רבי אלעזר קאליר
 | |
| לידה |
1738 ה'תצ"ח |
|---|---|
| פטירה |
22 באוקטובר 1801 (בגיל 63 בערך) ט"ו בחשוון ה'תקס"ב קעלין (אנ') בוהמיה |
| מקום קבורה | קעלין (אנ') בוהמיה |
| מקום פעילות | זאבלודובה, רכניץ וקעלין (אנ') |
| תלמידיו | רבי בצלאל רנשבורג |
| בני דורו | רבי יחזקאל לנדא, רבי אריה לייב גינצבורג ורבי מאיר ברבי |
| חיבוריו | אור חדש, חוות יאיר, חקר הלכה |
רבי אלעזר קאליר (ה'תצ"ח, 1738 - ט"ו בחשוון ה'תקס"ב, 22 באוקטובר 1801) היה רב וראש ישיבה מחכמי בוהמיה, פרשן תלמודי ופוסק הלכה, רבן של זאבלודובה, רכניץ וקעלין (אנ').
ביוגרפיה
נולד ברכניץ בשנת ה'תצ"ח לרבי אלעזר, שנפטר טרם לידתו בב' בסיוון ה'תצ"ז ולחוה בתו של רבי מאיר אייזנשטט בעל "פנים מאירות". אמו נישאה בשנית לרבי בנימין וולף העלין שדאג לחינוכו.
נשא את רחל בת אריה לייב מרגליות מבריסק. בבריסק הכיר את רבי אריה לייב גינצבורג בעל ה"שאגת אריה" שכיבדו בשל גאונותו.
בצעירותו כיהן כרב בזאבלודובה, בשנת תקכ"ו לימד בבית המדרש של הקצין ר' משה הלוי בברלין, בשנת תקכ"ח נבחר לרבה של רכניץ עיר מולדתו, שם הקים ישיבה למאות תלמידים, בתוכם רבי בצלאל רנשבורג, רבי אהרן מבריסק ורבי יעקב שלייניג. בשנת תק"מ אירע שהדיין בקירמנד הסמוכה לרכניץ סידר גט לאשה לבדו, בניגוד למנהג הרווח באותם ימים, ואף שקירמנד היתה תחת השפעתה של רכניץ וסמכותו של רבי אלעזר קאליר. רבי יחזקאל לנדא ועוד מגדולי דורו הרעישו נגד דיין זה והורו לו לפייס את רבי אלעזר ואסרו עליו לסדר גיטין מעתה כלל[1].
בשנת תקמ"א נבחר לרב העיר קולין (אנ')[2] בבוהמיה. במשך השנים הוצעה לו משרת הרבנות בערים וישניצה, בוסקוביצה, דסאו, אופן ישן, פרוינקירכן. אך סיבות שונות מנעו את קבלת המשרה.
קשרי ידידות מיוחדים היו לו עם רבי יחזקאל לנדא שהעריכו מאוד, רבי מאיר ברבי רבה של פרשבורג, ורבי אשר לעמיל מאייזנשטט. בין המסכימים על ספריו נמנו: הרבנים הנ"ל, רבי יוסף שטיינהארט, רבי אריה לייב גינצבורג, רבי שמואל שמלקה הורוביץ ואחיו רבי פנחס הורוביץ, רבי שאול מאמסטרדם, רבי גרשון פוליץ, רבי שלום טיקטין ורבי שלמה מחלם ועוד מגדולי דורו. ספריו התקבלו והתפרסמו בדורו ורבני דורו אף ציטטו מהם בספריהם[3].
נודע בזמנו בגאונותו ובלמדנותו, והחיד"א מזכירו לשבח בספרו "שם הגדולים". רבי ברוך ייטלס כותב:
"אחרי מות הגאון נודע ביהודה, היה הרב רבי אלעזר בעל ספרי אור חדש, ראש לישראל, האחד הנשאר לנו במדינתנו אשר עינינו עליו, ולהרבה מלומדי פראג נחשב כמרא דאתרא".
— הקדמה לספר "טעם המלך".
נוסח מצבתו
|
|---|
|
חרדו כל עול ימים עובר ושב, הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי אשר חלה ה' ביום ה' ט"ו מרחשון, שבו היה משבר לבבי, כי בזה היום לשמים עלה ריש מתיבתא וריש כלה על האי שופרא דבלי בעפרא, איש אשכולות יופי כלילות, האיר באור תורתו כצאת השמש בגבורתו, בספריו הנחמדים על אדני קודש מיוסדים, הרב הגאון האמתי סיני כר' יוסף ועוקר הרים כר' עקיבא בר יוסף, החסיד והעניו מרנא ורבנא |
רבי אלעזר נפטר בט"ו בחשוון תקס"ב.
ספריו
משפחתו
- בנו יחידו רבי אלכסנדר זיסקינד (תקל"א-תר"ה) חתן רבי אריה לייבוש נתנזון[4].
- חתנו רבי יצחק מסלונים, רבן של אמסטיבווה וסלונים.
- חתנו רבי יצחק פרנקל, רבן של ברנדיס-אלט בונצלאו, ליכטנשטט ופלאס.
- חתנו רבי משה סגל (נפטר בי"ב בתשרי תקצ"ה), רבן של ליבנא, מסטיץ וצעהלים.
- חתנו רבי זלמן כץ.
- חתנו רבי דוד השיל מגלוגאו, רבה של פלאס, בן רבי צבי הירש הורוביץ (פרנקפורט), בנו של רבי פנחס הורוביץ, ואביו של רבי אלעזר הורוויץ מווינה.
יש שהוסיפו חתנים נוספים[5]:
- חתנו רבי שמחה בלוי מסרדהלי.
- חתנו רבי לייבוש ברנשטיין, רבה של שטריוויץ.
לקריאה נוספת
- יקותיאל יהודה גרינוואלד, לפני שתי מאות שנה, תולדות הרב אלעזר קאליר וזמנו: מחבר ספרי אור חדש למלאות מאה וחמישים שנה לפטירתו, ניו יורק תשי"ב.
קישורים חיצוניים
- הרב מו"ה אלעזר קאליר, בשם הגדולים מארץ הגר חלק א, עמוד טו, אות קעט
- אברהם שטרן, מו"ר אלעזר קאליר ז"ל בעל אור חדש, מליצי אש, ווראנוב, תרצ"ג, עמ' 130, תשרי-מרחשון, אות שמ"ח, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ יקותיאל יהודה גרינוואלד, לפני שתי מאות שנה, ניו יורק תשי"ב, עמ' 24.
- ^ כיום "קולינסקי" או "נויקולין" .
- ^ למשל: רבי שאול מאמסטרדם, בנין אריאל, תקל"ח, דף לט, וראה עוד אצל: יקותיאל יהודה גרינוואלד, לפני שתי מאות שנה, ניו יורק תשי"ב, עמ' 22.
- ^ סבו של רבי יוסף שאול נתנזון
- ^ יחיאל גולדהבר, תולדות פנים מאירות, בתוך: "שו"ת פנים מאירות", הוצאת עוז והדר, ירושלים תשע"ג, חלק ב', עמ' ס'.