אום א-זינאת
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | חיפה |
| נפה | חיפה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | אמצע התקופה העת'מאנית (המאות ה-17 וה-18) |
| שטח | 22,156[1] דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | 15 במאי 1948 |
| יישובים יורשים | אליקים |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 1,470[1] (1945) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת הכרמל רגילה)   אום א-זינאת | |
אום א-זינאת (בערבית: أمّ الزينات - "אם הקישוטים") היה כפר ערבי במורדות הדרומיים של הכרמל כ-20 קילומטר דרומית מזרחית לחיפה. במהלך מלחמת העצמאות ננטש הכפר על ידי תושביו. על פי יהודה זיו מקור שמו של הכפר "אום א-זינאת" (מקור היפהפיות) בא לו בעקבות המוניטין שיצאו לבנותיו. באותו אופן כונתה דרך הגישה אל הכפר "דריב אל ערוס" (דרך החתנים).[2]
הכפר הוקם במאה ה-17 או ה-18, אך ננטש על ידי תושביו הדרוזים בסוף המאה ה-18.[דרוש מקור: לכל המשפט] במאה ה-19 הוא יושב בידי מוסלמים בעיקר. רוב התושבים התפרנסו מחקלאות, ובפרט מייצור שמן זית. בסוף המאה ה-19 מנו תושבי הכפר כ-350 נפש.[דרוש מקור] בתקופת שלטון המנדט הבריטי התרחב הכפר ומספר תושביו הגיע בשנת 1931 לכדי 1,029 נפש.[דרוש מקור]
בתקופת המרד הערבי הגדול התמקמה בכפר כנופייתו של יוסוף אבו דורה שפגעה קשות בכפרי הדרוזים בכרמל.[3]
בשנת 1940 תואר הכפר על ידי מבקר יהודי[4]:
- "הרחובות צרים והנקיון אינו מספיק. מספר בתי האבן לא רב. עיקר פרנסתו על המטעים— , מטעי הזית הנודעים-לתהילה. גידול שני במעלה — הטבק (גידול ביניים בתוך המטעים .(קיימת גם תעשיית ביתית של פחמי עץ וזיתים, על אף שטחי המטע הגדולים נראה כי רמת־חייו של הכפר הזה נמוכה."
על פי סקר הכפרים מ-1945 הוערכה כמות התושבים בכפר 1,470 נפש וקרקעות הכפר השתרעו על 22,156 דונם, מהם 51 דונם בבעלות יהודית.[1]
במהלך מלחמת העצמאות ננטש הכפר מתושביו. ב-28 באפריל דיווח עיתון "דבר" על עזיבתם של תושבי הכפר בעקבות ניצחון אנשי ההגנה על הערבים בקרב על חיפה.[5] ב-15 במאי נכבשה אום-זינאת[6] על ידי כוח מגדוד 14 של חטיבת גולני. כיבוש הכפר אשר חלש על ואדי מילק הסיר את המכשול האחרון שהיה בו כדי לסכן תנועה חופשית של יהודים בוואדי.[7] בכפר נותרו המוכתר, כתריסר גברים, ומעט נשים וילדים שגורשו בידי החיילים.[דרוש מקור]
מבני הכפר נהרסו[דרוש מקור], אך שרידים מבית הספר ובית הקברות מצויים כיום ביער קק"ל הסמוך למושב אליקים.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים צבי בראל, לאום אל-זינאת יש בן ממשיך, באתר הארץ
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com. שם היישוב מאוית UMM ez Zinat.
- ^ יהודה זיו, רגע של מקום, צבעונים, 2004, עמ' 116
- ^ יואב גלבר, ראשיתה של הברית היהודית-הדרוזית (1948-1930), קתדרה 60, יוני 1991, עמ' 181-141
- ^ יהואש (עיתונאי), סיור בכפרים ערבים, דבר, 21 במאי 1940
- ^ הערבים עוזבים את כפריהם במחוז חדרה, דבר, 28 באפריל 1948
- ^ נכבש אום אל זינאת, דבר, 17 במאי 1948
- ^ נתנאל לורך, קורות מלחמת העצמאות, מסדה, 1967, עמ' 56.