אלעד מן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ערך עם מאפיינים פרסומיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ערך עם מאפיינים פרסומיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
אלעד מן
אלעד מן
אלעד מן
לידה 19 באוגוסט 1976 (גיל: 48)
ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק עורך דין, עיתונאי

אלעד מן (נולד ב-19 באוגוסט 1976) הוא עורך דין, עיתונאי, פובליציסט ופעיל חברתי ישראלי. עוסק במשפט מסחרי-בינלאומי, חוקתי ומנהלי, רגולציה כלכלית ובדיני תקשורת ומידע.

ביוגרפיה

מן נולד ברחובות לאב מהנדס חשמל ויזם בתחום ניהול המבנים, ואם, אחות במקצועה. למד בבית הספר היסודי שז"ר ובחטיבת הביניים על שם דה-שליט ברחובות וסיים את לימודיו התיכוניים בתיכון על שם בן-גוריון בנס ציונה. שירת בצה"ל במערך השליטה והבקרה בחיל הים על ספינות הטילים, ולאחר שנפצע במהלך השירות, השלים את שירותו בתחנת חוף ברצועת עזה (תל רידאן). השתחרר בדרגת סמ"ר.

במהלך לימודיו בחטיבת הביניים, בשנת 1991, החל לימודי תואר ראשון במדעי החברה והרוח באוניברסיטה הפתוחה, עם התמקדות בתחום מדע המדינה והיחסים הבינלאומיים. עם שחרורו מצה"ל התקבל ללימודי קולנוע ותסריטאות בבית הספר "קאמרה אובסקורה", אך לבסוף נרשם ללימודי משפטים ומנהל עסקים בשלוחה הישראלית של אוניברסיטת מנצ'סטר (אשר מאוחר יותר הפכה לקריה האקדמית אונו). במוסד זה גם השלים לימודי מנהל עסקים בהתמחות במימון ושוק ההון. עבודת המחקר שכתב במסגרת תואר זה עסקה בהשפעת אירועי חקיקה על מדדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

למד לתואר שני במשפט מסחרי בתוכנית המשותפת לאוניברסיטת ברקלי ולפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב אותו סיים בהצטיינות. בהמשך השלים כתיבת תזה שעסקה בזכות הייצוג הפוליטי של תאגידים והמשיך ללימודי דוקטורט במשפטים, העוסק בתחום תורת ניגודי העניינים, בהנחיית דיקן הפקולטה למשפטים בתל אביב, פרופ' שרון חנס ושופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר.

במקביל ללימודיו האקדמיים, שימש בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, ככתב ב"רשת שוקן" מקבוצת "הארץ" בתפקידים שונים ובהם כתיבת מגזין, ספורט, ביקורת תרבות וחדשות. היה בעל טור בעיתון הכדורגל "ראשון" שפרסמה הרשת בתחילת שנות ה-2000 וגם לאחר שעזב את העיסוק הפעיל בעיתונות המשיך לעסוק בכתיבה ופרסום של טורי פרשנות ודעה רבים בנושאים כלכליים ומשפטיים בעיקר, במגוון כלי תקשורת, בהם "הארץ" ודה מרקר, כלכליסט, גלובס ואתר "העין השביעית", בו גם משמש כפרשן משפטי ויו"ר העמותה המפעילה אותו.[1]

מן התמחה במשרדם של עורכי הדין פביאן סלמן ויצחק אבירם, שם החל לעסוק בתחום התובענות הייצוגיות. הוסמך לעריכת דין בשנת 2002 ובשנת 2003 החל לפעול כעורך דין עצמאי. בשנת 2004 חבר לעורכי הדין יעל דולב ויאיר אולמרט וניהל את המחלקה המסחרית במשרדם המשותף.

בשנת 2005 הוסמך כעורך דין (Solicitor) גם באנגליה ו-ויילס וכחבר ה-law society of England & wales. בעבר שימש כנציג לשכת עורכי הדין לקשרים בינה לבין לשכות זרות שונות (האנגלית, האוסטרלית וההודית).

בשנת 2006 הקים, יחד עם עורך הדין צביקה ברק, את משרד "מן-ברק עורכי דין ונוטריון", שבמסגרתו הוא פעיל עד היום.

נוסף על פעילותו כעורך דין, מרצה מן לדיני תקשורת ואתיקה עיתונאית באוניברסיטה הפתוחה וכן לימד את הקורס "עיתונות משנה מציאות" בבית הספר לתקשורת במכללה למינהל (יחד עם שוקי טאוסיג, עורך העין השביעית). בשנים 2012–2013 שימש ראש הקליניקה לאכיפה אזרחית ורגולציה בקריה האקדמית אונו.

מתגורר בהוד השרון עם אשתו רות ושלושת ילדיהם.

פעילות ציבורית

מן היה אחד המייסדים ומחברי הוועד המנהל הראשונים של עמותת הצלחה – לקידום חברה הוגנת (ע"ר) בתחילת 2008, ומאז הקמתה הוא משמש כיועצה המשפטי הראשי. במרץ 2015 התמנה לתפקיד יו"ר עמותת העין השביעית – עיתונות עצמאית, חוקרת וחופשית, המפעילה את אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", זאת לאחר שהאתר נפרד מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שהיה ביתו מיום הקמת העין השביעית, ובשנת 2015 עבר לאחריות ולניהול העמותה. מן משמש גם כפרשן המשפטי של האתר ואף מייצג אותו בהליכים משפטיים בהם הוא מעורב.

בשנת 2011 היה מועמד לתפקיד הציר הכלכלי של משרד האוצר בוושינגטון, ונכלל ברשימת המועמדים הסופיים לתפקיד. בסופו של דבר מונה לתפקיד מי שכיהן אחר כך גם כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר.[2]

בין השנים 2015–2018 שימש מן כנציג ציבור במועצת העיתונות בישראל והיה חבר נשיאות המועצה. כהונתו לא הוארכה בשל מאבקים שניהל בנושאים שהיו רגישים בעיניהם של מו"לים שהיו חברים במועצה, ודרישתו להפסיק את חברותו של ישראל היום במועצה.[3]

הישגים עיתונאיים

בשנת 1999 ראיין מן את האלוף במילואים, אביהו בן נון, מפקד חיל האוויר לשעבר, שאמר לראשונה כי לדעתו רון ארד אינו בין החיים וכי גופתו לא תוחזר משום ששוביו התעללו בגופתו. הידיעה פורסמה בעמוד הראשון של עיתון הארץ ועוררה הדים רבים, אולם מאוחר יותר הכחיש בן נון את הדברים.[4]

בשנת 2018 הוביל מטעם עמותת הצלחה, ביחד עם מנכ"ל חדשות 10, גולן יוכפז, את חשיפת מבצע דרייפוס (טיבוע של אנייה אזרחית על ידי צוללת ישראלית במהלך מלחמת לבנון הראשונה). האירוע, שנחשף לראשונה על ידי אלוף-משנה מייק אלדר, היה אסור בפרסום במשך כ-35 שנה ופורסם רק לאחר עתירות לבג"ץ ולצנזורה.[5] הפרסום זכה להדים רבים בתקשורת הערבית והבינלאומית.[6][7][8]

מן נבחר מספר פעמים לרשימת 100 המשפיעים בתקשורת של מגזין "פירמה" באתר גלובס,[9] ובשנת 2018 נבחר לרשימת 100 המשפיעים של אתר TheMarker.[10]

עתירות וייצוגים בולטים

עתירות בנושא חופש המידע

עררים בבית הדין לתחרות

תובענות ייצוגיות

  • תובענה ייצוגית כנגד רכישת חברת "כהן פיתוח בע"מ" על ידי חברת דלק, והכרה בעמותה כ"עותר ציבורי" לעניין זה.[15]
  • תובענה ייצוגית כנגד חברות התעופה אל על, בריטיש איירוויז, לופטהנזה וסוויס, בעניין יצירת קרטל לא חוקי בתחום טיסות המטען.[16]
  • תובענה ייצוגית כנגד חמש חברות זרות (שארפ, LG, סמסונג, AU Optronic, ו-Chi Mei) בטענה שהקימו קרטל בחו"ל, שבו העלו את מחירי הפנלים לטלוויזיות בעלות מסך שטוח.[17]

בנוסף, מן משמש כמנהל הוועדה המקצועית של קרן ההשקעות למימון תיקי תובענות ייצוגיות – בין חברי הוועדה ניתן למצוא גם חברים בכירים מעולם המשפט: פרופ' רונן אברהם, השופטת בדימוס נורית אחיטוב, פרופ' דיויד גילה, השופט בדימוס עודד מודריק, השופטת בדימוס ד"ר דפנה אבניאלי ופרופ' אסף חמדני.[18]

אתיקה עיתונאית ואתיקה של מועצת העיתונות

  • אכיפת הסעיף בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות שקבע את חובת השקיפות שמוטלת על בעלי כלי תקשורת.[19]
  • קביעת בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות כי פרסום סקרים מפלים באמצעי התקשורת השונים הוא מנוגד לתקנון האתיקה.[20]
  • ייצוג עמותת הצלחה, יחד עם הקליניקה לתובענות ייצוגיות באוניברסיטת תל אביב, בפרשת פרסום התוכן השיווקי באתר ynet.[21]

הליכים משפטיים נוספים בעלי פרופיל ציבורי גבוה

פרסומים אקדמיים

מן עוסק בעיקר בתחום התובענות הייצוגיות ורגולציה בתחום התקשורת, ופרסם מספר מאמרים אקדמיים בנושאים אלו:

  • Asaf Wiener & Elad Man, Considering a duty to delegate in designing regulatory legislation, The Theory and practice of legislation, Volume 7(3), 2019.[30]
  • אסף וינר ואלעד מן, המחוקק כמאסדר: מגבלות ואילוצי חקיקה באסדרת תקשורת ושידורים, חוקים, י"ב, דצמבר 2018.
  • ברק ירקוני ואלעד מן, תובענה והצבעה ייצוגית בהליכי הסדר, פירוק וחדלות פירעון, משפטים, מ"ו(3), מרץ 2018.[31]
  • אלעד מן, חסיונו של אדם – כבודו, תיקון – סדרת ספרים רב-תחומיים לטיפול ולשינוי חברתי, הקריה האקדמית אונו, יוני 2015.[32]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אודות אתר "העין השביעית", באתר העין השביעית
  2. ^ לי-אור אברבך, "אני מסכים להיות הנודניק", באתר גלובס, 6 באוקטובר 2011
  3. ^ אלכסנדר כץ, סיכול ממוקד? אלעד מן לא נבחר למליאת מועצת העיתונות, באתר ice ‏, 6 בנובמבר 2018
  4. ^ אלעד מן, "לדעתי רון ארד מת. ייתכן שאפילו את גופתו לא נקבל מאחר שהוא כנראה עבר התעללות", מתוך מקומות "ערים", גיליון 652, 2 ביולי 1999, עמ' 68
  5. ^ סוד מלחמת לבנון: צוללת ישראלית הטביעה ספינה אזרחית, 25 נהרגו, חדשות 13 (לשעבר חדשות 10), 22 בנובמבר 2018
  6. ^ Israel Admits It Sank Lebanese Refugee Boat in 1982, Killing 25, באתר Almasirah Media Network ‏, 23 בנובמבר 2018 (אנגלית)
  7. ^ Israel admits sinking Lebanese ship off coast of Tripoli in 1982, באתר AMN, ‏ 23 בנובמבר 2018 (אנגלית)
  8. ^ Israel admits its submarine sank Lebanese refugee boat during 1982 war, באתר PRESS TV, ‏ 23 בנובמבר 2018 (אנגלית)
  9. ^ אלעד מן ברשימת 100 המשפיעים של אתר גלובס לשנת 2016
  10. ^ אפרת נוימן, משחררי המידע הציבורי, באתר TheMarker
  11. ^ ירון אברהם, שרה נתניהו מועסקת בשליש משרה, באתר N12,‏ 18 בספטמבר 2017
  12. ^ עמירם ברקת, ערעור לבית המשפט העליון: חשפו את הסכם כחלון-יעלון, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2019
  13. ^ ענת ביין-לובוביץ', עמותת "הצלחה" עתרה לביה"ד להגבלים נגד מיזוג רשת וערוץ 10, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2018
  14. ^ עמירם ברקת, עתירה: לבטל את אישור רכישת EMG בידי תשובה ונובל אנרג'י, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2019
  15. ^ אלה לוי-וינריב, הצליח לתנועת "הצלחה": השיגה 27 מיליון שקל בייצוגית נגד קבוצת דלק, דוד כהן וגדעון תדמור, באתר גלובס, 25 במרץ 2019
  16. ^ מיכל רז-חיימוביץ', קרטל המטענים: ביהמ"ש אישר ניהול תובענה ייצוגית נגד אל על ו-3 חברות תעופה, באתר גלובס, 19 בינואר 2019
  17. ^ אפרת נוימן, מחשבה משפטית חדשנית: אושרה פשרה בייצוגית אף שמטרתה היא לא פיצוי, באתר TheMarker,‏ 21 באפריל 2019
  18. ^ מתן ברניר, הכירו את הפלטפורמה החדשה למימון הליכים משפטיים באמצעות גיוס המונים, באתר גלובס,‏ 7 ביוני 2019
  19. ^ אורן פרסיקו ואיתמר ב"ז, אינטרסים גלויים, באתר העין השביעית, 22 בפברואר 2017
  20. ^ אורן פרסיקו, "העובדה כי עמדתו של ציבור שלם מודרת דרך קבע ממרחב השיח הציבורי והעיתונאי – הופכת את ההדרה לקשה, בלתי נסבלת ומחייבת התערבות", באתר העין השביעית, 5 בדצמבר 2017
  21. ^ אורן פרסיקו, עמותת הצלחה מצטרפת למתנגדים להסכם הפשרה שיכשיר פרסום סמוי ב-ynet, באתר העין השביעית, 16 ביולי 2018
  22. ^ רפי מן, מלחמת העצמאות, באתר העין השביעית, 18 במאי 2011
  23. ^ אלעד מן על התרסקות "מעריב", ראיון בתוכנית לונדון את קירשנבאום – מתוך עמוד היוטיוב של העין השביעית, 2 במרץ 2016
  24. ^ האם בעלי השליטה במעריב הפרו את תקנון החברה? - וואלה! ברנז'ה, באתר וואלה!News, ‏2012-02-01
  25. ^ יוסי מלמן, למרות עתירת כתב מעריב: ביהמ"ש מסרב להסיר את צו איסור הפרסום על חקירה נגד אירונאוטיקס, באתר מעריב online,‏ 28 בפברואר 2018
  26. ^ דניאל דולב, בג"ץ בביקורת על היועמ"ש: "למה נדרשת זהירות יתר בחקירת איש ציבור?", באתר וואלה!, 16 באוקטובר 2018
  27. ^ איתמר ב"ז, אנו ההולכים להצביע מברכים אותך, שר התקשורת, באתר העין השביעית, 4 במאי 2015
  28. ^ יונתן כיתאין, "התנגדות המדינה לעליית התאגיד בינואר: באי-סבירות קיצונית", באתר גלובס, 14 בדצמבר 2016
  29. ^ שלי אפלברג, בג"ץ יעביר את העתירה נגד שינוי מבנה הבורסה להרכב של 3 שופטים, באתר TheMarker,‏ 11 במאי 2017
  30. ^ Asaf Wiener & Elad Man, Considering a duty to delegate in designing regulatory legislation, The Theory and practice of legislation, Volume 7(3), 2019
  31. ^ ברק ירקוני ואלעד מן, תובענה והצבעה ייצוגית בהליכי הסדר, פירוק וחדלות פירעון, משפטים, מ"ו(3), מרץ 2018
  32. ^ אלעד מן, חסיונו של אדם – כבודו, באתר העין השביעית, 27 באוגוסט 2015
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32703513אלעד מן