רבי אלעזר הורוויץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אלעזר הלוי איש הורוויץ (ה'תקס"ד 1803 - כ"א בסיוון ה'תרכ"ח 1868), רב ופוסק אוסטרי.

ביוגרפיה

נולד ב-1803 בבוואריה לרבי דוד יהושע השל הורוויץ (שהוא בנו של רבי צבי הירש הורוביץ (פרנקפורט) בעל "מחנה לוי" (בנו של רבי פנחס הורוביץ) וחתנו של רבי אלעזר קאליר). ב-1821, בגיל 18, שלחו אביו לפרשבורג ללמוד בישיבתו של רבי משה סופר (החת"ם סופר). בתקפ"ו נפטר אביו וראשי קהילת פרויקירכן הציעו לו למלא את מקומו, אך הוא סירב ואף נמנע מלשאת אשה עד שמונה רב אחר בכדי שלא יוכלו למנותו כרב. נשא את בתו של שלמה שפיגל מדויטשקרויץ.

רבנות

ב-1828 נקלע לוינה לצורך ענין משפחתי שם בא במגע עם יצחק לייב לעוו פון הופמנסטל מראשי הקהילה היהודית בעיר שהתרשם ממנו מאד והציע לו את רבנות הקהילה, בלחצו של רבו רבי משה סופר הסכים ונבחר כרב העיר בוינה, תפקיד שמילא עד פטירתו[1]. הוא עשה זאת בהמלצת רבו החת"ם סופר, שלא ראה שום אפשרות להימנע מלהכיר בהיותו של יצחק נח מנהיימר המנהיג הרוחני בפועל, ולכן נהג בו בכבוד ושלח רב שמרן שיאזן אותו.

פעילות ציבורית

הרב הורוויץ ניצב על הציר שבין שמאל דוחה - מלחמה חסרת פשרות על הדת, ובין ימין מקרבת - קירובם של אלו המצויים בסכנת התרחקות.
בשנת תקצ"ו התיר בהסכמת רבו החתם סופר מציצה בכלי, בעת עריכת ברית מילה, עקב מחלה שפשטה בתינוקות בוינה, פסיקה שהיתה שנויה במחלוקת עזה. רבנים רבים יצאו נגד ההיתר (רבי חיים צבי מנהיימר תקף את הפסיקה בחריפות, והיו שאף טענו כי הסכמתו של החתם סופר מזויפת).
בשנת ת"ר הוא יצא בחריפות נגד הספר "דאס רציונאלע יודענטום" מאת מלומד וינאי משכיל בשם פראנקולם, והפריך את כל טענותיו בתוקף.
בשנת תרי"ד פנו אליו רבני מנטובה בבקשה לחיזוק בענין יום טוב שני של גלויות בו הרפורמים זלזלו.
בתרט"ו ערך אזכרה לסלומון רוטשילד למרות שלא נמנה על הקהילה האורתודוקסית.
דעתו היתה שיש לקרב את זכריה פרנקל מהמשכילים המתונים שהתנגד לתיקונים בדת.
כשנוסד בתרכ"ד בית המדרש לחכמת ישראל בוינה ע"י אהרן ילינק החל למסור בו שיעורים בגפ"ת.
ב-1863 הגן הרב הורוויץ על דבריו של היינריך גרץ, כאשר מר קומפרט עורך לוח שנה יהודי בוינה, נתבע באשמת כפירה על ידי הכנסייה הקתולית לאחר שפרסם בלוחו את מאמרו של גרץ (מאמר שבו דחה גרץ את הטענה שפרק נ"ג בספר ישעיה הוא נבואה משיחית). הרב הורוויץ העיד לטובתו בבית-המשפט, בעוד שרוב האורתודוקסים כמו רבי עזריאל הילדסהיימר ניהלו נגד גרץ מערכה שערה.
בשנת תרכ"ה עמד בראש משלחת רבנים שכללה בין היתר את רבי שלמה זלמן שפיצר ואהרן ילינק, לבית המשפט האוסטרי, במטרה להגן על התלמוד לאחר שהעיתון הרשמי של הכנסיה הנוצרית באוסטריה יצא במתקפה ארסית נגד התלמוד.

נפטר ב-כ"א בסיוון תרכ"ח - 11 ביוני 1868 בעיירת המרפא ווסלוי הסמוכה לוינה, ונקבר למחרת היום בוינה.
ספרו - שו"ת "יד אלעזר" נדפס על ידי בניו אחר פטירתו.

משפחתו

מתלמידיו

קישורים חיצוניים

  • אלעזר הלוי איש הורוויץ, יד אלעזר, באתר היברובוקס.
  • מאיר הרשקוביץ, רבי אלעזר הלוי איש הורוויץ, בתוך ארשת ספר שנה לחקר הספר העברי ה', תשמ"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  • אייזיק הירש וייס, ‏נצח ישראל: מאמר הצלה מעקשות פה דוברי עתק נגד הרב הגאון מופת הדור מו"ה אלעזר הלוי הורוויץ..., באתר גוגל ספרים.
  • "The communal activities of Chief Rabbi of Vienna, Elazar Hurwitz" (באנגלית).

הערות שוליים

  1. ^ "הורוויץ, אלעזר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0