אדולף שמידל

הרב ד"ר אדולף אברהם שְמִידְל (Adolf Abraham Schmiedl; פרוסניץ, מוראביה, 26 בינואר 1821 – 14 בנובמבר 1913,^[1] וינה) היה רב ומלומד אוסטרי.

נולד למשפחה רבנית וותיקה במוראביה. התמנה לאב"ד בגֵוִויטְש (כיום Jevíčko שבצ'כיה) בשנים 1846–1849, ובמהלכן כתב עבור כתבי העת "כוכבי יצחק" ו"דער אוריינט" ("המזרח"). בשנת 1849 נקרא לכהן כרב המחוז בצ'שין שבשלזיה האוסטרית, שם כיהן עד 1853. בהמשך החזיק במשרת הרבנות בביאליץ, בפרוסניץ, בזכהאוס (Sechshaus;‏ 1869–1894), וכרב ודרשן ליברלי בבית הכנסת טמפלגאסה שברובע השני של וינה, ליאופולדשטאדט. שימש במשרתו עד פטירתו ב-1913, בגיל 93.

שמידל נחשב לבן הדור הראשון של הרבנים המודרניים במורביה, שאחרי ליב שוואב, ותמך ברעיונות רפורמים.

אחותו, פאני שמידל נוֹיְדָא (1819–1894),‏^[2] נישאה לרב אברהם נוידא, ולאחר התאלמנותה פרסמה את קובץ התחינות Stunden der Andacht ("שעות התפילה"), שזכה לפופולריות רבה.

פרסומיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לצד המאמרים הרבים שפרסם בכתבי העת, פרסם שמידל גם:

שני כרכים של דרשות על התורה (סנסינים), פראג: 1859 ו-1885
לקח טוב, 1866 (הופיע בתרגום להולנדית)
Studien zur jüdisch-arabischen Religionsphilosophie ("מחקרים בפילוסופיית הדת היהודית-ערבית"), וינה: 1869
Saadia Alfajumi und die negativen Vorzüge seiner Religionsphilosophie ("סעדיה גאון והיתרונות השליליים של פילוסופיית הדת שלו"), וינה: 1870
Die Lehre vom Kampf um's Recht im Verhältniss zum Judenthume und dem ältesten Christenthum ("הדוקטרינה של המאבק על הצדק ביחס ליהדות ולנצרות הקדומה"), וינה: 1875
Studien über jüdische, insonders jüdische-arabische Religionsphilosophie, Wien, Herzfeld & Bauer, 1869.

^ תאריך הפטירה המדויק ע"פ: American Jewish year book, Vol. 16, American Jewish Committee - Jewish Publication Society of America‏, 1914, p. 177.
^ דניאל פּוֹלָקָביץ' (Polakovič), פאני שמידל נוידה, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

30874407אדולף שמידל