אסמאעיליה
האִסמאעיליה (בערבית إسماعيلية) היא הפלג השני בגודלו בזרם השיעי (אחרי התריסריים) בדת האסלאם. האסמאעילים מאמינים כי יורשו של האימאם השיעי ג'עפר א-צאדק היה אסמאעיל אבן ג'עפר, בניגוד לתריסריים הרואים במוסא אלכאט'ם את האימאם השביעי.
למרות שישנן מספר תת-קבוצות באסמאעיליה, המושג משמש היום בעיקר כדי לתאר את הקהילה של האסמאעילים הנִזארים, הקבוצה הגדולה ביותר בזרם, שמנהיגיהם לאורך הדורות זכו לתואר אגא ח'אן (פרסית: آغا خان, תעתיק מדויק: אע'א ח'אן).
מספרם של חברי כת האסמאעיליה נאמד ב-15–20 מיליון נפש, כ-100,000 מהם בארצות ערב.
היסטוריה
האסמאעילים והתריסריים מסכימים על זהותם של ששת האימאמים הראשונים, שהיו צאצאיו של מוחמד דרך בתו פאטמה, ועל כן חולקים היסטוריה מוקדמת משותפת. אולם בקרב השיעה התגלעה מחלוקת אודות ירושת האימאם השישי, ג'עפר א-צאדק. האסמעילים טענו כי בדומה לעבר, על בנו הבכור של האימאם לרשת אותו, ובמקרה זה הוא אסמאעיל, אולם אסמאעיל נפטר טרם מות אביו. הבן הבא היה עבדאללה, אולם הוא נפטר זמן קצר לאחר מות אביו ג'עפר. קבוצת הרוב בשיעה האמינה כי על היורש להיות הבן הצעיר של ג'עפר, מוסא. אולם האסמאעילים האמינו כי בנו של אסמאעיל, מוחמד אל-מכתום הוא האימאם השביעי, ועליו לרשת את סבו, ג'עפר. זרם מהאסמאעיליה המכונה "השביעיים" (سبعية) מאמינים כי מוחמד אבן אסמאעיל אל-מכתום נעלם מעיני האנשים והוא האימאם האחרון שיחזור בסוף הזמנים וינחיל צדק בעולם. (ראו גם:מהדי)
לאור רדיפתם, הקבוצה הקטנה של האסמאעילים המשיכו להביע בחשאי את נאמנותם לאימאמים האסמאעילים השונים.
השושלת הפאטימית
ערך מורחב – השושלת הפאטימית
במאה העשירית לספירה אימאם אסמאעילי בשם עבדאללה אל-מהדי הצליח לכבוש את תוניס ולבסס בה את שלטון השושלת הפאטמית. יורשיו כבשו את מרבית צפון אפריקה כולל מצרים, וכן חלקים מחצי האי ערב, משלטון ח'ליפות בית עבאס המתפוררת. בירת המדינה הפאטמית עברה לקהיר, ממנה מלכו האימאמים-ח'ליפים הפאטמים במשך מספר דורות.
במהלך שלטונו של האימאם האסמאעילי ה-16, אל-חאכִּם בִּאמר אללה (996-1021), הופיעה בקרב האסמאעיליה תנועה בשם "דארזיה" או "דרוז". הקבוצה האמינה באלוקיותו של באמר אללה, למרות שהוא מעולם לא הכריז על כך וסברה כי חמזה בן-עלי היה נביא. מרבית מנהיגי האסמאעיליה גינו בתקיפות את הדוקטרינה של התנועה החדשה. בשל רדיפתם, עברו מאמיני התנועה הדרוזית לאזור סוריה, שם פיתחו את אמונותיהם וכתביהם המקודשים שלהם. כיום הדרוזים מתגוררים בעיקר בסוריה, לבנון וישראל.
הפילוג הגדול
הפילוג המשמעותי התרחש בקרב האסמעילים בעקבות מחלוקת על זהות יורשו של האימאם האסמאעילי ה-18, מֻסְתַנְסיר (1036-1094). בנו הצעיר של מֻסְתַנְסיר, אחמד אל-מֻסְתַעלי (1094-1101), עלה לכס השלטון בקהיר בסיועו של הוזיר בדר אל-ג'מאלי. הבן הבכור של מֻסתנסיר, נִזאר נכלא בפקודת אחיו הצעיר. נִזאר הצליח לזכות בתמיכת מנהיג אסמאעילי מאיראן בשם חסן בן אל-צבאח, מנהיג כת החשישיון. הקבוצה מרדה נגד שלטון אחמד אל-מסתעלי, אולם המרד כשל ונִזאר מת בכלא.
המדינה הפאטימית התמוטטה לאחר ההתנקשות בבנו ויורשו של אל-מֻסְתַעלי, אל-אמיר (1101-1130). חברי תנועת תומכיו של אל-מֻסְתַעלי, המכונה מֻסְתַעליה, מאמינים כי אל-אמיר הותיר אחריו בן, בשם טַיַב אבי אל-קאסִם שנעלם מעיני האנשים, אולם צאצאיו הם האימאמים האמיתיים של האסמאעיליה.
מֻסְתַעליה
עם הזמן, הנהגת הקהילה המֻסְתַעלית עברה לדרום אסיה, שם חל מספר רב של פילוגים בתנועה, כשכל אחת מהכתות בוחרת במנהיג שונה המכונה אל-דַאעי אל-מֻטְלַק (الداعي المطلق מלשון דֻעאא', קריאה לתפילה. פירוש מילולי: הקורא לתפילה האבסולוטי) זאת מאחר שהתואר "אימאם" שמור בראיית המֻסְתַעליה לצאצאיו הנסתרים של טַיַב אבי אל-קאסִם. תומכי אל-מֻסְתַעלי, המכונים מֻסְתַעליה או טַיַביה התפלגו בינם לבין עצמם לעוד מספר רב של תת-כתות המכונות בוֹהְרַה (بهرة): הבוהרה הגדולה ביותר היא הדאודית ( بهرة داودية ) שמרבית מאמיניה מצויים באזור הודו ופקיסטן; ממנה התפצלה הבוהרה הדאודית הפרוגרסיבית והבוהרה העלוית (بهرة علوية ) (לא כת העלאווים) שהתפצלה מהדאודית. בוהרה נוספת היא הסֻלַימַאניה ( بهرة سليمانية ) שמאמיניה חיים באזור תימן. הבוהרה הדאודית מאמינה כי הדַאעי אל-מֻטְלַק כיום הוא ד"ר מוחמד בורהאן א-דין (מספר 52 על פי ספירתם). העלוים מאמינים כי מנהיגם הוא אבו חאטים טַיַב זיאודין סחיב (44 על פי ספירתם).
נִזאריה
תומכיו של נִזאר אִבּן מֻסתנסיר מכונים נִזארים (النزاريون), מנהיגיהם מכונים אימאמים. האימאם הנִזארי ה-46, אגא ח'אן חסן עלי שאה ברח מאיראן, מקום מושבם אז של תומכי הכת, להודו, בשנות ה-40 של המאה ה-19, לאחר ניסיון מרידה כושל שלו נגד השאה. ב-1848 הוא ביסס את מושבו במומבאי. כיום מרבית הנִזארים רואים כאימאם קהילתם ה-59 את הנסיך כארִם אגא ח'אן השישי.
