אליהו בן-טובים
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא אנציקלופדיים, מבנה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא אנציקלופדיים, מבנה. |
ד"ר אליהו בן-טובים (14 בדצמבר 1914 – 26 באוגוסט 1991) היה רופא כירורג, שפעל בבתי החולים בתל אביב לפני קום המדינה ולאחריה, שירת בחיל הרפואה, יצא בשליחות המדינה לבורמה, וניהל במשך שנים רבות את המחלקה הכירורגית בבית החולים זיו בצפת .
ביוגרפיה
אליהו בן-טובים נולד בטבריה בזמן שאביו, ברוך בן-טובים, ניהל את סניף בנק אפ"ק בעיר. סבו יצחק אייזיק בן-טובים עלה לארץ בשנת 1890 כחבר במשלחת של חובבי ציון. אמו חנה בן-טובים לבית רבינוביץ' היא נצר לשושלת רבנים מפורסמת.
בדצמבר 1919, בהיותו בן שלוש, נכלא אביו על ידי השלטון הטורקי, הוגלה לדמשק ולבתומי, ושוחרר רק כעבור 15 חודשים.
בשנת 1923 עברה המשפחה לתל אביב , לרגל מינוי אביו למנהל הראשון של סניף בנק אפ"ק בעיר. בן-טובים המשיך את לימודיו בבית הספר תחכמוני. במקביל למד נגינה בפסנתר אצל אמה גורוכוב ואחר כך אצל אלכסנדר בוך ופנינה זלצמן.
את לימודיו התיכוניים התחיל בבית הספר התיכוני למסחר בתל אביב ("גימנסיה גאולה") והמשיך בגימנסיה העברית הרצליה, אותה סיים במחזור כ' - 1932. מחנך כיתתו היה המשורר דוד שמעוני (שמעונוביץ).
באותה שנה יצא ללימודי רפואה, ובהיעדר בית ספר בארץ ישראל בחר ללמוד באיטליה. בשנים הראשונות למד בפירנצה ולאחר מכך עבר למילנו שם סיים את לימודיו בהצלחה.
ב-13 באוגוסט 1938 הוענק לו התואר ד"ר ברפואה בהתמחות כירורגיה.
כירורג בתל אביב
ב־1938 חזר ד"ר בן-טובים לתל אביב והתקבל לסגל המחלקה הכירורגית של בית החולים הדסה בתל אביב. מנהלו, מדריכו ומנהל המחלקה היה פרופ' מכס מרכוס ("רופא המחתרות"). באפריל 1941 הוא קודם לדרגת רופא בית במחלקה. בתקופה זו התמחה בעיקר בטיפול בפציעות גפיים, כתוצאה מתאונות או מפעולות איבה.
החל מ־1938 התנדב לארגון ההגנה בו שירת כרופא. מתחילת 1946 ועד הכרזת המדינה במאי 1948, כולל בתקופת מלחמת עצמאות, הוא הקדיש את רוב זמנו לארגון. על כך הוענקו לו "אות "עלה" ו"אות ההגנה".
בערב פסח תש"ח (אפריל 1948) היה אורח הכבוד בסדר פסח מיוחד שערכו פצועי ההגנה לכבוד הצוות הרפואי. "ואז קם רחמים המוכתאר ונשא נאום ברכה והרים כוס לחייהם של הד"ר אלוטין, הד"ר בן-טובים, ולחיי האחיות".[1]
ב־22 ביולי 1948 הוענק לד"ר בן-טובים "כתב מינוי לשירות המדינה", כרופא כירורג בבית החולים "הירקון". בית חולים זה הוקם בסוף 1940 בצפון תל אביב כבית חולים לשעת חירום והפך לבית חולים כללי בתחילת 1944. מנהל המחלקה הכירורגית עמו עבד היה ד"ר דב (בוריס) טולצ'ינסקי.
ביום 16.5.50 הוענק לו הרישיון לעסוק במקצוע הרפואה מטעם משרד הבריאות של מדינת ישראל, רישיון מס' 283.
ב־1952 הועלה לדרגת רופא עצמאי. בתקופה זו השתתף במאות ניתוחי ברית מילה לעולים חדשים בוגרים. "לחדר כבר הגיעו שני המנתחים של ביה"ח, ד"ר טולצ'ינסקי וד"ר בן-טובים. זהו אחד ממאות הניתוחים הבלתי רגילים המבוצעים בבית חולים זה, מאז הקמת המדינה, כאשר נערים בני גילים שונים, ילדי פליטים ושרידי השואה, שנולדו בבונקרים, ביערות העד ברוסיה הצפונית, במקומות סתר בין נוצרים, מוכנסים עתה בבריתו של אברהם אבינו כדי להיות בישראל יהודים כדת וכדין".[2]
ב־25 במאי 1953 סיים קורס קציני רפואה גדודיים של צה"ל והועלה לדרגת רב-סרן.
ביוני 1953 נסגר בית החולים "הירקון" ואוחד עם בית החולים הממשלתי בתל-השומר. ד"ר טולצ'ינסקי מונה למנהל המחלקה הכירורגית המאוחדת וד"ר בן-טובים הוזמן להצטרף אליו, ומונה לסגנו.
בשנת 1954 התבקש למלא מקום כירורג בבית החולים הממשלתי "פוריה" בעיר הולדתו, טבריה, תפקיד אותו מילא במשך 6 חודשים.
כירורג בבורמה
ב־1956, עם התהדקות היחסים בין ישראל לבורמה לאחר ביקור ראש ממשלתם או-נו בארץ שנה קודם לכן, הציעו משרדי הבריאות והחוץ לד"ר בן-טובים להצטרף לקבוצה של רופאים שתצא למדינה זו לשנתיים במטרה להדריך רופאים מקומיים.
באוגוסט 1956 יצא ד"ר בן-טובים עם משפחתו לבירת בורמה רנגון, והוצב לעבודה בבית החולים הצבאי Base Military Hospital בעיירה מינגלדון, הסמוכה לבירה. הצטרפו אליו ד"ר תרזה בתר, מייסדת בית החולים הפרטי "בתר" בחיפה והאורתופד ד"ר אלכסנדר פרבר. מפקד בית החולים היה קולונל צ'אנג: "כבר רואים תצאות רצויות מעבודתם של הישראלים. הרמה עולה. הטיפול מתייעל".[3] במקום אחר בבורמה פעל ד"ר משה יואל, מי שהיה רופאו הפרטי של הנשיא חיים ויצמן. לצדם פעלו במדינה מומחים ישראלים רבים בתחומי הבניה, החקלאות ועוד.
באמצע 1957, הצטננה האווירה הפוליטית בין שתי המדינות. הרופאים הישראלים נדרשו לסיים את שירותם במדינה בתום שנה אחת בלבד, על אף ההערכה הרבה לה זכו.
בחודש אוגוסט 1957 הם יצאו מבורמה.
כירורג בצפת
ב־22 בדצמבר 1957 זכה ד"ר בן-טובים במכרז לניהול המחלקה הכירורגית החדשה בבית החולים הממשלתי בצפת. כוונתו הייתה לתרום למערכת הבריאות המתפתחת בפריפריה למספר שנים, ולאחר מכן לשוב לתל אביב. בפועל הוא נשאר בראש המחלקה בצפת 22 שנה, עד ליציאתו לגמלאות ב־1980.
ד"ר בן-טובים הפך במהרה לדמות מוכרת ומוערכת בצפת ובגליל העליון כולו. העולים החדשים מכל כנפות תבל, תושבי הקיבוצים והמושבים, הכפרים הערביים והדרוזים – כולם רחשו לו כבוד רב ושיחרו על פתחו. תרמה לכך שליטתו בשפות רבות, כולל ערבית ויידיש. למרות זאת, הוא סירב בעקשנות לפתוח פרקטיקה פרטית ועמד על כך שהגיע לצפת אך ורק כמשרת ציבור.
ב־1960 הוא התקבל כחבר מלא בקולג' הבינלאומי של הכירורגים, שמושבו בוושינגטון.
ב־20.11.1961 הוענק לו רישיון רופא מומחה כירורגיה כללית, מס' 82.
ביוני 1967 טיפלה מחלקתו בנפגעים הרבים בקרבות רמת הגולן של מלחמת ששת הימים.
ב־1969 נשלח להשתלמות בכירורגיה בבריטניה למשך 3 חודשים, בחסות המועצה הבריטית.
בסוף מאי 1973 הוא עבר עם מחלקתו למבנה החדש של בית החולים הממשלתי בצפת, ששינה את שמו לבית החולים ע"ש רבקה זיו. מאוחר יותר הוגדר המעבר כ"נס", משום ששבועות ספורים לאחריו פרצה מלחמת יום הכיפורים ובית החולים היה ערוך לקראתו במתקן חדש ומודרני, בעל תפוסה גדולה. מאות נפגעים מקרבות רמת הגולן הגיעו למחלקתו של ד"ר בן-טובים, כאשר הוא וצוותו עובדים מסביב לשעון.
בשנת 1977 נשלח ד"ר בן-טובים על ידי משרד הבריאות להשתלמות בת 6 חודשים בבית החולים Cedars-Sinai Medical Center בלוס אנג'לס, בעיקר בנושאי כירורגיה של הבטן. המנחה שלו היה המנתח היהודי המהולל ד"ר לאון מורגשטרן, מי שניהל את האגף הכירורגי בבית החולים הענק.
בכל שנותיו בצפת ד"ר בן-טובים היה מעורב בחיי הקהילה. הוא עמד בראש הסניף של האגודה למלחה בסרטן ונבחר לנשיא מועדון רוטרי המקומי. בתפקיד זה היה אחראי לנטיעת היער ע"ש פול האריס, מייסד תנועת רוטרי הבינלאומית, סמוך לצפת.
פרישה וחזרה לתל אביב
ב־1980 ד"ר בן-טובים פרש לגמלאות וחזר לגור בתל אביב. הוא הוסמך כרופא לביטוח לאומי וטיפל בחולים במרפאות קופת חולים מאוחדת.
ב־26 באוגוסט 1991 הוא נפטר בתל אביב, לאחר מחלה.
משפחתו
ב־10 בדצמבר 1936 נשא ד"ר בן-טובים לאשה בתל אביב את אידה לבית סנדלר (ילידת 1915). אחותה הצעירה שרה דורון הייתה חברת מועצת עירית תל אביב, חברת כנסת ושרה בממשלות ישראל. לאחר פרישתה מהחיים הפוליטיים כיהנה כיושבת-ראש הנהלת מכבי שירותי בריאות.
ב־19 בספטמבר 1942 פקדה טרגדיה גדולה את המשפחה, כאשר אידה נפטרה בשעת לידה ראשונה, והוולד ביחד עמה.
ב־10 ביולי 1946 נישא ד"ר בן-טובים בשנית לפרידה לבית אדלמן, ילידת 1919 שעלתה לארץ ב־1935. פרידה הייתה אחות מוסמכת במקצועה, בוגרת האוניברסיטה האמריקנית בבירות. בתחילת שנות ה-50, עד למעבר המשפחה לצפת, כיהנה כמדריכה הראשית של בית הספר לאחיות בבית החולים "אסותא". בצפת עבדה כאחות בריאות הציבור וכאחות בית הספר ממלכתי א'. היא נפטרה ב־4 באוקטובר 2012.
לזוג נולדו שני בנים: יצחק גרשון (גיזי) בן-טובים (יליד 1947), מהנדס תוכנה במקצועו, ושמואל בן-טובים (יליד 1950), כלכלן, דיפלומט וראש המועצה המקומית כפר שמריהו לשעבר.
אחיו אליעזר בן-טובים (1916 - 2001), איש ביטוח, לשעבר סוכן לוידס בתל אביב שפעל רוב שנותיו בארצות הברית.
אחותו רחל מטלון (1922 - 2013), אשת נתנאל מטלון, חבר מועצת עירית תל אביב יפו, שגריר ישראל באורוגוואי ובפרגוואי ובנו של משה יצחק מטלון מבוני תל אביב.
בין דודיו, מצד אביו: המורה והעיתונאי זלמן בן-טובים, שמואל בן-טובים, שהיה מראשוני שכונת תלפיות ובעל בתי מרקחת ליד שער יפו בירושלים ובאלכסנדריה.
מצד אימו: הרב פרופ' לואיס יצחק רבינוביץ, רבה של דרום אפריקה ומאוחר יותר סגן ראש עירית ירושלים, ד"ר פאני רבינוביץ, רופאת בית הספר לאחיות שליד בית החולים הדסה בירושלים.
לקריאה נוספת
נסים לוי ויעל לוי עורכים, "בן-טובים, אליהו", ב:רופאיה של ארץ-ישראל 1799 – 1948, מהדורה שלישית, ינואר 2017, איתי בחור הוצאה לאור, זכרון יעקב, עמ' 142
הערות שוליים
28464757אליהו בן-טובים
- המכלול: עריכה - כל הערכים
- לוחמי ההגנה
- כירורגים ישראלים
- רבי-סרנים בצה"ל
- בוגרי גימנסיה הרצליה
- רופאים צבאיים ישראלים
- תל אביב-יפו: אישים
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- סגל בית החולים הדסה תל אביב
- סגל המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר
- סגל בית החולים רבקה זיו
- צפת: אישים
- אישים הקבורים בבית הקברות בכפר שמריהו
- ישראלים שנולדו ב-1914
- ישראלים שנפטרו ב-1991
- משפחת בן-טובים