Picks Up Fund-Raising Pace". The Washington Post. ארכיון מ-1 במאי 2013. נבדק ב-24 בספטמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  82. ^ ""Squawk Box" Transcript: Becky Quick Sits Down with Billionaire Investor Warren Buffett". CNBC. 5 במאי 2008. ארכיון מ-13 במאי 2008. נבדק ב-12 בספטמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  83. ^ "Transcript of second McCain, Obama debate". CNN. 10 באוקטובר 2008. ארכיון מ-9 באוקטובר 2008. נבדק ב-10 באוקטובר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  84. ^ "Obama appoints Buffett as economic adviser". Reuters. 7 בנובמבר 2008. אורכב מ-המקור ב-24 ביולי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  85. ^ USA Today: Schwarzenegger taps Buffett as finance advisor (אורכב 10.09.2012 בארכיון Wayback Machine) August 14, 2003
  86. ^ McCarthy, Ryan (3 במרץ 2010). "Warren Buffett On CNBC: Health Care Is Like An 'Economic Tape Worm' (WATCH)". HuffPost. AP and CNBC. ארכיון מ-22 באוקטובר 2011. נבדק ב-5 בנובמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה) 6 minutes in.
  87. ^ McCarthy, Ryan (3 במרץ 2010). "Warren Buffett On CNBC: Health Care Is Like An 'Economic Tape Worm' (WATCH)". HuffPost. AP and CNBC. ארכיון מ-22 באוקטובר 2011. נבדק ב-5 בנובמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה) 7 minutes in.
  88. ^ Warren Buffett Endorses Hillary Clinton and Calls for Higher Taxes on Wealthy (אורכב 17.05.2017 בארכיון Wayback Machine) December 16, 2015
  89. ^ Haskell, John; Hansler, Jennifer (1 באוגוסט 2016). "Warren Buffett Challenges Trump to Show Tax Returns, Says He's 'Afraid'". ABC News. ארכיון מ-1 באוגוסט 2016. נבדק ב-2 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  90. ^ "Buffett Just Released His Own Tax Data to Hammer Trump". אורכב מ-המקור ב-11 באוקטובר 2016. נבדק ב-11 באוקטובר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  91. ^ Belvedere, Matthew J. (30 באוגוסט 2017). "Warren Buffett: Here's why I haven't been criticizing Donald Trump". Cnbc.com. ארכיון מ-10 באפריל 2019. נבדק ב-11 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36614988וורן באפט

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=וורן_באפט&oldid=2317038"