אופוסום לבן-אוזן
 אופוסום לבן-אוזן
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | אופוסומאים |
| משפחה: | אופוסומיים |
| סוג: | אופוסום |
| מין: | אופוסום לבן-אוזן |
| שם מדעי | |
 Didelphis albiventris
| |
| תחום תפוצה | |
| |
אופוסום לבן-אוזן (שם מדעי: Didelphis albiventris) הוא כיסאי דרום-אמריקני גדול בסוג אופוסום שמצוי ברחבי אמריקה הדרומית. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1840 על ידי הזואולוג הדני פיטר וילהלם לונד והוא בין המינים הגדולים ביותר בסוג ובמשפחה. שני תת-מינים שלו מוכרים כיום כמינים נפרדים: אופוסום גויאנה ואופוסום האנדים.
תיאור
אופוסום לבן-אוזן הוא השני בגודלו במשפחת האופוסומים; אורך ראשו וגופו 26–50 ס״מ, אורך זנבו 25–53 ס״מ ומשקלו 500 גרם עד 2.7 קילוגרם. הזכר גדול וכבד יותר מן הנקבה. מבנה גופו של האופוסום גוצי ומגושם, גבו מקושת וראשו גדול, מסיבי וחרוטי. החרטום מחודד ומסתיים באף ריבועי עטור זיפי מישוש ארוכים. האוזניים גדולות, משולשות ובהירות. העיניים גדולות יחסית. הרגליים קצרות יחסית, בפרט הקדמיות. הזנב ארוך, עבה, גמיש וקירח ברובו. הכפיים בעלות טפרים חזקים שמסייעים לו בטיפוס. לנקבה כיס מפותח עם 13 פטמות.
הפרווה של אופוסום לבן-אוזן גסה ומדובללת, והיא דקה יחסית לאופוסום גויאנה ואופוסום האנדים שחיים באזורים הרריים יותר. היא מורכבת משכבת שיער קצרה, עבה ואפורה ומעליה שכבה נוספת דלילה ולבנה. בהתאם לכך צבעו הכללי של האופוסום לא מוגדר בבירור, ונע בין אפור מלוכלך לאפור כהה או אפור כסוף. לכ-12% מהאופוסומים יש שכבה עליונה כהה יותר שמשפיעה על המראה, אם כי המין באופן כללי בהיר מקרוביו. הגב כהה יותר משאר הגוף, והכתפיים, הזרועות, והירכיים שחורים. הפנים בולטות בצבע הלבן-צהבהב שלהן, ולאורך המצח יש פס שחור מבריק שנמוג בהדרגה על החרטום. כתם ה-V השחור בין העיניים נעדר לעיתים קרובות אצל מין זה (תלוי באזור), או מסתכם בטבעות דהויות לא בולטות. סימן ההיכר של המין שהעניק לו את שמו הוא אוזניים לבנות לחלוטין, אם כי באוכלוסיות מסוימות בדרום הן עשויות להיות מוכתמות במקצת. הזנב שחור ברובו וורוד בקצהו.
תפוצה ובית גידול
אופוסום לבן-אוזן נפוץ באמריקה הדרומית; טווח התפוצה שלו גדול למדי וכולל את מרבית דרום, מרכז ומערב ברזיל רוב פרגוואי ואורוגוואי, צפון ומרכז ארגנטינה ומרכז ומזרח בוליביה. בחוף המזרחי של ברזיל הוא מוחלף על ידי אופוסום גדול-אוזן, וביתר האזור הצפוני והמערבי של היבשת הוא מוחלף על ידי האופוסום המצוי.
האופוסום לבן האוזן הוא יונק סתגלתן במיוחד, ועובדה זו באה לידי ביטוי בבית הגידול המגוון שלו: יערות נשירים של היער האטלנטי, הסוואנות הטרופיות של הסראדו, הסוואנות היבשת והקוצניות של הקטינגאס, ערבות הפמפס הפוריות, ערבות הפטגוניה הקרירות והצחיחות למחצה, כמו גם ביצות הפנטנל ואזור הגראן צ׳אקו היבש. הוא מצוי גם ביערות משניים, מופרעים או כרותים למחצה, מטעים ואדמות חקלאיות אחרות. החסמים הגאוגרפים שלו הם יער האמזונס בצפון, הרי האנדים במערב, מדבר מונטה ומדבר הפטגוני בדרום ודרום-מערב.
אקולוגיה
התנהגות ופעילות
_02.jpg)
האופוסום לבן האוזן חי בבדידות, ולמרות שהוא טפסן מיומן הוא מעדיף לבלות את רוב זמנו על האדמה. הוא יונק לילי מובהק, ויוצא לפעילות מיד לאחר השקיעה עד עלות השחר. את שעות היום האופוסום מבלה בשינה במחסה, לרוב חורי עצים, גזעים חלולים או מתחת לעלי ברומליים. הוא גם עשוי להשתכן בקינים, מאורות ומחילות נטושות של בעלי חיים אחרים. לאופוסום שטח מחיה קבוע שבו הוא מבלה את מרבית זמנו, והוא משתמש בחושיו החדים כדי לאתר מזון וטורפים.
טורפיו של האופוסום כוללים זאב הרעמה, נמרונים, שועלים, עקב צד הדרך, אנקונדה צהובה, אוח וירג'יניה, רב-חנק מצוי, ותנשמת לבנה. בתגובה לאיום הוא נכנס למצב התגוננות עם פה פעור החושף את שיניו החדות והתזת נוזל מצחין מפי הטבעת, ובמקרים קיצוניים יותר מעמיד פני מת. למרות מראהו המגושם, האופוסום מסוגל לרוץ די מהר.
תזונה
.jpg)
האופוסום לבן האוזן הוא יונק אוכל-כל; הוא ניזון בעיקר מחסרי חוליות, אולם תזונתו משתנה בהתאם לזמינות המזון. במהלך העונה הגשומה, האופוסום אוכלים יותר פירות, זוחלים וחיפושיות, בעוד שבעונה היבשה הוא מתבסס על ציד ציפורים ופרוקי רגליים. הרכב התזונה שלו בדרך כלל מתחלק באופן הבא: 39% חסרי חוליות, 28% צמחייה (כולל עלים, עשבים, זרעים וסיבים), 17% ציפורים, 12% פירות וזרעים ו-4% דברים אחרים. מבין חסרי חוליות, האופוסום ניזון בעיקר מחיפושיות, חיפושיות זבל ומרבה רגליים. החומר הצמחי הנצרך הנפוץ ביותר כולל חזזיות, ואסוביה וסולנום, מהסולניים, פטל מאוריציוס ותות שחור מהורדיים ופסיפלורה מהשעוניתיים. בשל חסינותו לארס, האופוסום צד גם נחשים מגוונים, מגומצן יאררקה ועד מיני אנומלפיים.
בעת האכילה, האופוסום יושב בעמדה זקופה למחצה, ובאכילת חסרי חוליות ובעלי חוליות הוא נוהג לאכול תחילה את הראש. האופוסום עוקב לעיתים אחר מרמוסטים מצויים שסורטים עצי טפירירה כדי להנות מהלשד או השרף שנוזל מהם. באזורים הסמוכים למגורי אדם, האופוסום עשוי לחטט בפחים, להזיק למטעים וגינות ולפרוץ ללולים במטרה לאכול ביצים (אם כי הוא עשוי גם להרוג תרנגולות). האופוסום תופס תפקיד חשוב בהתחדשות היער, על ידי הפצת זרעים וגלעינים בצואתו לאחר העיכול.
רבייה ומחזור חיים
כיתר קרוביו, האופוסום לבן האוזן הוא יונק פוליגמי שמתרבה עם מספר בני זוג. יש לו 2 עונות רבייה בדרך כלל, שקשורים במידה רבה לזמינות המזון. לאחר תקופת היריון קצרה של 12–14 ימים הנקבה ממליטה שגר של 4–23 וולדות זעירים שזוחלים לכיס באמצעות הגפיים ונצמדים לאחת מ-13 הפטמות. אלו שלא מצליחים לתפוס פטמה מתים. הגורים גדלים בתוך הכיס במשך החודשיים הראשונים לחייהם, ולאחר מכן מטפסים על גב האם. הם נותרים לצידה במשך במספר שבועות ונגמלים בגיל 3–4 חודשים. תוחלת החיים של האופוסום לבן האוזן קצרה מאוד, ורוב הפרטים שחיים בטבע אינם שורדים מעבר לגיל 20 חודשים.
מצב
אופוסום לבן-אוזן מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), בגלל תפוצתו הרחבה במיוחד שסביר להניח שתומכת באוכלוסייה גדולה, סובלנות מסוימת לשינויים בבית הגידול, התרחשותו במספר רב של אזורים מוגנים, וגם כי לא סביר שתהיה ירידה משמעותית במספריו בעתיד הנראה לעין. מגמת האוכלוסייה יציבה. במהלך המאה ה-20 המין ניצוד באלפים עבור פרוותו, אולם כיום אין ביקוש עבורה והציד אינו מהווה איום משמעותי עבורו.
קישורים חיצוניים
36684581אופוסום לבן-אוזן