אוטו הונשה

היינריך אוטו הונשה (בגרמנית: Heinrich Otto Hunsche;‏ 15 בספטמבר 1911 – 2 בספטמבר 1994) היה פושע מלחמה נאצי ששירת במשרד הראשי לבטחון הרייך, גוף שהיה כפוף לאס אס. השתתף, כעוזרו של אדולף אייכמן, בהשמדת יהודי הונגריה.

ראשית דרכו

הונשה נולד בשנת 1911 בעיר רקלינגהאוזן (Recklinghausen) בחבל הרוהר בגרמניה, כבנו של סוחר. בצעירותו למד משפטים וקיבל תואר דוקטור למשפטים. בשנת 1933 הצטרף לאס אה. בשנת 1938 נתמנה למשרת שופט זוטר בעיר אלבינג (Elbing) בפרוסיה המזרחית (כיום בפולין).

בגסטפו

בשנת 1939 הצטרף הונשה לגסטפו. בתחילה שירת במפקדת הגסטפו בברלין ולאחר מכן כראש הגסטפו בדיסלדורף. בשנת 1941 היה למנהל המחלקה המשפטית של הארגון. בשנת 1942 הוצב לשרת במחלקה היהודית של המשרד הראשי לבטחון הרייך (Referat IV B4) תחת פיקודו של אדולף אייכמן. תפקידו היה לתת ייעוץ משפטי בעיקר בנושאי שלילת האזרחות והפקעת הרכוש של היהודים שגורשו למחנות ההשמדה והוענקה לו דרגת האופט-שטורמפיהרר (סרן). בתפקידו זה השתתף בהתכנסויות במשרד הראשי לבטחון הרייך, שבאו בהמשך לועידת ואנזה לדון בדרכי ביצוע הפתרון הסופי.

בהונגריה

במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה הונגריה בעלת ברית של גרמניה הנאצית והצבא ההונגרי השתתף בפלישה לברית המועצות. בינואר 1943, לאחר התבוסה בקרב על סטלינגרד סבלו הכוחות ההונגרים אבדות כבדות, וההונגרים החלו לנהל מגעים עם ממשלות בריטניה וארצות הברית על פרישת הונגריה מן הברית עם הנאצים. בתגובה לכך במרץ 1944 פלשו הגרמנים להונגריה. התפתחות זו הייתה הרת גורל עבור יהדות הונגריה. יהודי הונגריה, שסבלו מאד עד אז והיו כפופים לחוקים אנטי-יהודיים ולמשלוח לעבודות כפייה, אך ברוב המקרים לא נרצחו בהמוניהם, נחשפו עתה למלוא מוראותיה של השואה. עם הפלישה הגרמנית הגיע אדולף אייכמן להונגריה והחל בביצוע פעולת השמדת יהודי הונגריה. המטה של אייכמן בבודפשט נקרא "זונדרקומנדו אייכמן" (Sonderkommando Eichman). הונשה הוצב ליחידה זאת עם הפלישה ופעל בה עד לנובמבר 1944.

מלבד הונשה שירתו ביחידה מספר קציני אס אס שהידועים בהם היו הרמן קרומיי, תיאודור דנקר ודיטר ויסליצני. במקביל לתפקידו בצוות של אייכמן נתמנה הונשה לקצין קישור בין מטהו של אייכמן לבין משרד הפנים ההונגרי, במה שהוגדר על ידי הנאצים ובעלי בריתם כ"הבעיה היהודית". פעולתם של אייכמן ועוזריו הביאה למשלוחם, ממאי עד יולי 1944, של כארבע מאות וחמישים אלף יהודים הונגרים אל מחנה ההשמדה אושוויץ. ביולי 1944 הורה השליט למעשה של הונגריה, מיקלוש הורטי, עם התקדמותו של הצבא האדום אל עבר גבולות הונגריה, על הפסקת המשלוחים. כשהופסקו המשלוחים לא נותרו עוד יהודים בהונגריה מחוץ לבודפשט.

בימי המלחמה האחרונים, כשתבוסתה של גרמניה הנאצית נראתה כבר בעין, ניסו אנשי האס אס הבכירים, כהיינריך הימלר, ארנסט קלטנברונר וקורט בכר, למצוא אליבי שיעמוד לזכותם כאשר יועמדו לדין על ידי בעלות הברית המנצחות. מסיבה זו הורה הימלר על הצלת האסירים במחנות ברגן-בלזן, מאוטהאוזן וגטו טרזיינשטט, בניגוד לפקודת היטלר שיש לחסלם. הבכירים הנאצים היו זקוקים גם ליהודי שיעיד על כך. באפריל 1945 יצאו קורט בכר, הרמן קרומיי ואוטו הונשה, כשאליהם נלווה ישראל קסטנר ראש ועדת העזרה וההצלה בבודפשט, לטרזיינשטט, מאוטהואזן וברגן-בלזן בניסיון להציל את שרידי היהודים שנותרו בהם.

פעילותו זו של קסטנר וכן עדויותיו מאוחר יותר לטובת הרמן קרומיי וקורט בכר עתידות היו להיות נושא למחלוקת בין ההיסטוריונים, ולאחד הנושאים המרכזיים במשפטו של מלכיאל גרינוולד, שקיבל את הכינוי "משפט קסטנר", שזעזע את מדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20.

לאחר המלחמה

אוטו הונשה נעצר על ידי בעלות הברית באוסטריה ב-12 במאי 1945 והוחזק במחנה מעצר עד לשנת 1948, לאחר שוועדת דה-נאציפיקציה קבעה כי הייתה לו אחריות משנית בלבד. משנת 1954 פעל כעורך דין בגרמניה המערבית.

הונשה נעצר בשנת 1957, אך שוחרר בשנת 1959. בנובמבר 1960 נעצר שוב והועמד לדין בשנת 1964 בבית המשפט בעיר פרנקפורט, ובשנת 1962 נדון לחמש שנות מאסר. בשל היותו במעצר שלפני המשפט הוא שוחרר מהכלא בפברואר 1963. בעקבות ערעור שהגישה התביעה הוא נעצר שוב ב-20 במאי 1963 ובשנת 1964 הועמד לדין ביחד עם הרמן קרומיי על חלקם בהשמדת יהודי הונגריה. המשפט המתוקשר נקרא "משפט קרומיי הונשה".

לפי הזמנת התביעה הכללית הגרמנית הגיע אבנר לס קצין משטרת ישראל לשעבר, מי שהיה במסגרת לשכה 06 החוקר של אייכמן לפני העמדתו לדין. אבנר לס בא כדי לשמש עד מטעם התביעה ולמסור לבית המשפט את הדברים שאמר אייכמן בחקירתו על שני הנאשמים בדבר חלקם בשואת יהודי הונגריה.

ב-22 ביולי 1964 מסר אבנר לס את עדותו בבית המשפט. הוא העיד כי אייכמן אמר לו בחקירתו כי קרומיי והונשה הביעו בפניו את חוסר שביעות רצונם מן הקצב האיטי בו, לטענתם, התנהל גירוש יהודי הונגריה לאושוויץ. הסניגור הביע התנגדות לשמיעת עדותו של לס בטענה שזו עדות שמיעה. בתגובה לכך תיאר לס באוזני בית המשפט את דרך גביית עדותו של אייכמן במהלך חקירתו. הוא מסר כי דברי אייכמן הוקלטו ולאחר מכן תומללו ולאייכמן ניתנה הזדמנות להכניס בהם שינויים לפני שחתם על הפרוטוקול. לאור הסברו זה של לס דחה בית המשפט את טענת ההגנה ואיפשר ללס להמשיך בעדותו ולהציג לבית המשפט את הדפים הרלוונטיים מפרוטוקול החקירה.

ב-3 בפברואר 1965 זיכה בית המשפט את הונשה והרשיע את קרומיי וגזר עליו חמש שנות מאסר. התביעה הגישה ערעור על זיכויו של הונשה. על פי החלטת בית המשפט נערך משפט מחודש וב-29 באוגוסט 1969 נדון הונשה לשתים עשרה שנות מאסר. אין פרטים על המשך חייו. הוא מת בשנת 1994.