אחמד א-לווזי
 | |||||
| לידה |
1925 עמאן, עבר הירדן | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 18 בנובמבר 2014 (בגיל 89 בערך) | ||||
| מדינה |
 ממלכת ירדן | ||||
| מפלגה | עצמאי | ||||
| |||||
אחמד א-לווזי (ערבית: احمد اللوزي; 1925 - 18 בנובמבר 2014) היה פוליטיקאי ירדני וראש ממשלת ירדן לשעבר.
קורות חיים
אחמד א-לווזי נולד בשנת 1925 בעמאן בירת ירדן. למד בבגדאד. החל את הקריירה הפוליטית בשנות ה-50. בשנות ה-60 מונה לחבר פרלמנט. בשנת 1970 מונה לשר האוצר. ב-29 בנובמבר 1971 מונה לראשות הממשלה בעקבות ההתנקשות בחייו של קודמו וספי א-תל במצרים בידי ארגון ספטמבר השחור. מינויו נחשב למבשר שינוי המדיניות הירדנית ביחס לפלסטינים. בעוד שא-תל הנהיג מדיניות מיליטנטית והביא לסילוק הפדאיון מהמדינה בקיץ 1971, א-לווזי נקט במדיניות פייסנית כלפי אש"ף בניסיון לאחות את הקרעים שנוצרו עם הפלסטינים[1]. בהתאם לקו זה, הודיע א-לווזי על חנינה כללית לחברי הארגונים הפלסטיניים שנעצרו במהלך ספטמבר השחור[2]. מדיניות פייסנית זו המשיכו יורשיו של א-לווזי, והיא נמשכה עד להודעתו של המלך חוסיין על הניתוק הסופי מיהודה ושומרון בשנת 1988.
במרץ 1972 פרסם חוסיין את תוכנית הפדרציה, שמטרתה הייתה הסדרת היחסים בין הגדות במסגרת של שני מחוזות עצמאיים ושליטת-על ירדנית (יש לזכור כי בשלב זה יהודה והשומרון כבר לא היו בשליטת ירדן). כדי להפשיר את היחסים עם הפלסטינים עוד יותר, הקים א-לווזי ממשלה חדשה שבה מספר השרים הפלסטינים היה גדול יותר. ממשלתו כיהנה עד ל-26 במאי 1972. הוא הוחלף בידי זיד א-ריפאעי, מקורבו של המלך[3].
א-לווזי המשיך את הקריירה הפוליטית שלו במסגרת בית הנבחרים של ירדן. בית הנבחרים פוזר בנובמבר 1974 בעקבות החלטות ועידת רבאט שהקנו לאש"ף את הייצוג הבלעדי על ענייני הפלסטינים. לפי חוקת ירדן בית הנבחרים מחולק בין נבחרי יהודה ושומרון והגדה המזרחית, ולכן עריכת בחירות הייתה מעמידה את ירדן בניגוד להחלטות הליגה הערבית. כדי להחליף את בית הנבחרים המפוזר, הוקמה באפריל 1978 "המועצה הלאומית המייעצת" שהיה בה הרכב דומה לזה של בית הנבחרים. א-לווזי מונה לנשיא המועצה המייעצת הראשונה, ששימשה בתפקיד עד אפריל 1980[4]. לאחר כינוסו מחדש בשנת 1984 א-לווזי מונה לנשיא הסנאט הירדני. בתפקיד זה שימש עד לשנת 1997. ב-6 ביולי 1997 התפטר מנשיאותו ומחברותו בסנאט.
לקריאה נוספת
- יוסף נבו, ירדן: החיפוש אחר זהות, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ה, עמודים 161–260
הערות שוליים
| ראשי ממשלת ירדן | ||
|---|---|---|
|
