אורטונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Ortona
אורטונה, מראה מהים. צילום מ-2000
אורטונה, מראה מהים. צילום מ-2000
מחוז אברוצואברוצו אברוצו
קייטי נפה
אורטונה קומונה
חבל ארץ אברוצואברוצו אברוצו
ראש העיר לאו קסטיליונה (עצמאי) - כהונה שנייה -
אוכלוסייה
 ‑ צפיפות 310 נפש לקמ"ר
קואורדינטות 42° 21′ 00″ N 14° 24′ 00″ E
https://www.comuneortona.ch.it/index.php
קומונת אורטונה על מפת המחוז קייטי, בחבל אברוצו באיטליה

אורטונָהאיטלקית:Ortona בניב של אברוזי Urtónë) היא עיירה ורשות עירונית בחוף האדריאטי בנפת קייטי שבמחוז אברוצו באיטליה. מספר תושביו - 22,166. ב-1943 בימי מלחמת העולם השנייה התנהל באורטונה קרב עקוב בדם שכונה "סטלינגרד המערבית". הקדוש המגן של העיר הוא השליח תומא, באיטלקית תומאזו, שלפי המסורת הקתולית, שרידיו הובאו על ידי מלח במאה ה-13 ומוחזקים בקתדרלת תומאזו הקדוש ביישוב.

היסטוריה

תחילת היישוב בימי האיטלים הקדומים, ביתר דיוק של הפרנטנים, דוברי השפה האוסקית, שאכלסו את דרום המחוז קייטי של ימינו. אורטונה הייתה נמל המסחר העיקרית של אותו עם עתיק. סטראבון מזכיר ביוונית את "אורטון" כ"נמל הפרנטנים" - Ὄρτων επίνειων φρεντάνος. במאה השנייה לפנה"ס נכבשה אורטונה על ידי הרומאים וצמחה בהתמדה בזכות המסחר בים וביבשה. ב-2005 בעת עבודות על יד הטירה, נתגלה יישוב קדום מתקופת הברונזה שזוהה עם העיר הרומאית. נמצאו קטעי דרכים סלולות וחומות עיר, ועוד כמה ממצאים ארכאולוגיים. בימי הביניים נכבשה על ידי הביזנטים ששלטו בה למשך כמה מאות שנה והשתמשו בה כנמל מסחר. שרידי התקופה הביזנטית שמורים במוזיאון ימי הביניים הביזנטים של חבל אברוצו הנמצא בקרקיו. בתקופת הביזנטים הוקם בעיירה מושב ראשון של דיוקסיה נוצרית אליה התייחס גם האפיפיור גרגוריוס הגדול. אולם הקתדרלה הנוכחית הוא מבנה שהוקם מחדש במאה ה-11, אחרי הביזנטים ידעה העיר כיבוש לומברדי וב-803 הפרנקים סיפחו אותה לרוזנות קייטי. מכאן ואילך נשארה אורטונה קשורה לקייטי וסביבתה. ב-1075 כבשו אותה הנורמנים ששמו קץ לשליטת הרוזנים מקייטי במקום.

העיר חזרה למלא תפקיד מרכזי בכלכלה הימית הודות לקיסר פרידריך השני מבית הוהנשטאופן ולשארל הראשון מאנז'ו שהעניקו לה הקלות במיסים. אורטונה הפכה בהמהרה הנמל הראשונה של אברוצי. ב-1258 הקפטן לאונה אצ'איואולי הביא מיוון לאורטונה את שרידי תומאס השליח, מעמד שהעלה את קרנה.[1]

באותן השנים התחילה תחרות פוליטית וכלכלית בין אורטונה לעיר השכנה לנצ'אנו שהסלימה עם פריצת עימות צבאי ביניהן ב-1427. ג'ובאני דה קפסטראנו גישר ביניהן בהצלחה והכריז על שלום בקתדרלת העיר.

באמצע המאה ה-15 עוצמת העיר בתחם המסחר עוררה את קנאתם של מלכי אראגון ושל ונציה. אחרי מתקפה של האחרונה, נפלה העיר בידי המשנה למלך של נאפולי מטעם ממלכת ספרד. ב-1566 סבלה אורטונה ממתקפה עות'מאנית חמורה, חלק מפשיטות טורקיות חוזרות בחופי אברוצו. ב-1584 נוכסה העיר על ידי מרגרטה מאוסטריה או "מהבסבורג", בתו מחוץ לנישואים של הקיסר קרל החמישי, דוכסית פארמה ופיאצ'נצה ואשתו של אוטביו פרנזה, מרקיז סולמונה. במאה ה-17 סבלו התושבים מתקופת מיתון כלכלי. העיר חזרה תחת הזרקורים כשב-1799 בהקשר המהפכה הצרפתית נגד המונרכיה הבורבונית, הוכרז בה ממשל ליברלי. ב-18 בפברואר 1799 גנרלים צרפתים שבמטה שלהם בפסקרה צרו על העיר כדי לדכא את המורדים ששלטו בה. אחרי 1860 הפכה אורטונה חלק מממלכת איטליה החדשה ואחת מערי הנופש הפופולריות שבחופי איטליה. במאה ה-19 הפכה העיר שוב לנמל ועיר מסחר חשובה. היא הוסיפה לכך הילה תרבותית בזכות אישים כמו המוזיקאי פאולו טוסטי, המשורר גבריאלה ד'אנונציו הציירים פרנצ'סקו פאולו מיקטי ובזיליו קאשלה. ב-1943 בני משפחת המלוכה נמלטו מאיטליה דרך הנמל אורטונה. העיר נכבשה על ידי גרמניה הנאצית וב-20–28 בדצמבר 1943 כקוטב מזרחי לקו גוסטב שחצה את איטליה עד לקאסינו הפכה אורטונה לזירה לקרב דמים בין הגרמנים לחטיבת הרגלים 1 הקנדית. העיר כמעט גולחה לחלוטין ולכן וינסטון צ'רצ'יל כינה אותה "סטלינגרד של איטליה". מעל אלף לוחמים קנדים מתו בקרבות לשחרורה. רק בשנות ה-1960 חזרה להתפתח מבחינה כלכלית עם פריחה של ענף היקב, התעשייה ותיירות הקיץ.

אטרקציות תיירותיות ומונומנטים

  • חופי רחצה
  • מוזיאון הקתדרלה
  • ארמון פרנזה - נבנה על ידי ג'קומו דלה פורטה עבור מרגריטה מפרמה
  • תיאטרו ויקטוריה
  • מגדלור אורטונה
  • הטירה האראגונית (Castello aragonese)
  • מוזיאון הקרב באורטונה
  • בית הקברות הצבאי הקנדי על נחל מורו

חוף "טראבוקי" Costa dei Trabocchi- מכונות הדיג בים לא רחוק נמצא הפארק לאומי אברוצו, לאציו ומוליזה.

אישים ילידי אורטונה

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורטונה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36878808אורטונה