אחמד צ'לבי
 | |
| לידה | בגדאד, ממלכת עיראק |
|---|---|
| פטירה | כאזמיה, עיראק |
| מדינה |
 עיראק |
| השכלה | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אוניברסיטת שיקגו |
אחמד צַ'לַבִּי (בערבית: أحمد الجلبي; תעתיק מדויק: אחמד אלג'לבּי) היה פוליטיקאי עיראקי שכיהן כסגן ראש ממשלת עיראק בממשלה ה-37. בנוסף היה איש עסקים מוכר שהקים את בנק פטרה בירדן והואשם בה במעילה ומרמה לאחר שלא עמד בצו שהוציא נגיד הבנק המרכזי של ירדן. צ'לבי היה פעיל אופוזיציוני גולה שתמך בהפלת משטרו של סדאם חוסיין ובהפיכתה של עיראק למדינה דמוקרטית, מודרנית ומשגשגת. הוא הקים את הקונגרס הלאומי העיראקי שנועד לשמש כארגון-גג שיאגד את כל ארגוני האופוזיציה העיראקיים בגולה במטרה לפעול במשותף להפלת שלטון הבעת' בראשותו של סדאם חוסיין ולהקים תחתיו ממשלה עיראקית דמוקרטית. עד לפלישה האמריקאית לעיראק שמר צ'לבי על קשרים קרובים עם בכירי הממשל האמריקאי, שראו בו מנהיג פוטנציאלי לעיראק שלאחר הפלת משטר הבעת. לאחר הפלישה וההסתבכות במלחמה במדינה, ראו בכירי הממשל בצ'לבי נוכל שהוליך אותם שולל, שכן עדויות שונות שהביא צ'לבי בפני הממשל לקיומו של נשק להשמדה המונית בידי השלטונות העיראקיים הוכחו כבדיות וכראיות כוזבות. בזירה הפוליטית העיראקית, מנגד, לא נתפס צ'לבי כדמות מנהיגותית חשובה, שכן שהה ופעל בגולה ומיעט לפעול בתוך עיראק ולכן מפלגתו קיבלה קולות מעטים במערכות הבחירות במדינה.
חייו המוקדמים
אחמד צ'לבי נולד בשנת 1944 ברובע כאזמיה בבגדאד למשפחה שיעית מוכרת מהאליטה של בגדאד, שניהלה את הבנק המסחרי הוותיק ביותר בעיראק. אביו היה יו"ר הסנאט העיראקי לאחר ששימש קודם לכן כחבר במועצת הנבחרים. בשנת 1958, לאחר ההפיכה הצבאית שהעלתה לשלטון את עבד אל-כרים קאסם, פרש אביו מהחיים הציבוריים והמשפחה עזבה את עיראק. בעקבות זאת, גדל צ'לבי בנעוריו בעיקר בבריטניה ובארצות הברית. הוא למד מתמטיקה וכלכלה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ולאחר מכן קיבל דוקטורט במתמטיקה בתורת ההקשרים מאוניברסיטת שיקגו. צ'לבי עבד במחלקה למתמטיקה של האוניברסיטה האמריקאית בביירות ובין השנים 1973–1980 פרסם שלושה מאמרים מדעיים בתחום האלגברה המופשטת.[1]
בשנת 1971, כשהוא עדיין בלבנון, התחתן צ'לבי עם ליילא אוסייראן, בתו של הפוליטיקאי הלבנוני עאדל אוסייראן (אנ') ולזוג נולדו ארבעה ילדים: תמרה, מרים, האשם והאדי. לאחר שפרצה מלחמת האזרחים בלבנון בשנת 1975, עזב צ'לבי את ביירות עם משפחתו ועבר לירדן.[2]
הסתבכות פלילית בירדן והקמת הקונגרס הלאומי העיראקי
ערך מורחב – הקונגרס הלאומי העיראקי
בשנת 1977 ניצל צ'לבי את הונו המשפחתי וייסד בעמאן את בנק פטרה יחד עם יורש העצר הנסיך חסן, אחיו של המלך חוסיין. הבנק הצליח בעיקר בזכות חידושים פיננסיים וטכנולוגיים שהכניס צ'לבי, כגון קופות אוטומטיות וכרטיסי אשראי. בשנת 1989 פרסם נגיד הבנק המרכזי של ירדן צו המורה לכל הבנקים במדינה להפקיד 35% מעתודות המזומנים שלהם בבנק המרכזי. בנק פטרה היה היחיד שלא עמד בהוראות הצו ובעקבות כך נפתחה נגדו חקירה שהובילה בסופה לסגירתו והכספים שהיו ברשותו, בסך 350 מיליון דולר, חולטו על־ידי הבנק המרכזי. צ'לבי נמלט מירדן ומאוחר יותר הורשע שלא בפניו במעילה ובמרמה ונידון בשל כך ל-22 שנות מאסר.[3] בתגובה אמר כי השתמש בקשרים הבנקאיים שיצר כדי לסייע לאופוזיציה בעיראק וכן כדי לחסום כספים שסדאם חוסיין נזקק להם כדי לממן את מלחמותיו. לטענתו, שליט עיראק לחץ על מלך ירדן לסגור את הבנק כנקמה על פעולותיו הפוליטיות. בעקבות הפרשיה עזב צ'לבי את ירדן ללונדון.[4]
במקביל לאירועים אלה, באוגוסט 1990, פלשה עיראק לשכנתה כווית כדי להשתלט על מאגרי הנפט שלה ולהשיג לעצמה גישה למפרץ הפרסי, צעד תוקפני שבעקבותיו הטילה ארצות הברית אולטימטום על עיראק בדרישה להסיג מיידית את כוחותיה מכווית. מספר חודשים לאחר מכן, בתחילת שנת 1991, פתחה ארצות הברית, בשיתוף עם קואליציה רחבה של מדינות נוספות, במבצע "סופה במדבר", מבצע צבאי נרחב שמטרתו להסיג את צבא עיראק מכווית. בתוך שבועות ספורים הנחילו כוחות הקואליציה תבוסה קשה לצבא עיראק ופלשו למדינה, אך הותירו את שלטון הבעת' על כנו.[5] לאחר סיום המלחמה עבר צ'לבי לכורדיסטן העיראקית שהייתה נתונה תחת שליטה אמריקאית. ב-15 במרץ 1992 הקים צ'לבי בווינה, בתמיכה אמריקאית, את הקונגרס הלאומי העיראקי (INC), שנועד לשמש כארגון-גג שיאגד את כל ארגוני האופוזיציה העיראקיים בגולה. המטרת המוצהרת של הארגון החדש הייתה לפתור סכסוכים אתניים בדרכי שלום ובדרכים דמוקרטיות ולצד זאת, שאיפתו הייתה להפיל תוך פעולות ממשיות את שלטונו של סדאם חוסיין ולהקים תחתיו ממשלה עיראקית דמוקרטית. בשנת 1995, שיכנע צ'לבי את ה-CIA לממן משלחת שתעזור בארגון התקוממות כנגד משטרו של סדאם. התוכניות קרמו עור וגידים, כאשר מורדים מהארגון פתחו בתקיפה צבאית שמטרתה הפלת המשטר העיראקי. ההפיכה לא צלחה והובילה למותם של רבים, צ'לבי הואשם בתוצאות המרד וכן הדבר הוריד מכוחו של הארגון אשר נאלץ להעביר את המטה הראשי של הארגון ללונדון.[6]
פעילותו האופוזיציונית וקשריו עם האמריקאים
בשנתיים שלאחר ניסיון ההפיכה הכושל, ביקר צ'לבי בוושינגטון מספר פעמים רב במטרה לשדל את הממשל האמריקאי לפעול צבאית להפלתו של סדאם חוסיין מהשלטון בעיראק ולשכנע את האמריקאים כי הוא האדם שניתן לסמוך עליו בבנייתה מחדש של עיראק כמדינה דמוקרטית לאחר הפלת משטר הבעת'. לפי העיתון וושינגטון טיימס, צ'לבי קיבל שכר של למעלה מ-300,000 דולר לחודש מהממשל האמריקאי ועמד בקשרים הדוקים עם פוליטיקאים בכירים בפנטגון, ביניהם סגן הנשיא דיק צ'ייני, סגן שר ההגנה פול וולפוביץ ותת-מזכיר ההגנה לענייני מדיניות דאגלס פיית'.[7] הממשל סיפק גם תמיכה כספית ל"קונגרס" וצ'לבי הצליח אפילו לשכנע את הקונגרס האמריקאי להעביר את חוק שחרור עיראק ב-1998 שבמסגרתו הוענקו ל"קונגרס" ולקבוצות אופוזיציה אחרות 97 מיליון דולר כדי להילחם בחוסיין.[8]
צ'לבי שיכנע את ממשלת ארצות הברית ואת המודיעין האמריקאי כי סדאם חוסיין מחזיק מאגרי נשק להשמדה המונית ואולי אף תוכנית גרעין שבגינם הוא מסרב לשתף פעולה עם פקחי האו"ם. שנים לאחר מכן, פרסמה ועדת המודיעין של הסנאט דוח שקבע כי העילה ליציאה למלחמה בעיראק ב-2003 התבססה על מידע כוזב שאת חלקו הגדול סיפק הארגון של צ'לבי. עוד קבע הדוח שהארגון ניסה להשפיע על מדיניות ארצות הברית באמצעות עדויות של עריקים עיראקים שסיפרו כי עיראק מחזיקה בנשק להשמדה המונית ומערכת קשרים עם ארגוני טרור כדוגמת אל-קאעדה. העריק שנתן את העדות המרכזית שזוהתה ככוזבת היה ראפד אחמד עלוואן אל-ג'נאבּי, גולה עיראקי שחי בגרמניה וזוהה בשם הקוד Curveball (אנ').[9] לצד אל-ג'נאבּי, הביא ארגונו של צ'לבי עריקים עיראקים נוספים כדי לתמוך בטענות – סבאח ח'ליפה חודאדה אל-לאמי ואבו זיינבּ אל-קוריירי שטענו כי טרוריסטים אסלאמיים התאמנו באמצע שנות ה-90 במחנה האימונים "סלמאן פּאק", מדרום לבגדאד.[10] עריק נוסף בשם ח'דר חמזה דיווח כי סדאם חוסיין ניסה לבנות נשק גרעיני בתחילת שנות ה-90;[11] ועריק אחר, בשם עדנאן איחסאן סעיד אל-חיידרי, אמר לעיתון ניו יורק טיימס כי "ביקר ב-20 מתקני נשק סודיים בעיראק לפחות".[12]
חזרתו לעיראק והשתלבותו בפוליטיקה המקומית
- ערך מורחב – מלחמת עיראק
בשנת 2003 פלשו כוחות הקואליציה הבינלאומיות בהובלת ארצות הברית ובריטניה לעיראק במטרה להפיל את שלטונו של חוסיין, וזאת על בסיס טענות להימצאותם של מאגרי נשק להשמדה המונית ברשות משטר הבעת' העיראקי, וביניהן טענותיהם של צ'לבי ואנשי ארגונו. המלחמה עצמה נמשכה שלושה שבועות, שבמהלכם נכבשה עיראק ופורק משטר הבעת', אך היא נמשכה עוד חודשים ארוכים בעצימות נמוכה יותר, ובמהלך חודשים אלה נתפס גם סדאם חוסיין עצמו, הובא לדין ובסופו של דבר הוצא להורג בשנת 2006. בינואר 2005 התקיימו בעיראק בחירות ראשונות בהשתתפות מספר מפלגות שלאחריהן נחתמה חוקת המדינה החדשה ונערכו בחירות נוספות בדצמבר 2005, שבעקבותיהן הפך נורי אל-מאלכי לראש הממשלה, בשנת 2006.[13]
צ'לבי חזר לעיראק עם הכוחות האמריקאיים הפולשים ב-2003, בתקווה למלא תפקיד מרכזי בממשלה שתקום לאחר הפלת שלטון הבעת' ולהפוך את עיראק למדינה מודרנית ודמוקרטית. הוא נהנה מגיבוי של הממשל האמריקאי ומניסיון פוליטי עשיר שרכש במהלך שנים של פעילות אופוזיציונית בגולה. צ'לבי כיהן למשך זמן קצר כנשיא מועצת הממשל העיראקית שהוקמה על-ידי הרשות הזמנית של הקואליציה. עם זאת, השפעתו בזירה הפוליטית בעיראק דעכה במהירות: ידיעות המודיעין המפוקפקות והמזויפות שמסר על קיומו של נשק להשמדה המונית פגעו באמון הממשל בו; הוא התמודד עם האשמות בשחיתות ובשיתוף פעולה עם איראן ובעיקר הוכפש על־ידי פקידים ואנשי-צבא אמריקאים והואשם שהיה האיש שהוליך אותם שולל.[14] לצד זאת, הוא לא זכה לאמון הציבור העיראקי מאחר שאת רוב שנותיו בילה מחוץ למדינה ולכן לא היה לו בסיס תמיכה מקומי משמעותי. בשני סבבי הבחירות של שנת 2005 לא עלה בידיו של צ'לבי להשיג ניצחונות משמעותיים, עובדה שהדגישה את התמיכה המוגבלת שזכה לה ברחוב העיראקי. מפלגתו, "הקונגרס הלאומי העיראקי", נותרה בשנים שלאחר מכן שחקן שולי במערכת הפוליטית בעיראק.[1]
לאורך שנות פעילותו בפוליטיקה העיראקית, החזיק צ'לבי בתפקידים רבים, אך השפעתו הכוללת בפוליטיקה העיראקית דעכה בהדרגה לאחר 2003, במידה רבה משום שבכירים אמריקאים האשימו אותו ברבות מהשגיאות שעשתה ארצות הברית סביב הפלישה לעיראק. האשמות אלה הכתימו את צ'לבי כמי שהוליך שולל את הממשל האמריקאי וכמי שנושא באחריות לכישלון הפלישה. למרות הכתם שהוטל עליו, עשה צ'לבי מאמץ להמשיך בדרכו הפוליטית בראש מפלגת הקונגרס הלאומי העיראקי: בין השנים 2005-2006 כיהן כשר הנפט הזמני וכסגן ראש הממשלה; בין השנים 2005-2009 כיהן כחבר בפרלמנט העיראקי, אך בשל מספר המושבים הקטן שבהם זכתה מפלגתו בבחירות, השפעתו הייתה מוגבלת בלבד. בשנים 2006–2009 שימש כיו"ר ועדת הכספים של הפרלמנט,[2] אך גם בתפקיד זה השפעתו הייתה מוגבלת מאחר שלא הייתה לו קואליציה רחבה בתוך הממשלה ובהיעדר תמיכה לא יכל היה להוביל מדיניות משמעותית.
מותו
צ'לבי מת ב-3 בנובמבר 2015, ארבעה ימים לאחר יום הולדתו ה-70, ככל הנראה בעקבות התקף לב שבו לקה בביתו שברובע כּאזמיה, בצפון בגדאד.[1] בתקופה שקדמה למותו, הצהיר צ'לבי לעיתים תכופות בבמות תקשורתיות שונות כי הוא מתעתד לחשוף עדויות לשחיתות של בכירים ברשות הזמנית של הקואליציה ובממשלת עיראק בראשות אל-מאלכי. עם היוודע דבר מותו של צ'לבי, העלתה העיתונות העיראקית השערה כי הוא הורעל למוות בעקבות מאמציו המתמשכים לחשוף שחיתויות בשורות הממשל.[15] צ'לבי מת בעת שכיהן כחבר בפרלמנט העיראקי ועמד בראש ועדת הכספים. הובא למנוחות בבית הקברות ברובע כאזמיה בבגדאד.
קישורים חיצוניים
אי־פי, מת הפוליטיקאי העיראקי שדחף את ממשל בוש לפלוש לעיראק, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2015
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Sewell Chan, Ahmad Chalabi, Iraqi Politician Who Pushed for U.S. Invasion, Dies at 71, New York Times, November 3, 2015
- ^ 2.0 2.1 CNN Library, Ahmed Chalabi Fast Facts, CNN, October 6, 2016
- ^ Jeremy Scott-Joynt, Chalabi's chequered finances, BBC News, April 17, 2003
- ^ Aram Roston, Iraqi politician’s suit against Jordan dismissed, NBC News, August 29, 2007
- ^ The Gulf War, 1991, Office of the Historian, Foreign Service Institute United States Department of State
- ^ Nadejda K Marinova, (Chapter 8) The Iraqi National Congress’s Promotion of the 2003 War, Ask What You Can Do For Your (New) Country: How Host States Use Diasporas, New York: Oxford University Press, 2017, עמ' 174-203
- ^ Arnaud de Borchgrave, Chalabi’s betrayal, Washington Times, May 23, 2004
- ^ US pledge to help opposition, BBC News, November 16, 1998
- ^ Senate report cites CIA for ‘failures’ on Iraq, NBC News, July 8, 2004
- ^ Chris Hedges, A NATION CHALLENGED: THE SCHOOL; Defectors Cite Iraqi Training For Terrorism, The New York Times, November 8, 2001
- ^ Jonathan Broder, Saddam's Bomb, The New York Times Magazine, October 1, 2000
- ^ Judith Miller, A NATION CHALLENGED: SECRET SITES; Iraqi Tells of Renovations at Sites For Chemical and Nuclear Arms, The New York Times, December 20, 2001
- ^ With new government, Iraq’s three-year political transition complete, although accompanied by instability, violence, security council told, United Nations, June 15, 2006
- ^ Former Iraqi exile denies sending secret information to Iran, CNN, May 24, 2004
- ^ Iraqi MP: Chalabi was working on unearthing corruption when he died, Rudaw, November 5, 2015
39212846אחמד צ'לבי