אימפיריאל איירווייז

אימפיריאל איירווייז (אנגלית Imperial Airways) הייתה חברת תעופה בריטית אשר פעלה בין 1924 ל-1939, והתמחתה בטיסות בין-יבשתיות, למספר יעדים באירופה אך במיוחד אל יעדים ברחבי האימפריה הבריטית, באפריקה, במזרח הרחוק ובתת היבשת ההודית.

החברה נוסדה בהמלצת ועדה ממשלתית שקבעה ב-1923 כי יש לאחד את כל חברות התעופה הבריטיות לחברת תעופה בודדת, על מנת ליצור חברה שתהיה חזקה דיה כדי לפתח את קווי התעופה האזרחית לרחבי האימפריה. כדי לעודד את המיזוג, ניתנה לחברה סובסידיה בסך של מיליון לירות שטרלינג שהוענקה לה במשך עשר שנות פעולתה הראשונות. בחודש מרץ 1924 התאחדו ארבע חברות תעופה בריטיות ויצרו את אימפריאל איירווייז, אשר קבעה את הנהלתה ואת מרכז פעולתה בנמל התעופה קרוידון בדרום לונדון. בחודש אפריל 1924 ביצעה החברה את טיסתה הראשונה, וחנכה שירות יומי בין לונדון לפריז. בשנת פעולתה הראשונה הטיסה החברה 11,395 נוסעים ולמעלה מ-200,000 דברי דואר. באפריל 1925 הקרינה החברה לראשונה בהיסטוריה סרט בעת טיסתה לפריז.

ב-1927 החלה החברה להפעיל קווי טיסה לרחבי האימפריה, והקו הראשון קישר בין קהיר לבצרה. ב-1929 חנכה החברה קו טיסה בין לונדון לקראצ'י ושנתיים לאחר מכן החל שירות אווירי לטנגנייקה, שהוארך מאוחר יותר לקייפטאון. עם זאת, מטוסי החברה ששירתו יעדים ברחבי האימפריה היו סירות מעופפות שהמריאו מחופי מרסיי, והנוסעים הגיעו לשם בטיסה לפריז וממנה ברכבת לדרום צרפת. מאוחר יותר החלו מטוסים אלה להמריא מפוטסמות'. ב-1934 ייסדה החברה ביחד עם חברת קואנטס האוסטרלית חברה בת שהפעילה טיסות אזוריות בדרום מזרח אסיה.

גם לארץ ישראל הגיעו מטוסי אימפיריאל איירווייז, ולצורך כך הפעילה החברה תחנה בשדה התעופה בעזה (שדה התעופה בלוד טרם הוקם אז). תחנה זו שימשה בעיקר כתחנת ביניים לטיסות החברה בקו קהיר-בצרה, ומטוסים בקו זה חנו בעזה לעצירה בת חצי שעה.

בשנת 1931 החליטה חברת אימפיריאל איירווייז לחנוך קו תעופה בין נמל התעופה קרוידון ב- לונדון ל- הודו דרך ארץ ישראל, ל- טבריה. בין השנים 1931-1942 שימש ים כנרת כשדה תעופה ימי. הטיסה הייתה משולבת ב- מטוס ימי ובמטוס רגיל. ב-21 באוקטובר 1931 נחת המטוס הימי הראשון מסוג "s-17 scipio short" על פני הכנרת,^[1] הנוסעים הועברו ל-טבריה ומשם אל שדה התעופה צמח, ממנו המריאו ל- הודו דרך בגדד במטוס יבשתי. כאשר התרסק אחד המטוסים הימיים בכנרת, בשנת 1942 בגלל סופה עזה פסקו הנחיתות הימיות בכנרת, אך חודשו בים המלח ובמפרץ חיפה.^[2]^[3]

בראשית שנות ה-30 של המאה העשרים שקל פנחס רוטנברג, מייסד חברת החשמל ותחנות הכוח הראשונות בארץ, להקים חברת תעופה ארצישראלית. מתוך הבנת מגבלותיה הפיננסיות של ארץ ישראל, חשב להקים את חברת התעופה כחברה בת של חברת התעופה הבריטית אימפיריאל איירווייז. המשא-ומתן בין רוטנברג לחברת "אימפיריאל איירוייז" נשא פרי, ובדצמבר 1934 נרשמה בלונדון חברת Palestinian Airways Ltd, שנודעה ביישוב בשמה העברי, "נתיבי אוויר לישראל בע"מ". בראשית דרכה עמד לרשות החברה הארצישראלית צי של שני מטוסי נוסעים שבכל אחד חמישה מושבים. החברה קבעה את בסיסה בשדה התעופה בחיפה, והחלה בפעילות סדירה רק בשנת 1937 עם פתיחת קו חיפה-לוד.

בשנת 1935 נוסדה חברת בריטיש איירווייז לימיטד (.British Airways Ltd), שהייתה לחברה העיקרית שהתחרתה באימפריאל איירווייז. כדי לחזק את התעופה האזרחית הבריטית ביחס לחברות אירופיות אחרות, כמו KLM, אייר פראנס ולופטהנזה, אוחדו שתי החברות הבריטיות בשנת 1939, ויצרו את בריטיש אוברסיז איירווייז קורפוריישן (British Overseas Airways Corporation או BOAC).