אופירה נבון
| נבון בשנת 1978 | |
| לידה | 21 בינואר 1936 |
|---|---|
| פטירה | 22 באוגוסט 1993 (בגיל 57) |
| מדינה |
 ישראל |
| פעילות בולטת | פעלה רבות למען רווחת ילדים |
| ידועה בשל | רעייתו של יצחק נבון |
| בן זוג | יצחק נבון (1993-1963) |
אופירה נבון (21 בינואר 1936 - 22 באוגוסט 1993; ה'תרצ"ו - ה'תשנ"ג) הייתה רעיית נשיא המדינה החמישי, יצחק נבון. פסיכולוגית במקצועה, ופעילת ציבור בנושאי חברה, חינוך ורווחה. נשיאת יוניצ"ף בישראל, וראש ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל.
ראשית חייה
נולדה בתל אביב בשנת 1936 לבתיה ספיטקובסקי[1] ואליעזר רזניקוב-ארז, ממנו התייתמה בגיל 8. לאחר שסיימה לימודיה בסמינר לוינסקי, שירתה בצבא כמורה חיילת וככתבת צבאית בשבועון "במחנה". בשנת 1956, במהלך שירותה זכתה בתואר "צברית 56" של השבועון "העולם הזה",[2] תמונתה התנוססה על שערי מגזינים ונבון הפכה לסמל הצברית, בזכות מראהּ החינני וה"ישראלי". באותה שנה, בעקבות זכייתה בתחרות "נערת ישראל" נשלחה לצרפת, למפגש "בנות עמים" שארגן השבועון Elle, ושלחה משם רשימות על חוויותיה, שפורסמו ב"העולם הזה".
בעקבות זכייה בתחרות יופי בינלאומית שנערכה בצרפת, שבה ייצגה את ישראל, קיבלה מלגה ללימודי פסיכולוגיה בארצות הברית. עם חזרתה לארץ, עבדה כפסיכולוגית שיקומית באיל"ן וכפסיכולוגית במיח"א ת"א.
בשנת 1963 נישאה ליצחק נבון, ששימש כמזכירו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון. לאחר מספר שנים בהן היו חשוכי ילדים, החליט הזוג נבון לפנות לשירות למען הילד בבקשה לאימוץ. לאחר כשנתיים וחצי של המתנה אושר להם לאמץ בת (נעמה), ומספר חודשים לאחר מכן הצליח הזוג להביא לעולם בן, לו קראו 'ארז', כשם נעוריה של אופירה.
אשת הנשיא
כשהתמנה יצחק נבון לנשיא בשנת 1978 הייתה נבון ילידת הארץ הראשונה שכיהנה כאשת הנשיא והחלה לעסוק בפעילויות ציבוריות שונות. היא הייתה פעילה בנושאי קידום מעמד הנשים, עשתה למען ילדים במצוקה ונרתמה לפעילות באגודות למען הילד. לאחר פרוץ מלחמת לבנון הראשונה פגשה חיילים פצועים. נבון הקימה את "עצרת בית הנשיא לשלום הילד" וכן את קרן "אכפת לי", שיזמה פרויקטים בתחומי החינוך והרווחה. היא גם מילאה את תפקידי נשיאת יוניצ"ף בישראל וראש ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל. יחד עם נשות נשיאי מצרים וארצות הברית זכתה בתעודת הוקרה מיוחדת עבור פעילותה למען ילדים באזורים מוכי אסון.
מחלתה ומותה
במהלך שנותיה במשכן הנשיא חלתה נבון בסרטן השד. התמודדותה האמיצה עם המחלה ותרומתה להעלאת המודעות לנושא הפכו אותה לסמל. נבון לא הסתירה את מחלתה ולא חששה להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי, הרבתה לדבר בנושא ועודדה נשים להיבדק כדי לאפשר גילוי מוקדם של המחלה. נבון סירבה לעבור כריתה מלאה של השד, למרות שהרופאים בארץ עדיין לא היו מיומנים בניתוח הסרה חלקי, והייתה לאחת הנשים הראשונות בארץ שעברו ניתוח הסרה חלקי בשילוב עם הקרנות וכימותרפיה. שבוע לאחר ניתוח ההסרה עמדה גאה ונרגשת בקבלת הפנים לנשיא מצרים, אנואר סאדאת בחיפה.
לאחר טיפולים קשים, החלימה נבון ממחלתה והייתה בריאה במשך עשור, עד שהסרטן התפרץ בשנית. באוגוסט 1993 נפטרה אופירה נבון מסיבוך של המחלה, בגיל 57. היא נקברה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל שבירושלים.
קודם מותה, הביעה את התקווה כי גנים ציבוריים ייקראו על שמה, וכי ילדים ילכו לשחק ב"גן אופירה". מספר רשויות מקומיות כיבדו את רצונה, וכמו כן קרוי על שמה בית ספר יסודי בכפר סבא.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים אבירמה גולן, וצמתה מוטלת, באתר הארץ- כתבה בעקבות מותה, בארכיון ה"ניו יורק טיימס", באנגלית
הערות שוליים
- ^ בתיה ספיטקובסקי- (1903-1978), עבדה עשרות שנים בבית החולים הדסה (תל אביב) כאחות בכירה
- ^ כיפה אדומה - בין מחנות חיילי הנח"ל, "העולם הזה (שבועון)", גיליון 961 מ-15 במרץ 1956, עמוד 12
| אישים הקבורים בחלקת גדולי האומה | ||
|---|---|---|
|
קבריהם של יצחק נבון ושל אופירה נבון | |
25843108אופירה נבון