רבי אלעזר מנדל בידרמן
 | |||||
| קברו של רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב בהר הזיתים | |||||
| לידה | תקפ"ז | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ט"ז באדר ב' תרמ"ג (בגיל 56 בערך) | ||||
| השתייכות | חסידות לעלוב | ||||
| אב | רבי משה בידרמן | ||||
| אם | רבקה רחל (לבית רבינוביץ') | ||||
| |||||
רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן (תקפ"ז,1827 - ט"ז באדר ב' תרמ"ג, מרץ 1883) היה האדמו"ר השלישי מלעלוב.
ביוגרפיה
נולד בפולין לרבי משה בידרמן ולרבקה רחל, בתו של "היהודי הקדוש" מפשיסחה. נקרא על שמם של רבי אלעזר מליז'נסק ורבי מנחם מנדל מרימנוב שהתגלו בחלום לאביו בבקשה שיקרא לבנו על שמם[1].
נישא למאטיל פייגא בתו של רבי צבי בן החוזה מלובלין וחתנו של רבי נתן נטע מחלם, בעל נטעי שעשועים.
בשנת תרי"א (1850) עלה עם אביו לארץ ישראל. חמיו של רבי אלעזר מנדל התנגד לעלייתו, אך הוא החליט שיש לעלות לארץ ישראל במסירות נפש, וקיבל על כך את הסכמתו של רבי שלום מבעלז.
אביו נפטר כחודשיים לאחר שעלה לארץ ישראל ורבי אלעזר מנדל הוכתר כממלא מקומו. הוא עמד בראש היישוב החסידי בירושלים כשלצידו עומד אחיו רבי יצחק דוד.
נהג ללכת מדי יום לכותל המערבי. כמו כן הלך רבות לקבר שמעון הצדיק.
עמד בקשר קרוב עם הרב אברהם אבלי קוסובסקי, ראב"ד בבית הדין של הזית רענן, ולמד עמו יחד בבית הכנסת החורבה. מסופר עליו שלא הסכים לאכול בפסח מחוץ לביתו, מחשש חמץ. המקום היחיד שבו הסכים לאכול, היה בביתו של ידידו הראב"ד אברהם אבלי קוסובסקי. בדומה לכך מסופר על רבי אברהם אבלי שהקפיד בחג הסוכות של לצאת מסוכתו כלל, ואפילו את התפילות היה עושה במנין בתוך סוכתו. המקום היחיד שאליו הסכים ללכת בחג היה לסוכת של הרבי מלעלוב, כדי לדבר איתו בדברי תורה.[2]
הוא תיקן את ה"היינג לייכטר"[3] - מנורת נרות שתלויה בגג בתי הכנסת של חסידות לעלוב, כתחליף לנרות על השולחן שבת של האדמו"רים (בטיש), מחשש חילול שבת על ידי הזזת השולחן. קבע גם את מבנה ה'קאפטן' הירושלמי[4].
כשביקר רבי יחזקאל שרגא משינובה בארץ, התיידד עם רבי אלעזר מנדל ושניהם עסקו בקבלה וביקרו אצל מקובלים ספרדים בירושלים[5].
נפטר בט"ז באדר ב' במוצאי שבת של פורים המשולש בעת נטילת ידיים לסעודת פורים ומלוה מלכה. עם פטירתו הושבתה שמחת פורים בירושלים. רבי עקיבא יוסף שלזינגר כתב עליו דברי הספד בספרו.
שנים רבות כתב דברי תורה בקבלה ומאוחר יותר שרף אותם. החלק שנשאר מפי השמועה הודפסו בספר "ליקוטי דברי דוד", ירושלים תשכ"ח.
כממלא מקומו הוכתר בנו רבי דוד צבי שלמה.
ילדיו
- בנו רבי דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר מלעלוב.
- בנו רבי ירחמיאל יוסף מללוב.
- בנו רבי אלתר אברהם בצלאל מסוסנוביץ.
- חתנו רבי יהושע אהרן אדלר.
- חתנו רבי שמואל שמלקה הורוביץ.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, בערכו.[דרושה הבהרה].
- המבשר תורני - 0538 (צו-שושן פורים), עמ' ח, "קדוש יאמר לו", באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ המבשר תורני - 0122 (חג הפסח), עמ' נה, באתר אוצר החכמה
- ^ התפרסם בהמבשר תורני, גיליון 618, סוכות תשפ"א.
- ^ הרב שמואל הניג, משה איש האלוקים, חלק א, ירושלים תשס"ב, פרק רביעי הסתלקות הסבא עמ' 40-41
- ^ ראו בערך לבוש מסורתי ביישוב הישן#מבנה הקאפטן
- ^ בחצרות החיים - כב, נתניה: בטאון ארגון החבורות דחסידי צאנז, תשס"א, עמ' פא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
