הסנאט הירדני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסנאט הירדני
סמל הסנאט
סמל הסנאט
סוג בית עליון
הרכב
מספר מושבים 65
Jordan Senate.svg
סמל ירדן
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ירדן

הסנאט הירדני הוא הבית העליון של הפרלמנט של ירדן. חברי הסנאט ממונים על ידי מלך ירדן ובידו גם לפטרם.

ישיבות הסנאט מתנהלות במקביל לישיבות אספת הנבחרים, ובמקרה של פיזור אספת הנבחרים, משעה הסנאט את פעילותו[1].

חברי הסנאט

על פי חוקת ירדן, מספר החברים בסנאט לא יעלה על מחצית מספר החברים באספת הנבחרים של ירדן. לפני מלחמת העצמאות כיהנו בסנאט עשרה חברים. לאחר המלחמה, לאור ההשתלטות על הגדה המערבית, הורחב הסנאט ל-20 חברים, כאשר המטרה הייתה שיהיו 10 נציגים מעבר הירדן ועשרה מהגדה המערבית[2]. בפועל, מינה עבדאללה באפריל 1950 13 עבר ירדנים ושבעה נציגים מהגדה המערבית[3]. בשנות ה-50 כיהנו בסנאט 20 חברים[4]. בשנת 1973 מנה הסנאט 30 חברים, מחציתם פלסטינים[5]. בסוף 1974 הקטין חוסיין את מספר הפלסטינים בסנאט לשבעה[6]. בשנת 1989 הוגדל הסנאט ל-40 חברים[7].

משך הכהונה של חבר הסנאט הוא ארבע שנים, וניתן למנות אדם למספר כהונות[8]. עד 1955 הייתה הכהונה בסנאט למשך שמונה שנים[4].

חברי הסנאט נדרשים לעמוד בכל התנאים הנדרשים מחברי אספת הנבחרים, כמו אזרחות ירדנית ללא אזרחות נוספת, ובנוסף נדרשים להיות בני 40 ומעלה ועומדים בקריטריון של שירות למען רווחת האומה. בתנאי זה עומדים למשל מי שכהנו שתי קדנציות בבית הנבחרים, ראשי ממשלה, שרים ושגרירים[9].

חברי הסנאט ממונים על ידי המלך, שלא אחת ניצל את סמכותו למנות, לפטר ולפזר את הסנאט. למשל, באפריל 1950 פיזר עבדאללה את הסנאט, לקראת מינוי סנאט חדש עם ייצוג לגדה המערבית[10]. בנובמבר 1951 פיזר טלאל את הסנאט בגלל שחמישה מחבריו התנגדו למדיניות החוץ שלו[11].

יושב ראש הסנאט

יושב ראש הסנאט ממונה על ידי המלך לתקופה של שנתיים, שניתן להארכה[8].

יושבי ראש הסנאט היו כמעט תמיד ראשי ממשלה לשעבר. יושבי ראש הסנאט היו[12]:

ראו גם

הערות שוליים

Flag of Jordan.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ירדן. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0