נורי אל-מאלכי

נורי אל-מאלכי
	20 במאי 2006 – 10 באוגוסט 2014; (8 שנים ו־11 שבועות)
	→ אברהים אל-ג'עפרי חיידר אל-עבאדי ←

נורי כאמל מוחמד חסן אל-מאלכי (בערבית: نوري كامل محمّد حسن المالكي; נולד ב-20 ביוני 1950) מוכר גם כג'וואד אל-מאלכי, היה ראש ממשלת עיראק מ-2006 ועד אוגוסט 2014. מאז ספטמבר 2014 הוא משמש אחד משלושת סגני הנשיא והמזכיר הכללי של מפלגת א-דעוה האסלאמית. אל-מאלכי השיעי החל את תפקידו כשירש את ממשלת המעבר שהוקמה בעקבות הפלישה של ארצות הברית והפלת משטרו של סדאם חוסיין הסוני. הוא הושבע לקדנציה ראשונה ב-20 במאי 2006 וב-30 בדצמבר באותה שנה אישר את הוצאתו להורג של הרודן לשעבר.

לאחר נסיגת הכוחות האמריקניים בסוף שנת 2011, הוא שמר על שיתוף פעולה עמם אולם גם התקרב לאיראן וחיזק את המאפיינים השיעיים של ממשלו, כשהמיעוט הסוני חש מופלה. בעקבות סדרת מפלות צבאיות שנחלה בגדאד מול ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) בצפון המדינה ביוני 2014, התגבר על אל-מאלכי הלחץ הבינלאומי להתפטר ולפנות את מקומו לגורם שנוי פחות במחלוקת. ב-14 באוגוסט באותו קיץ הודיע על אל-מאלכי על פרישה מתפקידו ובמקומו עלה לשלטון חיידר אל-עבאדי. [1]

ילדותו ונערותו

אל-מאלכי נולד בשנת 1950 בעיירה אבו גאראק, הנמצאת במרכז עיראק בין כרבלא לאל חילא. הוא למד בבית הספר באל הינדיא. הוא סיים לימודי תואר ראשון במכללת אוסול-אל-דין בבגדד ותואר שני בספרות ערבית באוניברסיטת בגדד. אל-מאלכי חי זמן מה באל חילא, שם עבד במחלקת החינוך העירונית. הוא הצטרף למפלגת א-דעוה האסלאמית (שהינה שיעית מתונה) בסוף שנות ה-60, בעוד תלמיד באוניברסיטה.

סבו של אל-מאלכי, מוחמד חסן אבו אל מחסין, היה איש דת ומשורר אשר שירת כשר החינוך בתקופת שלטון פייסל הראשון, מלך עיראק.

חייו בגלות

ב-16 ביולי 1979 ברח אל-מליכי מעיראק לאחר שהתגלה כי הוא חבר במפלגה א-דעוה שהוצאה אל מחוץ לחוק. הוא עזב את עיראק דרך ירדן ועד מהרה עבר לסוריה, שם אימץ את השם הבדוי "ג'וואד". הוא עזב את סוריה לאיראן בשנת 1982 והתגורר בטהראן עד שנת 1990 אז חזר לדמשק. הוא נשאר בבירת סוריה עד אשר כוחות הקואליציה האמריקנית פלשו לעיראק והפילו את משטרו של סדאם בשנת 2003. בזמן גלותו בסוריה, הוא פיתח קשרים הדוקים עם חזבאללה ובמיוחד עם איראן, וסייע לה במאמצים להפיל את סדאם חוסיין.