אהרון ולירו
 | |
| לידה |
19 בפברואר 1913 ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
18 בדצמבר 2000 (בגיל 87) חיפה |
| לימודי רפואה | אוניברסיטת ברמינגהאם שבאנגליה (1938) |
| התמחות | קרדיולוגיה |
| מחלקות ובתי חולים |
הדסה (1939) רמב"ם (1981-1946) בית החולים לגליל המערבי (1982–1986) בית החולים פוריה (1955-1956) |
| פרסים והוקרה | יקיר העיר חיפה |
| הנצחה | קרן על שם פרופ. אהרון ולירו לקידום החינוך הרפואי |
פרופ' אהרון ולירו (19 בפברואר 1913 – 18 בדצמבר 2000) היה רופא ומחנך, שתרם רבות לקידום תחום הרפואה ולהקמת בתי חולים ומרכזים רפואיים בישראל בסוף המאה ה-20.
חייו
ולירו נולד בירושלים וגדל בשכונת רחביה, בבית הוריו אסתר (לבית משפחת קוקיה) וניסים ולירו. היה בן למשפחה ספרדית מיוחסת שהתיישבה בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 מצד אביו, ועוד בתחילתה של המאה ה-15 מצד אמו (משפחת אלישר). סב-סבו, יעקב ולרו, ייסד את המוסד הפיננסי היהודי הראשון בארץ ישראל. הבית בו גדל, ברחוב אלחריזי 17, שימש לימים כמשכן לנשיאים יצחק בן צבי וזלמן שזר (לאחר שנמכר על ידי המשפחה למדינת ישראל), ונקרא עד היום בית ולירו. כיום שוכן בבית מוסד יד בן צבי.
ולירו למד בגימנסיה העברית רחביה, ובגיל 25 קיבל תואר רופא (M.B., Ch.B) עם סיום לימודיו באוניברסיטת ברמינגהאם שבאנגליה (1938). כאשר שב לירושלים, עיר הולדתו, הועסק בהתנדבות כרופא בבית החולים הדסה (1939). עם תחילת הגיוס לחיל הרפואה הבריטי של צבא הוד מלכותה (RAMC) (1946-1941) התגייס וסיים את השירות בדרגת מייג'ור (רב-סרן).
בשנת 1946 הצטרף לצוות הרופאים בחטיבת הרפואה הפנימית בבית החולים הממשלתי הבריטי בבת-גלים שבחיפה, לימים בית החולים רמב"ם. בזמן מלחמת העצמאות (1948-49) שירת כרופא חטיבתי בפיקוד צפון בדרגת רב-סרן.
בשנים 1953-1954 נשלח על ידי משרד הבריאות, במסגרת תוכנית "פוינט פור" (תוכנית שיזם הנשיא האמריקאי טרומן), להתמחות נוספת בפיזיולוגיה קרדיו-וסקולרית ובתפוקדי ריאה, במעבדות מחקר באוניברסיטת סירקיוז ובאוניברסיטת דרום קליפורניה. כאשר חזר, בתום שנתיים, לבית החולים רמב"ם, הקים, באמצעות ציוד ומכשור שהביא עמו מארצות הברית, את המכון הקרדיו-רספירטורי. בשנת 1963 הקים ועמד בראש היחידה לחקר הליפידים בבית החולים רמב"ם.
ב-1956 התמנה למנהל מחלקה פנימית בביה"ח הממשלתי פוריה בטבריה, ומיד לאחר מכן מונה למנהל הרפואי של מוסד זה.
ולירו היה ממייסדי בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה (בראשותו של פרופ' דוד ארליק) על שם רות וברוך רפפורט, ב-1972 קיבל תואר פרופסור מן המניין, ושימש כדיקן לענייני הוראה החל משנת 1976. בשנים 1973-1976 היה יו"ר החברה לרפואה פנימית בישראל. בשנים 1982-1986 מונה למנהל הרפואי בבית החולים הממשלתי הגליל המערבי, ובה בעת ניהל גם את מערך המחלקות הפנימיות במוסד זה. הפקולטה לרפואה של הטכניון העניקה לו תואר פרופסור אמריטוס בשנת 1981.
ולירו נישא למרים (לבית שפושניק) (1919-2010) ולהם בן ובת.
מורשתו
ולירו היה הראשון שתיאר בספרות הרפואית התפרצות של קדחת הדבר בארץ ישראל והמאמר הרפואי שראה אור ב-1948 ב"בריטיש מדיקאל ז'ורנל" היה הראשון שיצא מבית חולים הממשלתי רמב"ם ואשר פורסם בעתונות רפואית בינלאומית. בסמוך לכך פרסם מאמר רפואי נוסף המתאר התפרצות של טיפוס הבהרות.
עוד בתחילת שנות ה-60 זיהה ולירו את הפוטנציאל הגלום בסינרגיה האפשרית בין הרופאים הקלינאים שבבית החולים הממשלתי רמב"ם לבין מהנדסי האלקטרוניקה חברי הסגל של הטכניון שבחיפה. שיתוף פעולה ייחודי זה שולירו הוביל הביא לפיתוחו של מכשיר רפואי-אלקטרוני המסוגל לרשום פעולות מכניות של הלב והעורקים ללא צורך במגע פיסי עם בית החזה של הנבדק. מכשיר זה שפותח כאמור עוד בטרם הוקמה המחלקה להנדסה ביו-רפואית בטכניון זרז את ייסודה וזכה לפרסום בעיתונות הרפואית הבינלאומית בשנים 1971-1972.
ספרו האקדמי הראשון של ולירו "יסודות האלקטרוקרדיוגרפיה" (הוצאת מכלול והפקולטה לרפואה -הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל) יצא לאור בשנת 1973 וזכה להצלחה מרובה כספר ייחודי ובלעדי בכל הפקולטות לרפואה בארץ. ספר נוסף שפרסם ולירו בשנת 1980, "מבוא לרפואה קלינית" (מכלול הוצאה לאור), שימש במשך שנים רבות את הסטודנטים לרפואה בשנים הקליניות של לימודיהם.
ולירו, באמצעות ספרי ההוראה האלה וכן כמורה בפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה, חינך והדריך דורות רבים של סטודנטים, רופאים בשנות הסטאז' ומתמחים ברפואה פנימית ומחלות לב-ריאה.
עיריית חיפה העניקה לו את תואר יקיר העיר.
שנתיים לאחר פטירתו הקימה משפחתו בשיתוף עם בית הספר לרפואה של הטכניון ואגודת ידידי הטכניון את הקרן ע"ש פרופסור אהרון ולירו לקידום החינוך הרפואי. מאז שנת 2002 ובכל שנה מתקימים בחסות קרן זו "ימי העיון השנתיים ע"ש פרופסור אהרון ולירו בנושא: יחסי רופא-חולה". יום העיון מתקיים במחלקה לחינוך רפואי של הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט.
רשימת פרסומים
רשימה חלקית
- ולירו, אהרון, על טיפוס בהרות מסוג Rocky Mountain Spotted Fever, "הרפואה", כרך ל"ו חוברת ט', ב באייר ה'תש"ט (1.5.1949).
- ולירו, אהרון, מקרה ראשון של אורניטוסיס בישראל, "הרפואה", כרך מ"ה, חוברת ה', כ"א באלול ה'תשי"ג (1.9.1953)
- ולירו, אהרון, רישום תנועות הלב והדפקים העורקיים לפי שיטה ישראלית חדשה, "הרפואה", כרך ע"ז, חוברת א', טו בתמוז ה'תשכ"ט (1.7.1969)
- Haddad Ch. Valero, Aaron, Streptomycin in Bubonic Plague, British Medical Journal, 29 May 1948
- Valero, Aaron, Recording Actual Heart Movments and Arterial Pulsations with a New Electronic Device, American J. Cardiology 19, pp.224-230, 1967
- Valero, Aaron, Focal Displacment Cardiography for the Bedside Detection of Miocardial Dyskinesis, American J. Cardiology 25, pp.443-449, 1970
ביביליוגרפיה
- רות קרק ודוד גלס, משפחת ולירו-שבעה דורות בירושלים 1800-1948, גפן הוצאה לאור, ירושלים תשס"ו, 2005
- Glass D & Kark R, Sephardi entrepreneurs in Jerusalem-The Valero Family 1800-1948, Geffen Publishing House, Jerusalem, 2007
- לוי מ., פרקים בתולדות הרפואה בא"י 1799-1948, הוצאת הקיבוץ המאוחד והפקולטה לרפואה ע"ש ב. רפופורט-טכניון-מכון טכנולוגי, 1998
- הורביץ ברוך, כל העם חזית-רפואה צבאית בישראל 1911-1948, הוצאת משרד הבטחון, 1977
ראו גם
