השמש העירומה
  | |
| למעלה- כריכת הספר בהוצאת מסדה למטה- כריכת הספר בהוצאת ינשוף | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אייזק אסימוב |
| שפת המקור | אנגלית |
| הוצאה | |
| הוצאה |
Doubleday (אנגלית) מסדה (עברית, 1975) ינשוף (עברית, 2007) |
| תאריך הוצאה | 1957 |
| מספר עמודים | 238 (מהדורה עברית, 2007) |
| הוצאה בעברית | |
| תרגום |
חיים גליקשטיין (מסדה) רמי שלהבת (ינשוף) |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | סדרת הרובוטים |
| ספר קודם | מערות הפלדה |
| הספר הבא | רובוטים של שחר |
השמש העירומה ידוע גם בשם שמש עירומה (באנגלית: The Naked Sun) הוא רומן מדע בדיוני פרי עטו של הסופר היהודי אמריקאי ממוצא רוסי אייזק אסימוב. הספר הוא החלק השני בסדרת ספרים שבמוקדה דמותו של אליה (בהוצאה המאוחרת יותר "לייג'ה") ביילי, בלש במשטרת הכרך של ניו יורק העתידית, ושותפו ר' דאניל אוליבאו, רובוט חללאי דמוי אנוש. בספר זה יוצאים לייג'ה ודאניל לארץ שמש, אחת ממושבות החלל, במטרה לחקור את הירצחו של ריקאין דלמאר, חללאי ומהנדס עוברים.
תקציר העלילה
ביילי נקרא לחקור את מקרה הרצח הראשון שאירע על ארץ שמש (סולריה בתרגומים אחרים), מושבת חלל שאוכלוסייתה מונה כעשרים אלף בני אנוש ומספרם של הרובוטים בה עומד על מאתיים מיליון (עשרת אלפים רובוטים לכל אדם). בספר זה מתגלה כי בעוד בני האדם שעל כדור הארץ סובלים כולם מאגורפוביה כתוצאה מתנאי חייהם בכרכים סגורים בלא גישה לאוויר הפתוח, הרי שגם במושבות החללאים ישנן תופעות של פוביות חברתיות, ובמקרה זה פחד ממגע אנושי ומקרבה לבני אנוש אחרים, הנובע מבידודם של בני האדם זה מזה בכוכב שבני האדם בו התרגלו כי כל המגע עם בני האדם האחרים נעשה באמצעות צפייה הולוגרפית מרחוק.
הנרצח, ריקאין דלמאר, היה מהנדס עוברים שאחראי לכך שעוברי ארץ שמש ייוולדו בריאים. העוברים גדלים בחווה אליה הם מועברים חודש לאחר ההתעברות, ועוברים אנליזת גנים על מנת לאתר מראש פגמים בצופן הגנטי שלהם. הילדים מחונכים ומגודלים על ידי רובוטים, ולאחר תקופת הילדות בה הם מורשים לשחק זה עם זה, הם לומדים להתרחק זה מזה ולהתבודד, כמקובל בארץ שמש. מרגע הגיעם לבגרות לא יראו עוד אדם, אלא רק את בן זוגם (במטרה להתרבות), או רופא, במקרה שבו יש צורך בניתוח.
בתום החקירה מתברר כי ג'ותן ליביג, רובוטיקאי ושכנו של דלמאר, תמרן רובוטים לסייע ברציחתו של דלמאר, ובהרעלתו של האחראי על הביטחון בארץ שמש. ליביג ניסה לתכנן מלחמה גלקטית באמצעות ספינות חלל רובוטיות שישתמשו במוחות פוזיטרוניים, אך לא יידעו כי הם פועלים בניגוד לחוק הראשון של הרובוטים. מטרתו של ליביג הייתה לשמר את דרכה של ארץ שמש על מנת שלא להכניס השפעות תרבותיות זרות, כגון מפגשים פנים אל פנים עם בני אנוש אחרים. היכרותו של ליביג עם הפסיכולוגיה של הרובוטים אפשרה לו להבין כיצד להשתמש ברובוטים על מנת לסייע ברצח. הוא הורה לרובוט להושיט לאשתו של דלמאר, גלאדיה, את ידו הניתקת כשתהיה מלאת חימה, דבר שהוביל אותה להשתמש ביד ככלי נשק ולהרוג את בעלה, והורה לרובוט אחר לתת לאחראי הביטחון רעל, שלא ביודעין. מוחותיהם של שני הרובוטים נפגעו באופן בלתי הפיך כתוצאה מהמהלך. המניע לרצח היה סירובו של דלמאר לשתף פעולה עם תוכניותיו של ליביג.
גלאדיה עוקרת לאורורה, וביילי חוזר לכדור הארץ כגיבור. לאור מה שלמד בארץ שמש הוא מבין כי החברה הארצית נידונה לכליה אם לא תצא מכדור הארץ ותיישב את העולמות החיצוניים.
תרגום לעברית
הספר תורגם לעברית פעמיים.
התרגום הראשון משנת 1975 יצא לאור בהוצאת מסדה בתרגומו של חיים גליקשטיין. לאורך השנים נשמעה ביקורת על תרגומיו של גליקשטיין (שתרגם את שני הספרים הראשונים בסדרה), ובעיקר על האופן המאולץ שבו בחר לעברת את שמות הגיבורים (לייג'ה תורגם לאליה, ג'סי תורגם לאיזה וכן הלאה), ועל מבנה המשפטים התואם יותר תחביר אנגלי.[1]
בשנת 2007 יצא לאור תרגומו של רמי שלהבת בהוצאת ינשוף.
קישורים חיצוניים
- הספר "השמש העירומה", באתר "סימניה"
הערות שוליים
