רבי אליהו פיינשטיין
רבי אליהו הלוי פיינשטיין (מכונה: רֶבּ אֶלֶ'ה פרוז'ינער; ז' בטבת ה'תר"ג, 10 בדצמבר 1842 - כ"ז בתשרי ה'תרפ"ט, 11 באוקטובר 1928) היה רב ליטאי, רבן של ערים שונות ברחבי ליטא, שהתפרסם בעיקר כרבה של עיר רבנותו האחרונה, פרוז'ני.
ביוגרפיה
נולד בסלוצק לרב אהרן הלוי פיינשטיין, בהיותו פעוט עברו הוריו להתגורר בעיירה סטרובין שבה התמנה אביו כרב. בילדותו התקרב לרב יוסף פיימר רבה של סלוצק. בהיותו בן שלוש עשרה, התארס עם גוטא כישא בת הרב יצחק יחיאל דוידזון מקורליץ, ונכדת רבי יששכר בער דוידזון רבה של קאפולי. חמיו לעתיד, שלח אותו להשתלם בלימודי רבנות בישיבת וולוז'ין, והוא התפרסם בה כעילוי.
הזוג נישא בח' בתמוז ה'תר"ך (1860), בשנים הבאות ישב בעירו של חותנו ועסק בהרחבת היקף ידיעותיו בתלמוד הבבלי והירושלמי. הוא עשה לו למנהג עד סוף ימיו, לסיים מדי שנה את שני התלמודים, ובלכתו ברחוב היה משנן משניות בעל פה.
בפסח תרכ"ג (1863) נפטר אביו, והוא התמנה תחתיו כרבה של סטרובין, במשרתו זו החזיק שבע שנים. הוא סירב להצעה לכהן כראב"ד בעיר בריסק לאחר פטירת הרב איסר יהודה מאלין. בשנת תר"ל (1870), עזב רבי יהושע רבינוביץ[1] את רבנות העיר קלצק לטובת רבנות נעשוויז והרב פיינשטיין התמנה במקומו כרבה של קלצק. עם פטירת חמיו בתרל"ג נאלץ למלא את מקומו בקורליץ, עד שנת תרל"ט, אז התמנה כרבה של חסלוביץ וכיהן בה חמש שנים.
באספת הרבנים אחרי פרעות הסופות בנגב, היה המתנגד היחיד לפניית הרבנים לבקשת רחמים מאלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה, כי סבר שפרעות בסדר גודל כזה, בהכרח קיבלו סיוע ארגוני או הסכמה שבשתיקה מהממשל בסנקט פטרבורג, ולכן פנייה לממשל עלולה רק לפגוע במצב היהודים.
בשנת תרמ"ד (1884) עזב הרב ירוחם יהודה ליב פרלמן (לימים "הגדול ממינסק") את רבנות פרוז'ני לטובת רבנות מינסק, והרב פיינשטיין נקרא למלא את מקומו. הוא כיהן בתפקידו זה עד פטירתו בכ"ז בתשרי ה'תרפ"ט, 11 באוקטובר 1928.
ספרו "הליכות אליהו", סודר מכתביו לאחר פטירתו והוא כולל פרשנות וחידושים על משנה תורה לרמב"ם ושו"ת בענייני הלכה. הספר נדפס בשנת תרצ"ב.
משפחתו
- בנו יצחק יחיאל - היה עסקן ופעיל חסד, נפטר בברלין בה' בחשון ה'תר"צ.
- בנו - אברהם לייב פיינשטיין.
- חתנו רבי מנחם קרקובסקי - רבה של נובהרדוק ורב בווילנה, מחבר הספר "עבודת המלך" על הרמב"ם. הוא פרסם את תולדות חמיו בעיתונות היהודית ברוסיה בסדרת מאמרים ארוכה.
- בתו פסיה (פשקה) - אשת רבי משה סולובייצ'יק. בניהם-נכדיו: הרבנים יוסף דוב ואהרן סולובייצ'יק.
- חתנו רבי דוד פייגנבוים מילא את מקומו כרב בפרוז'ין.
- בתו שרה רבקה - נישאה לרבי אליעזר יצחק מייזל מלודז'
הוא השיא את גיסתו, אחות אשתו, פייא גיטל דוידזון, לרבי דוד פיינשטיין. בנם היה הרב משה פיינשטיין ונכדם הרב יחיאל מיכל פיינשטיין[2]. גיס נוסף, היה הרב יעקב קנטורוביץ.
לקריאה נוספת
- משה זעירא, "רבי אליהו הלוי פיינשטיין", בתוך: רבותינו שבגולה, חלק ב' עמ' 363-370, ירושלים תשנ"ח.
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' אליהו הלוי פיינשטיין, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמודים 45–46, באתר HebrewBooks
- שמואל נח גוטליב, פרוזין: הרב ר' אליהו פיינשטיין, בספרו אהלי שם, פינסק, תרע"ב, עמ' 549, באתר היברובוקס
- דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), 'פיינשטיין, ר' אליהו ב"ר אהרן הלוי („ר' אליהו מפרוז'אן”)', בתוך: יהדות ליטא, כרך ג, תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 77 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1275)
- ספרו
- הליכות אליהו, וילנה, תרצ"ב, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ כונה ר' יהושע נעשוויזער. בנו של רבי אליהו רגולר.
- ^ למרות שם המשפחה הזהה, לא היה קשר משפחתי ביניהם, הרב אליהו פיינשטיין היה לוי וגיסו לא.
