אופוסום צמרירי חום-אוזן
 אופוסום צמרירי חום-אוזן
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | אופוסומאים |
| משפחה: | אופוסומיים |
| סוג: | אופוסום צמרירי |
| מין: | אופוסום צמרירי חום-אוזן |
| שם מדעי | |
 Caluromys lanatus
| |
| תחום תפוצה | |
| |
אופוסום צמרירי חום-אוזן או אופוסום צמרירי מערבי (שם מדעי: Caluromys lanatus) הוא מין כיסאי אמריקני בינוני בסוג אופוסום צמרירי שמצוי ברחבי אמריקה הדרומית והמין הגדול בסוגו. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1818 על ידי הזואולוג הגרמני איגנס פון אולפרס ולו 4 תת-מינים מוכרים.
תיאור
האופוסום חום האוזן הוא מין בינוני בגודלו, ודומה במקצת ללמור; אורך ראשו וגופו 20–31 ס״מ, אורך זנבו 33–43 ס״מ ומשקלו 290–410 גרם, מבנה גופו ארוך ודק, ראשו רחב וחרטומו מחודד. מסת המוח שלו גדולה יחסית ומצביעה כנראה על רמת אינטליגנציה גבוהה. אוזניו עגולות, רחבות וכהות. הגפיים קצרות וחזקות עם כפות רחבות ואצבעות מנוגדות המותאמות לטיפוס על עצים. הזנב ארוך, פרוותי ושעיר, ושלישו הסופי חשוף. לנקבה יש כיס מדומה שמופיע רק בתום ההיריון בדמות קפל עור עבה סביב הפטמות. האופוסום חום האוזן דומה מאוד לקרובו אופוסום דרבי, אך האחרון נבדל ממנו בגפיים לבנות, בפרווה אפורה בין הכתפיים, בצבעים עזים יותר ובמידות גוף קטנות יותר.
הפרווה הצמרירית של האופוסום חום האוזן, ארוכה למדי, רכה ועבה. צבעה הכללי משתנה בין תת-המינים ונע בין חום אדמדם לחום קינמון או אוכרה, כשהגב, הכתפיים ופלג הגוף האחורי כהים יותר משאר הגוף. הצד התחתון בצבע אפרפר-לבנבן או צהבהב-כתמתם, ובכלל זה המותניים, צידי הירכיים והזרועות, הבטן, המפשעה, החזה ורוב הצוואר. הראש בצבע זהה לגוף, והפנים האפרפרות מתאפיינות בפס שחרחר לאורך החרטום. סביב העיניים יש טבעות או כתמים אדמדמים גדולים שנמשכים עד לחוטם. האף ורוד והלחיים והסנטר לבנים או אפרפרים. קשתיות העין בצבע זהוב או אוכרה שגורם לאישונים להראות קטנים. האוזניים בדרך כלל בצבע חום כהה שהעניק למין את שמו. הזנב בצבע אדמדם או צהבהב ברובו, וחלקו החשוף בצבע קרם עם כתמים חומים.
לאופוסום חום האוזן 4–6 תת-מינים, להלן אלו המוסכמים:
- C. l. cicur - האזור הצפוני.
- C. l. lanatus - האזור המרכזי.
- C. l. ornatus - האזור המערבי.
- C. l. ochropus - האזור המזרחי.
תפוצה ובית גידול
האופוסום חום האוזן מצוי באמריקה הדרומית; טווח התפוצה שלו משתרע על דרום ומערב ברזיל, הקצה הצפוני של ארגנטינה, מזרח פרגוואי, צפון ומרכז בוליביה, צפון ומזרח פרו, מזרח אקוודור, דרום וונצואלה וחלקים נרחבים מקולומביה.
בית הגידול של אופוסום כולל יער גשם טרופי ראשוני ומשני, יער מנגרובים, יער גדותיים ויערות הרריים עד גובה 2,600 מטר מעל פני הים; הוא מצוי גם בחלקים המיוערים יותר של הסראדו והפנטנל, ביערות פתוחים או מופרעים ובמטעים. הגורם העיקרי המכריע בבחירת בית הגידול הוא נוכחות של מקורות מים וכיסוי מספק של צמחייה.
אקולוגיה
האופוסום חום האוזן הוא מין לילי, שוכן עצים ובודד, אם כי מדי פעם נראה פעיל בזוגות. הוא מבלה את שעות היום בשינה בעצים חלולים, שם הוא עשוי גם לבנות את הקן שלו מעלים ועשבים. לאחר רדת החשיכה הוא יוצא לתור אחר מזון, ונע בשקט ובאיטיות כדי להצליח להתקרב לפריטי טרף קטנים מבלי שישימו לב. האופוסום הוא יונק סקרני שעשוי להתקרב ולבחון אתרי קמפינג ואוהלים, ייתכן גם במטרה לטרוף חרקים שנמשכים לאור. על אף מזגו הרגוע, הוא יגיב באגרסיביות כאשר הוא נלכד או נדחק לפינה. האופוסום חום האוזן שקט באופן כללי, ועשוי להשמיע קולות נקישה במהלך ההזדווגות או שריקות כאשר הוא מאוים. יש לו חושים חדים של ראיה, שמיעה וריח המשמשים אותו לאתר מזון ולהתחמק מטורפים.
האופוסום חום האוזן הוא אוכל-כל. החלק העיקרי של תזונתו מורכב מפירות (85-80% מהתזונה), והשאר מורכב מחולייתנים קטנים כמכרסמים עופות וזוחלים, ירקות, חרקים וחסרי חוליות. בעונה היבשה הוא יצרוך גם צוף פרחים ושרף ולשד הנוטפים מקליפות עצים, ובתקופה זו עשוי להפוך למאביק משמעותי עבור פרחים רבים. הטורפים העיקריים של המין הם נחשים שונים דוגמת גומצן חניתי וגומצן יאררקה, ואולי גם נמרונים, יגוארונדי ודורסי לילה.
האופוסום חום האוזן מתרבה בכל השנה ללא עונה מוגדרת, והנקבה יכולה להמליטה עד 3 פעמים בשנה כאשר התנאים הסביבתיים טובים. גודל ההמלטה קטן, עם 1–2 גורים באזור האמזונס ו3–4 גורים באזור הדרומי יותר. הגורים נולדים במשקל 3.5 גרם, וזוחלים לעבר הכיס באמצעות חוש הריח שם הם נצמדים לפטמות. הגורים גדלים בכיס במשך מספר שבועות ולאחר מכן עוברים לרכוב על גם האם. הם נגמלים לאחר מספר חודשים ומגיעים לבגרות בגיל 7–8 חודשים. הזכר אינו מעורב בטיפול בצאצאים.
מצב
האופוסום הצמרירי חום האוזן מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), עקב תפוצתו הרחבה שתומכת ככל הנראה באוכלוסייה גדולה, התרחשותו במספר אזורים מוגנים, ומשום שלא סביר שמספריו ירדו בשיעור הנדרש להעפלה לקטגוריה מאוימת יותר. חלק מתת האוכלוסיות של האופוסום מאוימות מצד אובדן בית גידול עקב בירוא יערות לתעשיית העץ; בעבר היה מאוים מצד ציד לפרוותו, אולם כיום הדבר אינו נפוץ עוד.
קישורים חיצוניים
36708082אופוסום צמרירי חום-אוזן