אליעזר שטיינמן
 | |
אליעזר שטיינמן (1892, הכפר אוֹבּוֹדוֹבְקַה, אוּיֶזְד (מחוז) אולגופול, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית – 7 באוגוסט 1970, תל אביב, ישראל) היה סופר, עיתונאי, מסאי ועורך עברי ויידי שפעל בפולין ובישראל. חתן פרס ביאליק (1959) ופרס ישראל לספרות עברית לשנת תשכ"ג.
ביוגרפיה
שטיינמן נולד בתחום המושב של האימפריה הרוסית (באזור פולין; כיום באוקראינה) לרב נתן. בצעירותו, במהלך לימודיו בקישינב והסמכתו לרבנות, החל לפרסם את סיפוריו הראשונים. בשנת 1910 החלו כתביו לצאת לאור במסגרת העיתונים "רשפים", "השילוח" ו"הצפירה" בעברית וביידיש, ולפרנסתו עבד בהוראה. עם מכריו הקרובים באותן שנים נמנו דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק, אשר פעל למען שחרורו משירות בצבא האימפריה הרוסית.
בעקבות מהפכת אוקטובר (1917) אימץ שטיינמן אידאולוגיה קומוניסטית, וביקש לפתח תרבות עברית ברוח זו. הוא עבר לחיות במוסקבה, החל לעבוד בהוצאה לאור "שטיבל" והוציא לאור את הרומן הראשון פרי עטו, "סחור סחור". בשנת 1919 עבר לאודסה, והוציא לאור את העלון "הקומוניסט העברי". משנת 1920 נמנה שטיינמן עם הכותבים הקבועים של העיתונים "הצפירה" ו"דער מאָמענט" (יידיש "הרגע"), ובשנים 1923–1924 הוציא לאור את הירחון "קולות". מעגליו החברתיים כללו את שלמה צמח וסופרים בני הדור הצעיר.
בשנת 1924 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והחל לפעול באגודת הסופרים ומשנת 1926 לערוך את ביטאונה הספרותי "כתובים". קבוצת "כתובים", שעל שמה נקרא העיתון, נוסדה על ידו במשותף עם אברהם שלונסקי ואחרים במטרה לחתור לחידוש הספרות העברית. בשנים 1932–1933 היה שטיינמן העורך הבלעדי של הביטאון, אשר בשלב זה איבד את תמיכת אגודת הסופרים. בשנים אלו הוא המשיך בכתיבתו ופרסם ספרים רבים, בהם ספרי מסות, רומאנים, ספרי ילדים ואנתולוגיות.
בשנת 1959 הוענק לשטיינמן פרס ביאליק, ובשנת 1963 הוענק לו פרס ישראל לספרות יפה. שטיינמן נפטר ב-7 באוגוסט 1970 בתל אביב. נטמן בשדרת הסופרים בבית העלמין קריית שאול.
אחד ממעגלי הפעילות העיקריים שלו היה כתיבה מחדש של המסורות החסידיות באופן שיתאים לבן התקופה; במסגרת פעילותו זו כתב את סדרת הספרים "באר החסידות".
את ספרו באר החסידות כתב בעזרת החסיד הרב אברהם חנוך גליצינשטיין שנתן לו במתנה בהוראת הרבי מליובביץ׳ את כל ספרי חסידות חב״ד, וביניהם גם סידור בו התחיל להשתמש כשהתקרב לשמירת תורה ומצוות, ואף ביקש מהרב חנוך גליצינשטיין סידור חדש לאחר שאבד לו הראשון בבית הכנסת
בשנותיו האחרונות עמד בקשר הדוק עם הרבי מלובביץ'[2] שאף עודד אותו בכתיבת הספרים "באר החסידות". והתקרב לשמירת תורה ומצוות חלקית על ידי הרב אברהם חנוך גליצנשטיין[3].
בניו הם הסופרים נתן שחם ודוד שחם. נכדתו היא הסופרת ואוצרת המוזיאונים אורית שחם-גובר. בנו הצעיר, נתן שחם, פרסם ב-2014 את ספרו האוטוביוגרפי "סיפור הכיסוי הכפול של אימי" ובו נחשף טפח מחייו הכפולים של שטיינמן ומאבקיו.
ספריו
- מדור אל דור: פרקי שיחות וזכרונות, תל אביב: מ’ ניומן, תשי"א.[4]
- ספר באר החסידות: ובו תורות ושיחות, פרקי-תולדות ושבחי הנהגות ומצורפים קו לקו שרטוטים מדיוקנאות... המורים לחסידות, 10 כרכים, תל אביב: כנסת, תשי"א–תשכ"ב:[5]
- כרך א: כתבי רבי נחמן, תשי"א;
- כרך ב: רבי פנחס מקוריץ, הסבא משפולה, רבי ר’ ברוך ממזיבוז. ר’ נחמן מברסלב, ר’ ישראל מריזין, ר’ מנחם מנדיל מקוצק, ר’ זאב וולף מסטריקוב: ונלוה אליו קונטרס "טיולים בפרדס החסידות", תשי"ח;[6]
- כרך ג: בית קרלין לדורותיו, רבי שמחה בונם, ר’ צבי מרימנוב, גנזי-שיחות וספורי-מעשיות, מפי חסידים וצדיקים, מילואים, תשי"ח;[7]
- כרכים ד–ה: משנת חב"ד, 2 כרכים, תשי"ז;[8]
- כרך ו: ספר הבעש"ט, תשי"ח;
- כרך ז: על המגיד ממזריטש ותלמידיו, תשי"ט;
- כרך ח: על אדמור"י פולין, תשי"ט;
- כרך ט: על אדמור"י גליציה והונגריה, תשכ"א;
- כרך ו: ספר על צדיקים ראשונים ואחרונים, תשכ"ב.
- רבי ישראל בעל שם טוב, ירושלים: הוצאת הספרים של הסוכנות היהודית, 1960
- באר התלמוד, 4 כרכים, תל אביב: מסדה, 1963–1965.[9]
- צנצנת המן: פרשיות-עיון וסיפורי-מעשיות על גדולי התורה לדורותיהם: בלימוד ובדרוש, במידות ובהתנהגות, בתורת המיסתורין ובפרקי מוסר, בפתגמי-חכמה ובשיחות-חולין, 2 כרכים, תל אביב: מורשת, תשכ"ד–תשכ"ח.[10]
- חיים של שפע, 4 כרכים, תל אביב: עם עובד – תרבות וחינוך, תשל"ח-תש"מ. (מסות)
- שיחות עם הנכדה; הציורים: דני קרמן, תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ג 1983.[11]
לקריאה נוספת
- על יצירתו של אליעזר שטיינמן, קובץ מאמרים בתוך מאזנים שבט תשכ"ב (1962).
- ישראל כהן, "אליעזר שטיינמן"; "אליעזר שטיינמן איש השפע"; "תגים לדמותו של אליעזר שטיינמן", 'סופרים', כרך ב',עקד, 1976, עמ' 39 - 58.
- ישראל כהן, אליעזר שטיינמן, 'פנים אל פנים', יחדיו, 1979, עמ' 169 - 181.
- ב. י. מיכלי, א. שטיינמן במסותיו ובפרודותיו, בתוך מאזנים ניסן-אייר תשכ"ו (1966).
- ב. י. מיכלי, חלקת-מסה קטנה, בתוך מאזנים תשרי-חשוון תשל"ב (1971).
- א. ב. יפה, מרדות שהשלימה, בתוך מאזנים אב-אלול תש"ל (1970).
- משה גיל, עם כתבי אליעזר שטיינמן, בתוך מאזנים תמוז תשי"ח (1958).
- אדיר כהן, סיפוריו של שטיינמן, בתוך מאזנים ניסן-אייר תשכ"ו (1966).
- אדיר כהן, מסותיו של אליעזר שטיינמן, בתוך מאזנים אב-אלול תשכ"ח (1968).
- י. זמורה, א. שטיינמן — שפעי שפעים, בתוך מאזנים סיוון תשל"ט (1979).
- פ. לנדר (אלעד), שפע חיים ודברים לאליעזר שטיינמן, בתוך מאזנים שבט תש"ם (1980).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
מידע על נתן שחם בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "אליעזר שטיינמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3033
- אליעזר שטיינמן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אליעזר שטיינמן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- כתבי אליעזר שטיינמן בפרויקט בן-יהודה
- ש. אחיקר, שעה במחיצתו של א. שטיינמן, דבר, 25 בינואר 1957
- פרס הבעש"ט – לא. שטיינמן, דבר, 8 בדצמבר 1960
- חתני פרס ישראל לשנת תשכ"ג: אליעזר שטיינמן (ספרות עברית): אל החסידות – בדרך־מקרה, מעריב, 28 באפריל 1963
- מ. גרוס-צימרמן, צמצום באריכות (בשולי כתביו של אליעזר שטיינמן), דבר, 17 בדצמבר 1965
- ז. דויד, שטיינמן, דבר, 28 בינואר 1966 (דברים במסיבה לצאת שלושת הכריכים בהוצאת "תרבות וחינוך" ושני הכרכים של "באר התלמוד" בהוצאת "מסדה")
- מ. אונגרפלד, איש השפע (א. שטיינמן לרגל קבלת פרס רמת־גן), דבר, 31 באוקטובר 1969
- י. סלעי, הסתכל ב"קנקן הכסף" (מתוך שיחה עם אליעזר שטיינמן), דבר, 27 במרץ 1970
- מת הסופר אליעזר שטיינמן, דבר, 9 באוגוסט 1970, המשך
- הסופר אליעזר שטיינמן נפטר: הלוויתו מחר, מעריב, 9 באוגוסט 1970
- משה דור, סופר – עד יומו האחרון, מעריב, 10 באוגוסט 1970
- מ. אונגרפלד, יצירת אליעזר שטיינמן ז"ל: ליום השבעה, דבר, 14 באוגוסט 1970, המשך
- ז. דויד, דורות בסימן של כינוס: ליום השלושים לפטירת א. שטיינמן, דבר, 4 בספטמבר 1970
- אג"ף (המביא לביה"ד), ביאליק ושטיינמן כסופר מתחיל, דבר, 4 בספטמבר 1970
- א. ארליך, לאורו של שטיינמן, דבר, 4 בספטמבר 1970
- ז. דויד, קצרות: לזכרו של אליעזר שטיינמן, דבר, 30 ביולי 1971
- מאיר ינאי, דו"ח אל סופר חי, דבר, 10 בנובמבר 1980
- על הספרות ועל החיים: ליקוטים (ליקט: מאיר ינאי), דבר, 28 בנובמבר 1980
חנוך גליצנשטיין, הרבי מליובאוויטש והסופר אליעזר שטיינמן (אורכב 17.08.2017 בארכיון Wayback Machine), אתר "בית חב"ד"
הסופר אליעזר שטיינמאן וחיבורו באר החסידות באתר קאווע שטיבל
מפרי עטו:
- הדרך אל הספר, דבר, 10 באוגוסט 1934
- אור מאופל וחיוך מסגריר: פרודות, דבר, 9 בדצמבר 1955
- סיפורי חסידים, דבר, 9 בספטמבר 1960, המשך
- נקודות פורחות, דבר, 1 בדצמבר 1961, המשך
- כה אמר חזיאל, דבר, 4 באפריל 1966, המשך
- פרודות, דבר, 9 בספטמבר 1966
- יופי לך תנ"ך, דבר, 30 ביוני 1967
- הדעת והנחת, דבר, 9 בינואר 1970, המשך
- מסות קטנות, דבר, 4 בספטמבר 1970
- בין אמונה לקנאות, דבר, 30 ביולי 1971 (מתוך ספרו "פני עצמי")
- בודד בדורי, דבר, 30 ביולי 1976
הערות שוליים
- ^
אברהם בלבן, ציוויליזציה שהיתה ואיננה, באתר הארץ, 30 ביוני 2021
- ^ שלום וברכה לך הנחמד והנבון העוסק בצ"צ
- ^ אוצרות (ספר על הרב גלייצטינשטיין) עמוד 202 ואילך, ראיון עם הרב גליצטינשטיין
- ^ ביקורת: עמנואל בן-גריון, א. שטיינמן: מדור אל דור, דבר, 17 באוגוסט 1951.
- ^ ביקורת: מ. אונגרפלד, באר החסידות, דבר, 10 בנובמבר 1961, המשך.
- ^ ביקורת: ק. שבתאי, יין ישן מגתו של א. שטיינמן: עם ספרו "באר החסידות", דבר, 4 ביוני 1954.
- ^ ביקורת: ש. אחיקר, באר החסידות, דבר, 3 בפברואר 1956.
- ^ ביקורת: פינחס פלאי, חסידות – לא רק לחסידים, מעריב, 23 בנובמבר 1956.
- ^ ביקורת: ברוך קרוא, "באר התלמוד" לא. שטיינמן, דבר, 14 בפברואר 1964.
- ^ ביקורת: סלעי, צנצנת המן, דבר, 28 באפריל 1967.
- ^ ביקורת: דורית זילברמן, שיחות פרטיות עם הנכדה, מעריב, 20 במאי 1983.
| הקודם: נתן אלתרמן |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם אברהם שלונסקי 1959 |
הבא: מרדכי בן יחזקאל |
36953099אליעזר שטיינמן
- המכלול: השלמה - אישים
- המכלול: השלמה - ישראל
- ישראלים ילידי האימפריה הרוסית
- אנשי העלייה הרביעית
- סופרים כותבי עברית
- סופרים כותבי יידיש
- סופרים ישראלים
- עיתונאים כותבי עברית
- עיתונאים כותבי יידיש
- מסאים ישראלים
- עורכים ספרותיים ישראלים
- זוכי פרס ביאליק לספרות יפה
- זוכי פרס ישראל לספרות ושירה
- חבורת יחדיו
- משפחת שחם
- אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול
- זוכי פרס רמת גן לספרות
- סגל דער מאמענט
- ישראלים שנולדו ב-1892
- ישראלים שנפטרו ב-1970