אוניברסיטת ורוצלב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
אוניברסיטת ורוצלב
אוניברסיטת ורוצלב וכנסיית האוניברסיטה
אוניברסיטת ורוצלב וכנסיית האוניברסיטה
אוניברסיטה ציבורית
תקופת הפעילות 21 באוקטובר 1702 – שמות קודמים: לאופולדינה
אוניברסיטת ברסלאו
אוניברסיטת ברסלאו על שם פרידריך-וילהלם (לפני 1945) ; ארגון מחדש: 1945 – הווה
בעלי תפקידים
נשיא פז'מיסלב וישבסקי
רקטור אדם יז'רסקי
מיקום
מיקום ורוצלב, פרובינציית שלזיה התחתונה

אוניברסיטת ורוצלב, בעבר אוניברסיטת ברסלאו (בפולנית: Uniwersytet Wrocławski; בגרמנית בעבר: Universität Breslau, בלטינית: Universitas Wratislaviensis) היא מוסד אוניברסיטאי ציבורי להוראה ולמחקר הממוקם בעיר ורוצלב, בשמה הגרמני בעבר – ברסלאו.

במקור הוקמה תחת שלטון גרמני בשנת 1702 כמכללה ישועית גרמנית. בשמה הנוכחי – לפי שמה הפולני של העיר, היא הוקמה בשנת 1946 על יסודות אוניברסיטת ברסלאו. בניין האוניברסיטה ניזוק קשות בעקבות קרב ברסלאו בשנת 1945 במלחמת העולם השנייה והוא שוקם על ידי פולין אחרי שהעיר יחד עם חבל שלזיה סופח אליה כתוצאה של המלחמה. אחרי 1945 הסגל של האוניברסיטה כלל מרצים וחוקרים שהשתייכו קודם לאוניברסיטה הפולנית של לבוב, עיר שסופחה לאוקראינה הסובייטית במסגרת ברית המועצות, כתוצאה של תבוסת גרמניה הנאצית במלחמה.

כיום אוניברסיטת ורוצלב היא אחת האוניברסיטאות החשובות ביותר בפולין.[1] היא האוניברסיטה הגדולה בפרובינציה שלזיה תחתית ומעל 100,000 סטודנטים סיימו בה את לימודיהם החל משנת 1945, לרבות 1,900 חוקרים שהצטיינו וזכו בפרסים על תרומתם למדעים.[2] בשנת 2016 דורגה אונבירסיטת ורוצלב במקום 44 בסולם הדירוג QS של האוניברסיטאות ב"אירופה המתפתחת" ומרכז אסיה. האוניברסיטה ממוקמת בקמפוס של אוניברסיטת ברסלאו לשעבר. עם בוגרי אוניברסיטת ברסלאו נמנו 9 חתני פרס נובל.[3]

היסטוריה

האוניברסיטה לאופולדינה

התיעוד הראשון על מוסד אקדמי בעיר ורוצלב ידוע מ-20 ביולי 1505 כשלבקשת מועצת העיר, חתם מלך בוהמיה והונגריה ולדיסלב השני יאגיילונצ'יק בבירתו בודה, על הקמת "גימנסיה ספרותית כללית" בברסלאו. עם זאת המוסד לא נבנה מכיוון שיוזמת המלך נדחתה מסיבות פוליטיות על ידי האפיפיור יוליוס השני.[3] ככל הנראה בין הסיבות לכך נמנו המלחמות הרבות באזור והתנגדות האקדמיה של קרקוב.

בשנת 1659 העניק הקיסר לאופולד הראשון למסדר הישועים את טירת הפיאסטים בעיר, שנודעה אחר כך כ"ארמון המלך". בשנים 1689–1700 הרסו הישועים חלקית את הטירה ובנו על יסודותיה את "הכנסייה לישו" שהפכה לימים לכנסיית האוניברסיטה ולבניין הבארוקי היחיד בעיר. בסוף המאה ה-17 החזיקו הישועים מכללה בבניינים שהיו בעבר חלק מהטירה ופנו לקיסר עם בקשה לאישור הקמת אוניברסיטה קתולית. מועצת העיר שייצגה את הרוב הפרוטסטנטי של התושבים, התנגדה למיזם למשך זמן רב.

בסופו של דבר ב-21 באוקטובר 1702 חתם הקיסר לאופולד הראשון על בולה Aurea bulla fundationis Universitatis Wratislaviensis[3] שבה הורה על הקמת "אקדמיה" על שמו, המורכבת משתי פקולטות: לתאולוגיה ולפילוסופיה. האוניברסיטה פעלה למשך חצי מאה בבניינים שנשארו מהטירה הישנה. לצידה נבנה פנימיית יוזף ה"קדוש", כיום בית שטפנס. על אף היותה מוסד רומי-קתולי, למדו בה גם סטודנטים פרוטסטנטים רבים. בניית הבניין החדש שנמשכה בין השנים 1728–1742 הופסקה בעקבות פלישת הצבא הפרוסי של פרידריך הגדול. על בסיס התוכנית המקורית נבנה רק אולם מפואר בסגנון רוקוקו הקרוי "אאולה לאופולדינה". המוסד הפסיק לשמש למבצר של הקונטרה-רפורמציה, אולם נשאר מוסד להכשרת הכמורה הקתולית בפרוסיה.

האוניברסיטה השלזית ע"ש פרידריך וילהלם

אחרי תבוסת פרוסיה על ידי נפוליאון והתארגנותה מחדש של הממלכה הפרוסית, ב-3 באוגוסט 1811 התמזגה ה"לואפולדינה" עם באוניברסיטה הפרוטסטנטית ויאדרינה שהוקמה בעבר בפרנקפורט אם מיין וקמה מחדש בברסלאו בשם החדש "האוניברסיטה המלכותית של ברסלאו" או Universitas litterarum Vratislaviensis. היא כונתה החל משנת 1911 "האוניברסיטה השלזית על שם פרידריך-וילהלם של ברסלאו" על לזכרו של מייסדה מחדש, המלך פרידריך וילהלם השלישי. ב-1811 כללה האוניברסיטה חמש פקולטות: פילוסופיה, רפואה, משפטים, תאולוגיה פרוטסטנטית ותאולוגיה קתולית. [דרוש מקור] האוניברסיטה הייתה מחוברת גם לשלוש מדרשות תאולוגיות, לעוד מספר מדרשות:לפילולוגיה גרמנית, לפילולוגיה רומית ואנגלית, להיסטוריה, למתמטיקה ופיזיקה, למשפטים ואחת למדעים. החל משנת 1842 הוקמה בה גם קתדרה ללימודים סלאביים. היו למוסד גם תריסר מכונים מדעיים, ששה מרכזים רפואיים, ושלושה אוספים. ב-1881 נוספו לה מכון לחלקאות עם עשרה מורים וארבעים וארבעה סטודנטים, שכלל גם מכון לרפואה וטרינרית ומכון טכנולוגי. ב-1884 למדו באוניברסיטת ברסלאו 1,481 סטודנטים.

ספריית האוניברסיטה הכילה בשנת 1885 כ-400,000 פריטים, לרבות 2,400 אינקונבולה מהם 250 אלדינים, ו-2,840 כתבי יד פריטים אלה הובאו מהספריות של האוניברסיטאות הקודמות של פרנקפורט וברסלאו וממנזרים שנסגרו. בבנוסף כללו את האופסים המזרחיים של ביבליותקה הביכטיאנה והמכון האקדמי Leseinstitut [דרוש מקור]

במסגרת האוניברסיטה פעלו גם מצפה כוכבים, גן בוטני שהשתרע על שטח של 50 דונם, מוזיאון בוטני וגן חיות שהוקם בשנת 1862 על ידי חברה בע"מ, מוזיאון לתולדות הטבע, אוספים זלזואולוגיה, כימיה ופיזיקה, מעבדה לכימיה, מעבדה לפיזיולוגיה, מכון מינרלוגי, מכון אנטומי, מעבדות קליניות, גלריה לחפצי אמנות, רובם גרמניים, מתוך מנזרים וכנסיות, המוזיאון לעתיקות משלזיה וארכיון המדינה משלזיה.[דרוש מקור]

בשלהי המאה ה-19 לימדו באוניברסיטה מדענים ומלומדים ידועי שם, ביניהם יוהאן פטר גוסטב לז'ן דיריכלה, פרדיננד כהן, גוסטב קירכהוף. ב-1817 הפולנים היוו 16% מכלל הסטודנטים[4][5]. בסוף המאה ה-19 כ-10% מהסטודנטים היו פולנים ו-16%-יהודים.[6]מצב זה שיקף את הצביון הרב-אתני ובינלאומי של האוניברסיטה.[7]

הסטודנטים הגרמנים וגם אלו בני מוצא אחר הקימו אגודות סטודנטים של עצמם, שנקראו "בורשנשפט". אגודות הסטודנטים הפולניות היו "קונקורקיה", "פולוניה" ושלוחה של אגודת "סוקול". הרבה מחבריהם באו מאזורים אחרים של פולין המחולקת. אגודות הסטודנטים היהודים היו "ויאדרינה" (שנוסדה ב-1886) ו"ברית הסטודנטים" (1899). "טאוטוניה", בורשנשאפט גרמני שהוקמה ב-1817 הייתה אחת הוותיקות שבין אגודות או "אחוות" אלה. היא נוסדה רק שנתיים אחרי הבורשנשאפט הראשונה. לבסוף הפרופסור פליקס דאהן השיג את סגירתן של האגודות הפולניות.[5] ב-1913 החליטו הרשויות הפרוסיות להנהיג "נומרוס קלאוזוס" שהגביל ל-900 לכל היותר את מספרם של "אוסטיודן", היהודים ממזרח אירופה שיכלו ללמוד בגרמניה. באוניברסיטת ברסלאו התקבלו לכל היותר 100.[8]

כשגרמניה הפכה לנאצית האוניברסיטה הושפעה על ידי האיגדיאולוגיה השלטת. הסטודנטים הפולנים הוכו על ידי חברים במפלגה הנאצית אם העזו לדבר בפולנית.[9] בשנת 1939 כל הסטודנטים הפולנים סולקו ואחד מטעם האוניברסיטה נמסרה ההודעה הבאה: "אנחנו נחושים שלעולם לא תדרוך יותר אף רגל פולנית באוניברסיטה גרמנית".[10] באותה שנה שקדו מלומדים באוניברסיטה על עבודת מדעית שנועדה להצדיק את "תוכנית הגירוש ההמוני לשטחי המזרח". עמהם נמנה ולטר קוהן (Kuhn), מומחה ב"חקר המזרח". (Ostforschung). מיזמי לימוד אחרים בימי מלחמת העולם השנייה נועדו להוכיח את צדקת סיפוחה לגרמניה של שטחי פולין והציגו את קרקוב ואת לובלין כערים גרמניות.[11] [דרוש מקור]

במאה ה-21, בשנת 2015 בימי המשטר הדמוקרטי החליטה האוניברסיטה להחזיר 262 תוארי דוקטור שנשללו מיהודים בתקופה הנאצית.

תלמידים ידועים

עם תלמידיה המפורסמים של האוניברסיטה השלזית על שם פרידריך וילהלם בברסלאו נמנו:

אוניברסיטת וורוצלב

אחרי המצור על וורוצלב, כבש הצבא הסובייטי את העיר במאי 1945. ברסלאו, בשמה הפולני וורוצלב, הפכה חלק מהרפובליקה העממית של פולין. בסוף מאי 1945 הגיע לוורוצלב הצוות הראשון של אנשי אקדמיה וקיבל לידיו את החסות על בנייני האוניברסיטה, ש70% מהם נהרס במלחמה.[12] חלק מאוספיה של ספריית האוניסריטה אבדו תוך כדי התקדמות הצבא הסובייטי ב-1945 [13] כשהחיילים שרפו אותם ב-10 במאי 1945 ארבעה ימים אחרי כניעת חיל המצב הגרמני.[דרוש מקור] כמה בניינים שופצו מהר, ונבחר סגל מורים, רבים מהם חבר סגל לשעבר מהאוניברסיטאות יאן קזימייז' בלבוב סטפן בטורי מווילנה.[12] אחרי שינויי הגבולות וסיפוח גליציה המזרחית לברית המועצות, אלפי עובדים לשעבר של הספרייה של לבוב, של אוניברסיטת יאן קז'ימייז' ושל המכון אוסולינאום, עקרו לוורוצלב.[14] באמצע שנת 1948 מעל 60% מהמורים באוניברסיטת וורוצלב ומהמכון הפוליטכני של וורוצלב באו מקרסי, "שטחי הגבולות המזרחיים" של הרפובליקה הפולנית שסופחו לברית המועצות, בהם בלוטו במיוחד אנשי אקדמיה מלבוב. סטניסלב קולצ'ינסקי מאוניברסיטת לבוב הפך לנשיא הראשון של שני המוסדות האקדמיים הפולנים בוורצלב, בעוד אדוורד סוכרדה מהמכון הפוליטכני של לבוב התמנה לסגנו.[15]

אוניברסיטת וורוצלב הוקמה מחדש כאוניברסיטה ממלכתית פולנית באמצעות צו של המועצה הלאומית של המדינה מ-24 באוגוסט 1945. ההרצאה הראשונה באוניברסיטה ניתנה ב-15 בנובמבר 1945 על ידי לודוויק הירשפלד. בין השנים 1952–1989 נקרא המוסד אוניברסיטת וורוצלב על שם בולסלב ביירוט - Uniwersytet Wrocławski im. Bolesława Bieruta לפי המנהיג הקומוניסטי והנשיא הראשון של הרפובליקה העממית של פולין. (1952-1947)

ב-2015 החזירה האוניברסיטה את התארים האקדמיים שנשללו בימי המשטר הנאצי מבוגריה היהודים. האוניברסיטה העריכה שבסך הכל היה מדובר ב-262 בוגרי אוניברסיטת ברסלאו.[16]

הלימודים באוניברסיטת וורצלב

אוניברסיטת ורוצלב כוללת 10 פקולטות שבהן נלמדים 44 תחומי לימודים, כששפת ההוראה היא פולנית, ובכמה מהן גם אנגלית. היא מעניקה תוארי בוגר, מוסמך ודוקטור.

הרקטורים של אוניברסיטת ורוצלב החל משנת 1945
  • סטניסלב קול'ינסקי (1945–1951)
  • יאן מידלארסקי (1951–1953)
  • אדווארד מרצ'בסקי (1953–1957)
  • קזימייז שארסקי (1957–1959)
  • ויטולד שווידה (1959–1962)
  • אלפרד יאהן (1962–1968)
  • ולדימייז' ברוטוביץ' (1968–1971)
  • מריאן אוז'כובסקי (1971–1975)
  • קזימייז אורבאניק (1975–1981)
  • יוזף לוקשביץ' (1981–1982)
  • הנרי ראטאיצ'אק (1982–1984)
  • יאן מוזז'ימאס (1984–1987)
  • מייצ'יסלב קלימוביץ' (1987–1990)
  • ויצ'ייך וז'סינסקי i (1990–1995)
  • רומן דודה (1995–1999)
  • רומואלד גלס (1999–2002)
  • זג'יסלב לאטאיקה (2002–2005)
  • לשק פאכולסקי (2005–2008)
  • מארק בויארסקי (2008–2016)
  • אדם יז'רסקי (2016–2020)
  • פז'מיסלב וישבסקי
תלמידים או בוגרים של האוניברסיטה:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת ורוצלב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Małgorzata Porada (27 ביולי 2009). "Od jezuickiej Leopoldiny do polskiego Uniwersytetu Wrocławskiego (From Jesuit Leopoldina to Polish University of Wrocław)". O nas (About Us) (בפולנית). Uniwersytet Wrocławski. אורכב מ-המקור ב-4 באוקטובר 2012. נבדק ב-27 באוגוסט 2012. T. Kulak, M. Pater, W. Wrzesiński, Historia Uniwersytetu Wrocławskiego 1702-2002, Wrocław 2002 {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ M.Porada 2012-2002
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 האתר הרשמי של אוניברסיטת ורוצלב
  4. ^ Mieczysław Pater, Historia Uniwersytetu Wrocławskiego Do Roku 1918, Wrocław, 1997, p. 297
  5. ^ 5.0 5.1 Norman Davies: Microcosm: Portrait of a Central European City, 2002, עמ' 245
  6. ^ Norman Davies: Microcosm: Portrait of a Central European City, 2002, עמ' 305-307
  7. ^ Norman Davies: Microcosm: Portrait of a Central European City, עמ' 110–115, 207-210
  8. ^ Norman Davies "Microcosm" עמ' 337
  9. ^ Norman Davies "Microcosm" עמ' 393
  10. ^ Norman Davies "Microcosm" עמ' 394
  11. ^ Norman Davies "Microcosm" עמ' 389, 390
  12. ^ 12.0 12.1 Maciej Iłowiecki - Dzieje nauki polskiej. Warszawa: Wydawnictwo Interpress.1961 עמ' 241. מסת"ב 83-223-1876-6
  13. ^ Pamela Spence Richards, ed.. A History of Modern Librarianship: Constructing the Heritage of Western CulturesLibraries Unlimited. 2015 עמ'. 30. מסת"ב 978-1610690997
  14. ^ Oxford University Press 2005 עמ' 382 Norman Davies -God's playground: a history of Poland in two volumes. Volume 2 ISBN=0-19-925340-4 2005
  15. ^ Gregor Thum Uprooted: How Breslau Became Wroclaw during the Century of Expulsions, Princeton University Press 2011 ISBN=978-0691152912 עמ' 95
  16. ^ Telegraph 5.1.2005
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוניברסיטת ורוצלב31581269Q315658

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אוניברסיטת_ורוצלב&oldid=2770013"