התייבשות
| תחום | אנדוקרינולוגיה |
|---|---|
| טיפול | תמיסת מלח |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | 801012 |
| MeSH | D003681 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | E86 |
| ICD-11 | 5C70.0 |
התייבשות היא מצב של מחסור בנוזלים בגוף. שיעור נוזלים תקין חיוני לצורך הפעילות התקינה של המנגנונים השונים שבגוף. בבני אדם, שיעור הנוזלים התקין הוא 60% לגבר ו55% לאשה, ואצל תינוקות הוא מגיע ל-78%.
התייבשות מתרחשת כאשר כמות הנוזלים אשר נקלטת דרך הפה וממטבוליזם בגוף קטנה מהכמות שאותה מאבד הגוף בשתן, בצואה, בנשימה, באידוי ובהזעה דרך העור או בהקאות.
הסיבות השכיחות להתייבשות הן שתייה בכמות לא מספקת וחשיפה לפרק זמן ארוך לשמש בימים חמים. סיבות אחרות להתייבשות הן מחלות כגון כולרה או דיזנטריה שבהן הגוף מאבד נוזלים רבים מדי דרך מערכת העיכול, כוויות שבהן גדלה כמות המים היוצאת דרך העור בפעפוע והרעלת מזון שבה הגוף עלול לאבד נוזלים בהקאה.
דרגות התייבשות
מבחינים בין שלוש דרגות התייבשות שונות:
- התייבשות קלה - איבוד נוזלים בשיעור של עד 5% ממשקל הגוף (2–3 ליטר במבוגר). היא מתבטאת בצמא, סומק של העור, בחילה ודופק מהיר (מעל 120 פעימות בדקה). כמו כן שרוי הנפגע באי שקט, מגיב בעצבנות ותפקודו הכללי יורד.
- התייבשות בינונית - איבוד נוזלים בשיעור שבין 5% ל־10% ממשקל הגוף (4–7 ליטר במבוגר). היא מתבטאת בסחרחורות, כאב ראש, בחילה והקאה, קוצר נשימה, יובש קשה בפה וחוסר רוק, חולשה קשה וקושי בתזוזה. עור הנפגע קר וחיוור, הדופק מהיר, העור לא גמיש (גמישותו תלויה בכמות המים בו).
- התייבשות קשה - איבוד נוזלים בשיעור העולה על 11% ממשקל הגוף (מעל ל־7 ליטר). היא מתבטאת בהפרעות קשות בהכרה, הזיות והפרעות בראייה ובשמיעה, כמו כן מתבטאת בהלם תת-נפחי. בהמשך מתפתחים הסימנים החמורים של מכת חום.
תהליך ההתייבשות
במצב התייבשות, מצטמצם נפח הדם והזרמתו לחלק מהאיברים מפסיקה כמעט כליל, זאת על מנת להזרים דם למערכות ולאיברים החשובים יותר (המוח, הלב, מערכת הנשימה, מערכת העצבים ועוד). בין היתר מצטמצמת הזרמת הדם לכליות, ועקב כך סובל האדם שהתייבש מהקאות אשר מביאות לאיבוד נוזלים נוסף, ובכך מחריפות עוד יותר את מאזן הנוזלים בגוף. לרוב, הטיפול במקרה זה הוא קירור הגוף ומתן עירוי. החדרת מחט העירוי במצב זה קשה מאחר שהצמצום בנפח הדם גורם להתכווצות בכלי הדם ההיקפיים.
אבחון
- שתן - זוהי הבדיקה היעילה ביותר. ככל שההתייבשות מחמירה, כך מתמעטת כמות השתן, עד לאנוריה. בדרגה בינונית כמות שתן תרד ל-0.5 סמ"ק לק"ג בשעה, ובדרגה קשה לפחות מ-0.1 סמ"ק לק"ג בשעה. נוסף לכך, ככל שהתייבשות מחמירה, יעלה המשקל הסגולי של השתן. במצב תקין ערכיו יהיו בין 1010-1020 mOsm/L, ובהתייבשות החל מ-1030 mOsm/L. כמו כן, בשתן יופיע ריכוז גבוה של מלחים, אוראה, אצטון וכן רמת חומציות גבוהה.
- בדיקת דם - בספירת דם ייראה עליה בהמטוקריט כתוצאה מירידה בכמות הפלזמה. בבדיקת אלקטרוליטים יימצא היפרנתרמיה והיפוקלמיה. בבדיקת ביוכימיה תיראה עליה ברמת האוראה ובקריאטינין. עליה ברמות אוראה וקריאטינין תיראה גם במקרים של הפרעה כלייתית, אולם בשונה ממנה, במקרה של התייבשות רמות האוראה יעלו יותר מרמות הקריאטינין.
- CVP (לחץ ורידי מרכזי) - בדיקה זו נעשית בדרך כלל רק במקרים קשים. מדד תקין של ערך זה יהיה 5-12 cmH2O, ובהתייבשות קשה יימצא ערך נמוך יותר, בדרך כלל פחות מ-3 cmH20.
בתינוקות, חום גבוה עשוי להיות אחד מתסמיני ההתייבשות.
טיפול בהתייבשות
בעת הופעת תסמיני התייבשות יש לחדול מכל מאמץ, יש לשתות ולהביא לקירור הגוף, דבר אשר מקטין את האידוי מהעור. בהתייבשות קלה אפשר לתת לנפגע לשתות בעצמו. שתייה ממותקת ובכמויות קטנות באופן רצוף תקל את השתייה על אדם מיובש החש בחילה. בהתייבשות קשה רצוי לערות נוזלים דרך הווריד ולפנות את הנפגע לבית חולים להמשך טיפול.
מנגנון ההגנה של הגוף כנגד התייבשות הוא תחושת הצימאון, אולם מנגנון זה אינו יעיל דיו, מאחר שכמויות המים המרוות את הצימאון קטנות בהרבה מאלה החסרות בגוף. על כן, יש לעודד שתייה מרובה ללא קשר לתחושת הצמא.
משמעת מים
בעשור הראשון למדינת ישראל הונהגה בצה"ל משמעת מים, שבה חיילים נדרשו לחסוך במים ושתו במשורה, שכן אז האמינו כי ניתן להרגיל את הגוף להסתפק במעט נוזלים. באוגוסט 1959 ערך עזרה זהר מחיל הרפואה מחקר שבו עקב במשך 25 ימים אחרי 20 חיילים שערכו מסע מאילת למטולה,[1] ומסקנותיו היו שמשמעת המים פוגעת למעשה במערכות הגוף ושכמות השתייה אינה משפיעה באופן משמעותי על כמות הזיעה ועל כן הובילו לביטול משמעת המים בחילות השדה בצה"ל.[2]
כיום נהוגה משמעת מים הפוכה, שבה נדרשים החיילים לשתות באופן יזום, במיוחד חיילים שנמצאים בתנאי שדה ואימונים קשים, כמות שתייה מינימלית בכל יום.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: התיבשות |
- מחשבון מים
- כמה מים צריך לשתות ביום?, באתר נביעות
- ליאור פייגון, מה קורה לנו כשאנחנו מתייבשים?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 23 ביוני 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ החלה צעדת המחקר מאילת למטולה, מעריב, 4 באוגוסט 1959; נחום פונדק, הם שותים ושרים, דבר, 21 באוגוסט 1959; שפני הנסיון הגיעו למטולה, חרות, 28 באוגוסט 1959.
- ^ גן עדן של שותים, דבר, 13 באפריל 1962.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
33210360התייבשות