אייזק אסימוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אייזיק אסימוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אייזק אסימוב
Isaac Asimov
למעלה - אייזק אסימוב, 1965
למעלה - אייזק אסימוב, 1965
לידה 2 בינואר 1920
רוסיה הסובייטית (1918-1954)רוסיה הסובייטית (1918-1954) פטרוביצ'י, רוסיה הסובייטית
פטירה 6 באפריל 1992 (בגיל 72)
ארצות הבריתארצות הברית ניו יורק, ארצות הברית
לאום יהודי אמריקאי
עיסוק סופר, היסטוריון, ביוכימאי, מחבר ספרי לימוד, הומוריסטן
שפות היצירה אנגלית
סוגה מדע בדיוני, מדע פופולרי, פנטזיה, מתח
תקופת הפעילות 19391992 (כ־53 שנים)

אייזק אסימוביידיש: יצחק אזימאוו[1], באנגלית: Isaac Asimov‏; 2 בינואר 1920[2]6 באפריל 1992) היה ביוכימאי וסופר יהודי אמריקאי, יליד ברית המועצות. במשך שנות פעילותו כתב למעלה מ־500 ספרים בתחומים שונים, אולם את עיקר פרסומו קנה ככותב ספרי מדע בדיוני. כמחווה לפועלו נקרא אסטרואיד על שמו (5020 Asimov). זכה בפרסי הוגו ונבולה פעמים אחדות, כמו גם פרסים נוספים ו-14 תוארי דוקטור לשם כבוד. ב-1987 היה הסופר השמיני שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי, החל מ-2002, פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים המחולק לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה[3].

ביוגרפיה

אסימוב נולד ב-2 בינואר 1920 למשפחה יהודית בפטרוביצ'י, עיירה ליד סמולנסק, שברוסיה הגדולה, והוריו קראו לו יצחק, שם בו השתמש כל חייו בראיונות לעיתונות העברית.[1] בשנת 1923 היגרה משפחתו לארצות הברית, שם גדל בברוקלין, ניו יורק, כשהוא מחלק את זמנו בין בית הספר בבוקר וחנות הממתקים והעיתונים שפתחו הוריו בשכונה.

אסימוב ראה לראשונה חוברות מדע בדיוני בחנות של הוריו והחל לקרוא בהן. סיפורים החל לכתוב בעצמו בגיל 17 ומכר אותם למגזינים של מדע בדיוני, שהיו פופולריים מאוד אז. ג'ון ו. קמפבל, עורך הביטאון "Astounding Stories" (אנ'), זיהה את כישרונו הייחודי של הנער אסימוב, אימץ אותו והיווה לו מורה רוחני.

בגיל 19, בשנת 1939 השלים תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת קולומביה, ובגיל 28, בשנת 1948 קיבל תואר דוקטור. הוא הצטרף לסגל אוניברסיטת בוסטון, אך ב־1958 עלתה ההכנסה ממכירת ספריו על הכנסתו מהמוסד האקדמי. אסימוב נשאר באוניברסיטה וקודם רק ב־1979 לדרגת פרופסור מן המניין. מסמכיו האישיים של אסימוב משנת 1965 והלאה מצויים בספריית אוניברסיטת בוסטון. היה חבר וסגן נשיא איגוד "מנסה" שבו חברים שמנת המשכל שלהם נמצאת ב-2% העליונים באוכלוסייה.

אסימוב נישא לגרטרוד בלוגרמן ב-26 ביולי 1942. לזוג נולדו שני ילדים: דוד (1951) ורובין (1955). הם התגרשו בשנת 1973 ואסימוב התחתן בשנית, באותה שנה, עם ג'נט ג'פסון.

במשך שנים רבות, החשיב אסימוב את עצמו לאתאיסט, אף על פי שהסתייג מהביטוי מאחר שהרגיש שהאתאיזם מתאר את מה שהוא לא מאמין בו, במקום את מה שכן. מאוחר יותר מצא את הביטוי הומניסט כתיאור מתאים יותר.

אסימוב נפטר ב-6 באפריל 1992 כתוצאה מכשל בלב ובכליה שנגרם בין השאר כתוצאה ממחלת האיידס, שממנה נדבק דרך עירוי דם שקיבל במהלך ניתוח לב. עובדת היותו חולה איידס נשמרה בסוד 10 שנים אחרי מותו והתגלתה רק בביוגרפיה שפרסמה אלמנתו, ג'נט אסימוב, "היו אלה חיים טובים"[4].

אסימוב ניסח בין היתר את שלושת חוקי הרובוטיקה בספרו "אני, רובוט":

  1. לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם יפגע.
  2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
  3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.

מאוחר יותר, ניסח אסימוב חוק נוסף (בספר "רובוטים ואימפריה", החוק מנוסח על ידי דמות רובוטית בשם דאניל אוליבאו") - "חוק האפס":

  • לא יפגע רובוט לרעה באנושות ולא יניח, במחדל, שהאנושות תיפגע.

עם הוספת "חוק האפס" לקבוצת שלושת החוקים המקוריים, נוספת הסתייגות בסוף כל אחד מהחוקים, 1 עד 3, המבהירה כי על הרובוט לקיימים כל עוד הם אינם סותרים את "חוק האפס". בכך, עבור הרובוט הבודד, מעמידה רביעיית החוקים את שלומה של האנושות לא רק מעל לשלומו של הרובוט עצמו, אלא אף מעל לשלומו של האדם הבודד.

רשימת ספרים (חלקית)

אייזק אסימוב כתב יותר מ-500 ספרים, במגוון תחומים רחב ביותר, שכלל נושאים מכל הקטגוריות הראשיות לסיווג ספרים על פי שיטת דיואי (למעט פילוסופיה ופסיכולוגיה), אם כי רובם מז'אנר המדע הבדיוני. ספריו תורגמו לשפות רבות, גם לעברית. להלן ספריו שתורגמו לעברית:

דמותו ההולוגרפית של הארי סלדון על כריכת הספר "המוסד". סדרת המוסד היא בין עבודות המדע בדיוני המפורסמות ביותר של אסימוב

קובצי סיפורים קצרים על רובוטים

  • בארץ הרובוטים, 1964, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1975, בתרגומו של יואב הלוי
  • אנוכי, הרובוט, 1950, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1970, בתרגומו של יאיר שמעוני ויצא בשנית בשם אני, רובוט בהוצאת כתר, 2004 בתרגומו של אורי בלסם
(בשנת 2004 יצא לאקרנים הסרט "אני, רובוט", בכיכובו של ויל סמית', בהשראת הספר)

סדרת הרובוטים

סדרת האימפריה

סדרת המוסד (לפי סדר התרחשות)

  • בטרם המוסד, 1988, יצא בעברית בהוצאת כתר, בתרגומו של עמנואל לוטם
  • לקראת המוסד, 1993, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1994, בתרגומו של עמנואל לוטם
  • המוסד השמיימי, 1951,יצא בהוצאת מסדה, 1978, יצא שנית בהוצאת מודן, 1995, בתרגומו של עמוס גפן
  • מוסד וקיסרות, 1952, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1978, בתרגומו של עמוס גפן
  • המוסד האחר, 1953, יצא בעברית בהוצאת מודן, 1995, בתרגומו של עמוס גפן
  • פאתי המוסד, 1982, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1984, בתרגום של שפי פז
  • המוסד והארץ, 1983, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1989, בתרגומו של עמנואל לוטם

קובצי סיפורים קצרים

  • שקיעה יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979
  • אין איש פה, פרט..., יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1980, בתרגומו של אדם שרתיאל
  • מחר כפול תשע, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1972, בתרגומה של חנה ברקן. ב-2005 יצאה מהדורה חדשה בעברית בהוצאת אודיסיאה, בתרגומו של איתמר פארן
  • גדול ורחב הוא העולם, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1976, בתרגומו של חיים גליקשטיין
  • כדרך בני מאדים, יצא בעברית בהוצאת אודיסיאה, 2003, בתרגומו של חגי אברבוך
  • כתבי אייזק אסימוב כרך 1, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2009, בתרגומו של רמי שלהבת
  • כתבי אייזק אסימוב כרך 2, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2010, בתרגומו של רמי שלהבת
  • כתבי אייזק אסימוב כרך 3, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2011, בתרגומו של רמי שלהבת
  • כתבי אייזק אסימוב כרך 4, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2014, בתרגומו של רמי שלהבת

סדרת לאקי סטאר

  • לאקי סטאר ושודדי הכוכביות, 1953, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
  • לאקי סטאר ואוקיינוסי נוגה, 1954, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
  • לאקי סטאר וכוכב החמה, 1956, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
  • לאקי סטאר וירחי הצדק, 1957, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
  • לאקי סטאר וטבעות השבתאי, 1958, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן

אחרים

מדע פופולרי

סדרת ספריית היקום, תורגמה לעברית בשנת 1989 בידי הוצאת לילך

  • ספריית היקום - האסטרואידים
  • ספריית היקום - עב"מים: עצמים בלתי מזוהים
  • ספריית היקום - השמש
  • ספריית היקום - קוואזארים, פולסארים וחורים שחורים
  • ספריית היקום - כדור הארץ: בסיס האם שלנו
  • ספריית היקום - הירח: הלוויין של כדור הארץ
  • ספריית היקום - מאדים: השכן המסתורי שלנו
  • ספריית היקום - שבתאי: טבעת של יופי
  • ספריית היקום - טילים, חלליות ולוויינים
  • ספריית היקום - שביל החלב וגלקסיות אחרות
  • הצופן הגנטי, תרגמו מאנגלית: ר. ור. פלק, בהוצאת מדע, 1965 (188 עמודים)
  • אבני יסוד בבנין החיים: אנזימים - ויטמינים - הורמונים, תרגם מאנגלית: א. דובניקוב, בהוצאת יבנה, תל אביב, 1961.

עוד מבחר מספריו על מדע פופולרי (רשימה חלקית)

  • Understanding physics: the electron, proton, and neutron
  • The universe from flat earth to quasar
  • The stars in their courses
  • View from a height
  • Jupiter
  • The beginning and the end
  • Quasar, quasar, burning bright
  • The relativity of wrong
  • Asimov on physics
  • Asimov biographical encyclopedia of science and technology
  • Life and energy
  • The neutrino
  • Of time, space and other things
  • The planet that was not there
  • The solar system and back

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Asimov, Isaac. In Memory Yet Green (1979), New York: Avon, p. 11
  2. ^ בספרו "In Memory Yet Green" התייחס אסימוב לאי-בהירות סביב תאריך לידתו המדויק:
    "The date of my birth, as I celebrate it, was January 2, 1920. It could not have been later than that. It might, however, have been earlier. Allowing for the uncertainties of the times, of the lack of records, of the Jewish and Julian calendars, it might have been as early as October 4, 1919. There is, however, no way of finding out. My parents were always uncertain and it really doesn't matter. I celebrate January 2, 1920, so let it be." ("תאריך יום ההולדת שלי, כמו שאני חוגג אותו, היה 2 בינואר 1920. זה לא היה יכול להיות מאוחר יותר מכך. עם זאת, זה היה יכול להיות מוקדם יותר. אם מתייחסים לאי הוודאויות של הזמנים, או לחוסר של הרישומים, של לוחות השנה היוליאני והיהודי, זה היה יכול להיות מוקדם עד כדי 4 באוקטובר 1919. עם זאת, אין דרך לגלות. ההורים שלי תמיד היו לא וודאיים וזה באמת לא משנה. אני חוגג ב-2 בינואר 1920, אז שכך זה יהיה.")
  3. ^ רשימת זוכי הפרס החל מ-1975
  4. ^ המכתב מאת אלמנתו של אסימוב, ג'נט (ג'פסון) אסימוב.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35389220אייזק אסימוב