נינה קציר
קציר בשנת 1973 | |
מדינה | ישראל |
---|---|
פעילות בולטת | פעלה רבות למען חינוך |
ידועה בשל | רעייתו של אפרים קציר |
נינה קציר (4 באוקטובר 1914 – 12 במרץ 1986) הייתה רעיית נשיא מדינת ישראל, פרופ' אפרים קציר, ומורה לאנגלית בתיכון המאוחד שברחובות.
ביוגרפיה
נולדה במוגילב למשפחת גוטליב. בגיל 16 עלתה לארץ בגפה והתיישבה ברחובות, בבית סבה. בסיום לימודיה בסמינר הוראה בית הכרם בירושלים, עבדה כמורה. לימדה עברית באולפנים לעולים חדשים ולימדה אנגלית בבתי ספר. כמורה לשפה האנגלית, התפרסמה בשיטות ההוראה המודרניות שפיתחה.
בעיתון ג'רוסלם פוסט הייתה בעלת טור שהוקדש לבעיות ההוראה בשפה זרה. בשנת 1973 כתבה את ספר ההסברה לתיירים "עברית עם חיוך" שראה אור בהוצאת משרד התיירות.
כרעיית נשיא המדינה יזמה מפגשים בין סופרי ילדים לבין ילדים. ביוזמתה נחגג בישראל שבוע הילד הבינלאומי, במסגרת פעילויותיו מספרות נשות דיפלומטים על ישראל לילדים בארץ מוצאן.
לאחר מלחמת יום הכיפורים חוללה סערה זוטא, כאשר יזמה חלוקה של אלפי גיליונות "פלייבוי" לחיילים שבחזית לאור בקשה של חיילים.[1][2]
לזוג קציר נולדו שלושה ילדים: בן אחד, מאיר קצ'לסקי, המשמש פרופסור למתמטיקה בטכניון, ושתי בנות שהלכו לעולמן בגיל צעיר: הבת נורית מתה מתאונת שאיפת גז והבת עירית שמה קץ לחייה.
פעלה במסגרת "קרן נורית" לזכר בתה וארגנה מטעמה פעילויות לרווחת בני נוער. ב-1978 הוקם לזכר הבת "המרכז העירוני לתיאטרון ע"ש נורית קציר" בירושלים.[3] מוסדות נוספים נחנכו על שמה ובהם מועדון נוער מד"א ובית ספר לאחיות בבית החולים אסף הרופא.
נינה קציר נפטרה בשנת 1986.[4]
קישורים חיצוניים
- אריק בנדר, תמיד אשתו: נשות מנהיגים שעלו לכותרות, 7 באפריל 2011, nrg
הערות שוליים
- ^ על משלוח "פלייבוי" לחיילים, מעריב, 26 בדצמבר 1973
- ^ פלייבוי, אשת הנשיא וחיילי צה"ל, באתר בבלוג "הערות שוליים להיסטוריה"
- ^ "המרכז העירוני לתיאטרון ע"ש נורית קציר
- ^ באתר billiongraves.com
25602274נינה קציר