בן הזוג של נשיא מדינת ישראל

רעיית נשיא המדינה

מעון	משכן הנשיא, ירושלים
איוש ראשון	ורה ויצמן

תפקיד ומעמד בן הזוג של נשיא מדינת ישראל במדינת ישראל אינו מוסדר בחוק יסוד: נשיא המדינה, ולא בשום חוק אחר. התפקיד ניתן לפרשנות אישית על ידי בן הזוג. נכון לשנת 2021, עשר נשים היו רעיות של נשיא המדינה.

לאורך השנים התמקדו רעיותיהם של נשיאי המדינה בפעילות חברתית וציבורית למען אוכלוסיות מסוימות, כגון עמותות לעזרה לנזקקים או גיוס תשומת הלב הציבורית לנושאים שלא תמיד זוכים למענה רשמי מטעם מדינת ישראל.

מעמדה של רעיית הנשיא בחוק

רעיית הנשיא מלווה את בעלה בפעילותו הרשמית, בישראל ומחוצה לה. רעיית הנשיא, בהתאם למקובל בכללי הטקס נלווית לנשיא בביקורים רשמיים בחו"ל, ומהווה מארחת רשמית של רעיותיהם של מנהיגים זרים המבקרים בישראל. תפקידה אינו מוגדר ומעוגן בחוק, אך למרות זאת רעיות הנשיא זכאיות על פי חוק למימון לשכה על ידי המדינה, ולמימון הוצאותיהן השוטפות (ביגוד, אירוח, אחזקת דירה, הוצאות בריאות) גם לאחר שבני זוגן סיימו את תפקידם או נפטרו.

שימוש בתואר "הגברת הראשונה"

בישראל אין תואר "הגברת הראשונה" שעבר את ועדת הסמלים והטקסים. עם זאת, הדבר הקרוב ביותר לזה היא בת הזוג של נשיא המדינה, כרעייה של מי שמבחינה חוקית הוא ראש המדינה. בביקור סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס ב-2018, באחד הטקסים הכרוז הכריז באנגלית על כניסת "הגברת הראשונה שרה נתניהו", מה שעורר מהומה תקשורתית מאוחר יותר.

רעיות נשיאי ישראל ופעילותן הציבורית

משנת 1949 בחרו רעיות הנשיאים לעסוק בתחומים חברתיים או בתחומי צדקה הקרובים ללבן.

מס'	שם ותקופת חיים	בעל	פעילות ציבורית
1	ורה ויצמן (1881–1966)	חיים ויצמן	עיצבה במידה רבה את התפקיד כשבחרה לעסוק בתחומים הקרובים ללבה, ולמקצועה כרופאה. במלחמת השחרור טיפלה, בצו השעה, בפצועי הקרבות, ולאחריו הקימה את ארגון "נכי מלחמת השחרור" שהיווה את הבסיס לארגון נכי צה"ל. היא סייעה בהתנדבות לארגונים ציבוריים כגון מגן דוד אדום, איל"ן ועוד. לאחר מלחמת העצמאות הקימה שני מרכזים לשיקום חיילים, בית קיי בנהריה ומחלקת השיקום בבית החולים שיבא בתל השומר. בחודשי הקיץ תרמה את אחוזת ויצמן עבור קייטנות לילדים פגועי שיתוק ילדים.
2	רחל ינאית בן-צבי (1886–1979)	יצחק בן-צבי	הייתה אשת חינוך. בני הזוג היו ידועים בצניעותם, ולכן כשהציעה הממשלה להעתיק את מגוריהם לבית שוקן המפואר שבלב שכונת רחביה במטרה להפכו לבית הנשיא, היא התנגדה והשניים ביכרו להישאר לגור בדירתם הפשוטה. עם זאת, לצורך קבלות פנים דיפלומטיות, הקימה המדינה שני צריפים גדולים בסמוך למגורי הנשיא ורעייתו. ינאית-בן-צבי פעלה בתחומי חינוך רבים, ובהם "קרן בית הנשיא" אותה ייסדה לצורך בניית ספריות ביישובי עולים, רעיונותיה והצעותיה להקמת פלוגות חקלאיות בקרב חיל הנשים בצה"ל, הובילו בסופו של דבר להקמת הנח"ל, והגרעינים החקלאיים של הצבא. לאחר פטירת בעלה עסקה בהקמת מוסד יד יצחק בן-צבי להנצחת זכרו, ולתרומה לפעילות חינוכית ולחקר ארץ ישראל.
3	רחל כצנלסון-שזר (1885–1975)	זלמן שזר	עסקה בפעילות ציבורית שנים רבות קודם לכהונתו כנשיא. בשנות כהונתו המשיכה לעמוד בראש מערכת העיתון "דבר הפועלת". כצנלסון פעלה גם לקירוב סופרים ואמנים לבית הנשיא, הידקה קשרים עם ארגוני נשים מחו"ל, וכן אימצה ארגוני נכים ומוגבלים. בשנת 1958 זכתה בפרס ישראל על ”עבודתה זה קרוב ל-50 שנה בשדה הקליטה החינוכית, התרבותית והספרותית של האישה העובדת בארץ” (מתוך דברי ועדת הפרס).
4	נינה קציר (1914–1986)	אפרים קציר	הייתה אשת חינוך ומורה לאנגלית, בהתאם לכך יזמה מפעל חינוכי בשיתוף נשות הסגל הדיפלומטי הזר השוהות בישראל, במסגרתו מאמצות נשים אלו בתי ספר ומציגות בפני תלמידיהן את אורחות החיים במדינותיהן. מפעל זה ממשיך גם לאחר פטירתה בחסות "המרכז התרבותי הבינלאומי לנוער". לאחר מלחמת יום הכיפורים חוללה סערה זוטא, כאשר יזמה חלוקה של אלפי גיליונות "פלייבוי" לחיילים שבחזית.
5	אופירה נבון (1936–1993)	יצחק נבון	במשך שנים עסקה בפעילות ציבורית ואימצה את אגודת איל"ן וארגון מיח"א לעזרה לילדים חרשים. במהלך כהונתו של בעלה כנשיא חלתה נבון בסרטן השד, ועל אף הטיפולים הקשים וניתוח ההסרה החלקי אותו עברה עמדה לצד בעלה בטקס קבלת הפנים לנשיא מצרים, אנואר סאדאת. נבון לא הסתירה את הקשיים ואת התמודדותה עם המחלה והפכה לסמל לאישה חזקה. לבסוף הוכרעה על ידי המחלה בשנת 1993. מספר רשויות ברחבי ישראל קיימו את צוואתה וקראו לגני משחקים ציבוריים על שמה.
6	אורה הרצוג (1924–)	חיים הרצוג	פעלה רבות בתחומי איכות הסביבה ואיכות החיים שהיו קרובים ללבה. במסגרת המועצה לישראל יפה פעלה להטמעת ערכי כבוד וטיפוח סביבת חיים איכותית למען נכים ומוגבלים באמצעות חינוך ופעולות הדרכה. הרצוג כתבה ספר לנימוסים והליכות, "סודות האירוח", וכמו כן יזמה פעילויות תרבותיות רבות בחסות בית הנשיא כדי להביא את התרבות אל העם.
7	ראומה ויצמן (1925–)	עזר ויצמן	טרם הגעתה לבית הנשיא פעלה רבות למען ילדים מוגבלים במסגרת ארגונים חברתיים שונים. במהלך כהונת בעלה פתחה את בית הנשיא בפני עמותות שארגנו קייטנות לילדים חולי סרטן. בתקופת קליטת גלי העלייה הגדולים סיירה באתרי הקראוונים ברחבי ישראל ודאגה לרווחתם של העולים, בעיקר מאתיופיה. ויצמן פעלה לפתיחת בית הנשיא לתערוכות של אמנים ישראלים רבים, ורבות מיצירותיהם הוענקו על ידי הנשיא, בעידודה, לאורחים רמי מעלה מחו"ל. כמו כן נפתחו התערוכות על ידה בפני הקהל הרחב במטרה לקרב את האמנות הישראלית אל העם. ויצמן יזמה את "פרס המעשה הטוב" שמטרתו "להעלות על נס מעשים טובים של אזרחים שנעשו לטובת הכלל, ללא תמורה, במסגרת התנדבותית המהווים דוגמה ומופת לכולנו".
8	גילה קצב (1948–)	משה קצב	פעלה שנים רבות בארגונים "יד שרה" ו"המועצה לילד החוסה", זאת תוך שילוב של עבודה סדירה במשך כשלושים שנה בבנק. קצב פעלה רבות בתחומים חברתיים, כגון סיוע לילדים במצוקה, וטיפול וסיוע לנפגעי אלימות במשפחה.
9	סוניה פרס (1924–2011)	שמעון פרס	בחרה שלא לקחת חלק בפעילות ציבורית והמשיכה להתגורר בתל אביב עד לפטירתה ב-20 בינואר 2011, בעוד בעלה מכהן כנשיא מדינת ישראל.
10	נחמה ריבלין (1945–2019)	ראובן ריבלין	בדומה לסוניה פרס, העדיפה ריבלין להימנע מלקחת חלק בפעילותו הציבורית של בעלה, אך עם כניסתו של ריבלין לתפקיד נשיא המדינה, פעלה ריבלין למען אימהות שכולות, איכות הסביבה וילדים פגועים. בשנת 2018 ייסדה את פרס רעיית נשיא המדינה לשירה עברית. נפטרה ב-4 ביוני 2019.

קישורים חיצוניים

• אתר נשיא מדינת ישראל
• חטיבת טקס ואורחים רשמיים באתר משרד החוץ של מדינת ישראל

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31531347בן הזוג של נשיא מדינת ישראל