אייזק אסימוב
(הופנה מהדף אייזיק אסימוב)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
| למעלה - אייזק אסימוב, 1965 | |
| לידה |
2 בינואר 1920 פטרוביצ'י, רוסיה הסובייטית |
|---|---|
| פטירה |
6 באפריל 1992 (בגיל 72) ניו יורק, ארצות הברית |
| לאום | יהודי אמריקאי |
| עיסוק | סופר, היסטוריון, ביוכימאי, מחבר ספרי לימוד, הומוריסטן |
| שפות היצירה | אנגלית |
| סוגה | מדע בדיוני, מדע פופולרי, פנטזיה, מתח |
| תקופת הפעילות | 1939–1992 (כ־53 שנים) |
אייזק אסימוב (ביידיש: יצחק אזימאוו[1], באנגלית: Isaac Asimov; 2 בינואר 1920[2] – 6 באפריל 1992) היה ביוכימאי וסופר יהודי אמריקאי, יליד ברית המועצות. במשך שנות פעילותו כתב למעלה מ־500 ספרים בתחומים שונים, אולם את עיקר פרסומו קנה ככותב ספרי מדע בדיוני. כמחווה לפועלו נקרא אסטרואיד על שמו (5020 Asimov). זכה בפרסי הוגו ונבולה פעמים אחדות, כמו גם פרסים נוספים ו-14 תוארי דוקטור לשם כבוד. ב-1987 היה הסופר השמיני שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי, החל מ-2002, פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים המחולק לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה[3].
ביוגרפיה
אסימוב נולד ב-2 בינואר 1920 למשפחה יהודית בפטרוביצ'י, עיירה ליד סמולנסק, שברוסיה הגדולה, והוריו קראו לו יצחק, שם בו השתמש כל חייו בראיונות לעיתונות העברית.[1] בשנת 1923 היגרה משפחתו לארצות הברית, שם גדל בברוקלין, ניו יורק, כשהוא מחלק את זמנו בין בית הספר בבוקר וחנות הממתקים והעיתונים שפתחו הוריו בשכונה.
אסימוב ראה לראשונה חוברות מדע בדיוני בחנות של הוריו והחל לקרוא בהן. סיפורים החל לכתוב בעצמו בגיל 17 ומכר אותם למגזינים של מדע בדיוני, שהיו פופולריים מאוד אז. ג'ון ו. קמפבל, עורך הביטאון "Astounding Stories" (אנ'), זיהה את כישרונו הייחודי של הנער אסימוב, אימץ אותו והיווה לו מורה רוחני.
בגיל 19, בשנת 1939 השלים תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת קולומביה, ובגיל 28, בשנת 1948 קיבל תואר דוקטור. הוא הצטרף לסגל אוניברסיטת בוסטון, אך ב־1958 עלתה ההכנסה ממכירת ספריו על הכנסתו מהמוסד האקדמי. אסימוב נשאר באוניברסיטה וקודם רק ב־1979 לדרגת פרופסור מן המניין. מסמכיו האישיים של אסימוב משנת 1965 והלאה מצויים בספריית אוניברסיטת בוסטון. היה חבר וסגן נשיא איגוד "מנסה" שבו חברים שמנת המשכל שלהם נמצאת ב-2% העליונים באוכלוסייה.
אסימוב נישא לגרטרוד בלוגרמן ב-26 ביולי 1942. לזוג נולדו שני ילדים: דוד (1951) ורובין (1955). הם התגרשו בשנת 1973 ואסימוב התחתן בשנית, באותה שנה, עם ג'נט ג'פסון.
במשך שנים רבות, החשיב אסימוב את עצמו לאתאיסט, אף על פי שהסתייג מהביטוי מאחר שהרגיש שהאתאיזם מתאר את מה שהוא לא מאמין בו, במקום את מה שכן. מאוחר יותר מצא את הביטוי הומניסט כתיאור מתאים יותר.
אסימוב נפטר ב-6 באפריל 1992 כתוצאה מכשל בלב ובכליה שנגרם בין השאר כתוצאה ממחלת האיידס, שממנה נדבק דרך עירוי דם שקיבל במהלך ניתוח לב. עובדת היותו חולה איידס נשמרה בסוד 10 שנים אחרי מותו והתגלתה רק בביוגרפיה שפרסמה אלמנתו, ג'נט אסימוב, "היו אלה חיים טובים"[4].
אסימוב ניסח בין היתר את שלושת חוקי הרובוטיקה בספרו "אני, רובוט":
- לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם יפגע.
- רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
- רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.
מאוחר יותר, ניסח אסימוב חוק נוסף (בספר "רובוטים ואימפריה", החוק מנוסח על ידי דמות רובוטית בשם דאניל אוליבאו") - "חוק האפס":
- לא יפגע רובוט לרעה באנושות ולא יניח, במחדל, שהאנושות תיפגע.
עם הוספת "חוק האפס" לקבוצת שלושת החוקים המקוריים, נוספת הסתייגות בסוף כל אחד מהחוקים, 1 עד 3, המבהירה כי על הרובוט לקיימים כל עוד הם אינם סותרים את "חוק האפס". בכך, עבור הרובוט הבודד, מעמידה רביעיית החוקים את שלומה של האנושות לא רק מעל לשלומו של הרובוט עצמו, אלא אף מעל לשלומו של האדם הבודד.
רשימת ספרים (חלקית)
אייזק אסימוב כתב יותר מ-500 ספרים, במגוון תחומים רחב ביותר, שכלל נושאים מכל הקטגוריות הראשיות לסיווג ספרים על פי שיטת דיואי (למעט פילוסופיה ופסיכולוגיה), אם כי רובם מז'אנר המדע הבדיוני. ספריו תורגמו לשפות רבות, גם לעברית. להלן ספריו שתורגמו לעברית:
דמותו ההולוגרפית של הארי סלדון על כריכת הספר "המוסד". סדרת המוסד היא בין עבודות המדע בדיוני המפורסמות ביותר של אסימוב
קובצי סיפורים קצרים על רובוטים
- בארץ הרובוטים, 1964, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1975, בתרגומו של יואב הלוי
- אנוכי, הרובוט, 1950, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1970, בתרגומו של יאיר שמעוני ויצא בשנית בשם אני, רובוט בהוצאת כתר, 2004 בתרגומו של אורי בלסם
- (בשנת 2004 יצא לאקרנים הסרט "אני, רובוט", בכיכובו של ויל סמית', בהשראת הספר)
סדרת הרובוטים
- מערות הפלדה, 1954, יצא בעברית ב-1975 בהוצאת מסדה, בתרגומו של חיים גליקשטיין; וב-2005 בהוצאת ינשוף, בתרגומו של רמי שלהבת
- השמש העירומה, בחלקים בכתב עת ב 1956 וכספר ב 1957, יצא בעברית ב-1975 בהוצאת מסדה, בתרגומו של חיים גליקשטיין; וב-2007 בהוצאת ינשוף, בתרגומו של רמי שלהבת, בשם שמש עירומה
- רובוטים של שחר, 1983, יצא בעברית בהוצאת כתר, בתרגומו של עמנואל לוטם
- רובוטים ואימפריה, 1985, יצא בעברית בכתר הוצאה לאור, 1988, בתרגומו של עמנואל לוטם
סדרת האימפריה
- אבק כוכבים, 1951, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1981, בתרגומו של עמוס גפן, ויצא בשנית בשם הכוכבים כאבק, הוצאת אודיסיאה, 2007
- זרמי חלל, 1952, יצא בעברית בהוצאת אודיסיאה, 2004
- אבן בשחקים, 1950, יצא בעברית בהוצאת אודיסיאה, 2001, בתרגומו של אסף כהן
סדרת המוסד (לפי סדר התרחשות)
- בטרם המוסד, 1988, יצא בעברית בהוצאת כתר, בתרגומו של עמנואל לוטם
- לקראת המוסד, 1993, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1994, בתרגומו של עמנואל לוטם
- המוסד השמיימי, 1951,יצא בהוצאת מסדה, 1978, יצא שנית בהוצאת מודן, 1995, בתרגומו של עמוס גפן
- מוסד וקיסרות, 1952, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1978, בתרגומו של עמוס גפן
- המוסד האחר, 1953, יצא בעברית בהוצאת מודן, 1995, בתרגומו של עמוס גפן
- פאתי המוסד, 1982, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1984, בתרגום של שפי פז
- המוסד והארץ, 1983, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1989, בתרגומו של עמנואל לוטם
קובצי סיפורים קצרים
- שקיעה יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979
- אין איש פה, פרט..., יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1980, בתרגומו של אדם שרתיאל
- מחר כפול תשע, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1972, בתרגומה של חנה ברקן. ב-2005 יצאה מהדורה חדשה בעברית בהוצאת אודיסיאה, בתרגומו של איתמר פארן
- גדול ורחב הוא העולם, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1976, בתרגומו של חיים גליקשטיין
- כדרך בני מאדים, יצא בעברית בהוצאת אודיסיאה, 2003, בתרגומו של חגי אברבוך
- כתבי אייזק אסימוב כרך 1, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2009, בתרגומו של רמי שלהבת
- כתבי אייזק אסימוב כרך 2, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2010, בתרגומו של רמי שלהבת
- כתבי אייזק אסימוב כרך 3, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2011, בתרגומו של רמי שלהבת
- כתבי אייזק אסימוב כרך 4, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2014, בתרגומו של רמי שלהבת
סדרת לאקי סטאר
- לאקי סטאר ושודדי הכוכביות, 1953, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
- לאקי סטאר ואוקיינוסי נוגה, 1954, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
- לאקי סטאר וכוכב החמה, 1956, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
- לאקי סטאר וירחי הצדק, 1957, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
- לאקי סטאר וטבעות השבתאי, 1958, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
אחרים
- קץ כלזמן, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של עמוס גפן, ויצא בשנית בשם "סוף הנצח", הוצאת אודיסיאה, 2010, בתרגומו של איתמר פארן
- האדם הפוזיטרוני (ביחד עם רוברט סילברברג), יצא בישראל בהוצאת כתר, 1998, בתרגומו של גידי נבו
- נמסיס, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1991, בתרגומו של עמנואל לוטם
- המסע הפנטסטי 2: היעד המוח (הספר מבוסס על סרט באותו שם שלא היה לאסימוב חלק ביצירתו, ולכן נוסף 2 לשמו)
- האלים עצמם, יצא בעברית בהוצאת אודיסיאה, 2002, בתרגומו של אורי שגיא.
- ילד האתמול (ביחד עם רוברט סילברברג). הרחבה לסיפור הקצר "ילד קטן ומכוער", מתוך "מחר כפול תשע"
- שקיעה (ביחד עם רוברט סילברברג). הרחבה לסיפור הקצר מתוך אוסף סיפורים קצרים הנושא אותו שם, הוצאת כתר, 1992
- נורבי הרובוט המבולבל (ביחד עם ג'נט אסימוב). הוצאת כתר, 1998
מדע פופולרי
סדרת ספריית היקום, תורגמה לעברית בשנת 1989 בידי הוצאת לילך
- ספריית היקום - האסטרואידים
- ספריית היקום - עב"מים: עצמים בלתי מזוהים
- ספריית היקום - השמש
- ספריית היקום - קוואזארים, פולסארים וחורים שחורים
- ספריית היקום - כדור הארץ: בסיס האם שלנו
- ספריית היקום - הירח: הלוויין של כדור הארץ
- ספריית היקום - מאדים: השכן המסתורי שלנו
- ספריית היקום - שבתאי: טבעת של יופי
- ספריית היקום - טילים, חלליות ולוויינים
- ספריית היקום - שביל החלב וגלקסיות אחרות
- הצופן הגנטי, תרגמו מאנגלית: ר. ור. פלק, בהוצאת מדע, 1965 (188 עמודים)
- אבני יסוד בבנין החיים: אנזימים - ויטמינים - הורמונים, תרגם מאנגלית: א. דובניקוב, בהוצאת יבנה, תל אביב, 1961.
עוד מבחר מספריו על מדע פופולרי (רשימה חלקית)
- Understanding physics: the electron, proton, and neutron
- The universe from flat earth to quasar
- The stars in their courses
- View from a height
- Jupiter
- The beginning and the end
- Quasar, quasar, burning bright
- The relativity of wrong
- Asimov on physics
- Asimov biographical encyclopedia of science and technology
- Life and energy
- The neutrino
- Of time, space and other things
- The planet that was not there
- The solar system and back
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אייזק אסימוב |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אייזק אסימוב |
אתר האינטרנט הרשמי של אייזק אסימוב- - על היחסיות של הטעות, מאמר של אסימוב (באנגלית)
- סרטון על היחסיות של הטעות עם קריינות של המאמר המקורי (באנגלית)
- סרטון על היחסיות של הטעות עם קריינות של המאמר המקורי (באנגלית)
רן לוי, אייזק אסימוב – מדע בידיוני, ללא חייזרים, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)- אשכול אסימוב, באתר "הידען"
- ד"ר איתן אוקסנברג, היום לפני: הביוכימאי שברא עולמות חדשים באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
- סם רקובר, אסימוב: קריאה חוזרת לאחר כארבעים שנה, באתר יקום התרבות
- הספרים של אייזק אסימוב, באתר "סימניה"
- הרשימה השלמה והמלאה של כל ספריו (באנגלית)
- רשימה כרונולוגית של הסיפורים בסדרות הרובוטים, האימפריה והמוסד כולל בספרים שלא חוברו על ידי אסימוב (באנגלית)
- אלי אשד, יצחק אסימוב ואני -לרגל מלאת 100 שנה להולדת אסימוב, המולטי יקום של אלי אשד, ינואר 2020
- אייזק אסימוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אייזק אסימוב בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- אייזק אסימוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- רמי שלהבת, מאחורי אהבת הטכנולוגיה של אסימוב הסתתרה חרדה מהשימוש שיעשו בה בני האדם, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, אפריל 2022
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Asimov, Isaac. In Memory Yet Green (1979), New York: Avon, p. 11
- ^ בספרו "In Memory Yet Green" התייחס אסימוב לאי-בהירות סביב תאריך לידתו המדויק:
- "The date of my birth, as I celebrate it, was January 2, 1920. It could not have been later than that. It might, however, have been earlier. Allowing for the uncertainties of the times, of the lack of records, of the Jewish and Julian calendars, it might have been as early as October 4, 1919. There is, however, no way of finding out. My parents were always uncertain and it really doesn't matter. I celebrate January 2, 1920, so let it be." ("תאריך יום ההולדת שלי, כמו שאני חוגג אותו, היה 2 בינואר 1920. זה לא היה יכול להיות מאוחר יותר מכך. עם זאת, זה היה יכול להיות מוקדם יותר. אם מתייחסים לאי הוודאויות של הזמנים, או לחוסר של הרישומים, של לוחות השנה היוליאני והיהודי, זה היה יכול להיות מוקדם עד כדי 4 באוקטובר 1919. עם זאת, אין דרך לגלות. ההורים שלי תמיד היו לא וודאיים וזה באמת לא משנה. אני חוגג ב-2 בינואר 1920, אז שכך זה יהיה.")
- ^ רשימת זוכי הפרס החל מ-1975
- ^ המכתב מאת אלמנתו של אסימוב, ג'נט (ג'פסון) אסימוב.
| זוכי פרס גפן | ||
|---|---|---|
| ספר המדע הבדיוני המתורגם | תצפית עבר, אורסון סקוט קארד (1999) • חולית: בית אטראידס, בריאן הרברט וקווין אנדרסון (2000) • הצל של אנדר, אורסון סקוט קארד (2001) • פרנהייט 451, ריי ברדבורי (2002) • סולאריס, סטניסלב לם (2003) • ילד מלחמה, קארין לוואצ'י (2004) • קץ הילדות, ארתור סי. קלארק (2005) • סחרור, רוברט צ'ארלס וילסון (2006) • מלחמת האדם הזקן, ג'ון סקאלזי (2007) • אני אגדה, ריצ'רד מתיסון (2008) • בן אלמוות, רוג'ר זילאזני (2009) • כתבי אייזק אסימוב 1, אייזק אסימוב (2010) • משחקי הרעב, סוזן קולינס (2011) • משחקי הרעב - התלקחות, סוזן קולינס (2012) • מגדל הזכוכית, רוברט סילברברג (2013) • האלף בית של השטן, דריל גרגורי (2014) • לבד על מאדים, אנדי ויר (2015) • חולצות אדומות, ג'ון סקאלזי (2016) • הארץ בלהבות והארץ מתעוררת, אורסון סקוט קארד (2017) • מסע אל לב האדמה, ז'ול ורן (2018) • ארטמיס, אנדי ויר (2019) • לא הוענק (2020) • בלדה לנחשים וציפורי שיר, סוזן קולינס (2021) • לא הוענק (2022) | |
| ספר הפנטסיה המתורגם | חרבות ומעשי שטן, פריץ לייבר (1999) • אבק כוכבים (ספר), ניל גיימן (2000) • שערי אנוביס, טים פאוורס (2001) • סופת החרבות, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2002) • אלים אמריקאים, ניל גיימן (2003) • עשן ומראות, ניל גיימן (2004) • השתנות (ספר), קרול ברג (2005) • בני אנאנסי, ניל גיימן (2006) • ג'ונתן סטריינג' ומר נורל, סוזאנה קלארק (2007) • בני החורין הקטנים, טרי פראצ'ט (2008) • כובע מלא שמיים, טרי פראצ'ט (2009) • אומה (ספר), טרי פראצ'ט (2010) • אלבש חצות ליל, טרי פראצ'ט (2011) • בן נפטון, ריק ריירדן (2012) • ריקוד עם דרקונים, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2013) • מהומה רבה על לא דוור, טרי פראצ'ט (2014) • אוקיינוס בקצה המשעול, ניל גיימן (2015) • הרוצח של הליצן, רובין הוב (2016) • הארי פוטר והילד המקולל, ג'ק תורן וג'יי קיי רולינג (2017) • המסע של הליצן, רובין הוב (2018) • חוק ומסג, ברנדון סנדרסון (2019) • חוט של כסף, נעמי נוביק (2020) • עשרת אלפים הדלתות של ג'נוארי, אליקס הארו (2021) • מכשפות מאז ומעולם, אליקס הארו (2022) | |
| סיפור המדע הבדיוני או הפנטסיה הקצר הישראלי | אני וסבתא הולכות לקניות, חמוטל לוין (2002) • אניTM, גיא חסון (2003) • ביקורת דרקונים, רמי שלהבת (2004) • הנערה המושלמת, גיא חסון (2005) • קדמת עדן, חגי אברבוך (2006) • במראה, רותם ברוכין (2007) • במקום בו מאבדים ספרים, לילי דאי (2008) • כוכב ציפור האש, יעל מיכאלי (2009) • דוקטור ווטסון ומר הולמס – או הקללה של בית פנינגטון, ורד טוכטרמן (2010) • הגורגונה של הייזנברג, קרן לנדסמן (2011) • ואז היה חורף בעולם, הדס משגב + לבד, בחושך, קרן לנדסמן (2012) • "הפוך, לקחת", רותם ברוכין (2013) • וויסקי בקנקן, רותם ברוכין (2014) • "חמש ארבע שלוש שתיים אחת", הילה בניוביץ'-הופמן (2015) • "רקוויאם למתי", אביאל טוכטרמן (2016) • "אבידות ומציאות", רותם ברוכין (2017) • מכשפה, עדי לויה (2018) • הדרקון האחרון שלי, רותם ברוכין (2019) • בירה אייסברג כחולה, רותם ברוכין (2020) • לפתוח (או: האור שבחור המנעול), הילה בניוביץ'-הופמן (2021) • אבק, קרן לנדסמן (2022) | |
| ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה הישראלי | לפעמים זה אחרת, ורד טוכטרמן (2003) • עולם הסוף, אופיר טושה גפלה (2005) • הלוויתן מבבל, הגר ינאי (2007) • המים שבין העולמות, הגר ינאי (2008) • הידרומניה, אסף גברון (2009) • החמישית של צ'ונג לוי, יואב אבני (2010) • מסופוטמיה: שתיקת הכוכבים, יהודה ישראלי ודוד רווה (2011) • הרצל אמר (ספר), יואב אבני (2012) • שדים ברחוב אגריפס, חגי דגן (2013) • כל סיפור הוא חתול פתאום, גבריאלה אביגור-רותם (2014) • שמיים שבורים, קרן לנדסמן (2015) • אגם הצללים, רוני גלבפיש (2016) • הקבוע היחידי, יואב בלום (2017) • המסע אל לב התהום, הגר ינאי (2018) • לב המעגל, קרן לנדסמן (2019) • להשביע את הדרקון, מאשה צור-גולזמן (2020) • העולם שמתחת לשטיח, לי עברון (2021) • מה שאחרים חושבים בי, יואב בלום (2022) | |
| תרגום | גילי בר-הלל סמו, על תרגום: הארי פוטר ואוצרות המוות, מאת ג'יי קיי רולינג (2008) | |
| ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה המתורגם לילדים ונוער | הארי פוטר ואוצרות המוות, ג'יי קיי רולינג (2008) | |
| ספר הנוער המתורגם הטוב ביותר | משחקי הרעב - עורבני חקיין, סוזן קולינס (2013) • מוריס המדהים ומכרסמיו המלומדים, טרי פראצ'ט (2014) • "עוצמה מעוץ" ו"דורותי והקוסם בארץ עוץ", פרנק באום (2015) • דם האולימפוס, ריק ריירדן (2016) • האורקל הנסתר, ריק ריירדן (2017) • הנבואה האפלה, ריק ריירדן (2018) • ספינת המתים, ריק ריירדן (2019) • שירת הקוקייה, פרנסס הרדינג (2020) • ילדי דם ועצם, טומי אדיימי (2021) • קול הצללים, פרנסס הרדינג (2022) | |
קטגוריות:
- אייזק אסימוב
- אמנים שעל שמם כוכב לכת מינורי
- ניו יורק: אישים
- מחברי ספרי מדע פופולרי
- סופרים ויוצרים זוכי פרס נבולה
- סופרים ויוצרים זוכי פרס הוגו
- סופרים ויוצרים זוכי פרס גפן
- סופרים יהודים אמריקאים
- מחברי סיפורים קצרים
- ספקנים
- סגל אוניברסיטת בוסטון
- יהודים חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- מהגרים מברית המועצות לארצות הברית
- סופרי מדע בדיוני יהודים
- סופרי מדע בדיוני אמריקאים
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה
- זוכי פרס דיימון נייט
- אמריקאים שנפטרו מאיידס
- אמריקאים שנולדו ב-1920
- אמריקאים שנפטרו ב-1992