אדמירל היפר (סיירת, 1937)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אדמירל היפר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדמירל היפר
הסיירת הכבדה אדמירל היפר
הסיירת הכבדה אדמירל היפר
תיאור כללי
סוג אונייה סיירת כבדה
צי קריגסמרינה
דגל הצי War ensign of Germany (1938-1945).svg
סדרה אדמירל היפר
אוניות בסדרה אדמירל היפר, בליכר, פרינץ אויגן, סיידליץ (לא הושלמה)
ציוני דרך עיקריים
הוזמנה 30 באוקטובר 1934
הושקה 6 בפברואר 1937
תקופת הפעילות 25 באפריל 1939 – 2 במאי 1945 (6 שנים)
אחריתה הוטבעה על ידי צוות המספנה בקיל, 2 במאי 1945
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 14,247 טון, מקסימלי: 18,400 טון
אורך 206 מטר
רוחב 21.8 מטר
שוקע 5.8 מטר
מהירות 32.5 קשרים
גודל הצוות 1,600 ~
טווח שיוט 12,000 ק"מ במהירות 17 קשר
הנעה 3 טורבינות קיטור בהספק 136,000 כוח סוס
צורת הנעה מדחפים
חימוש

8 תותחים 203 מ"מ (8 אינץ') בארבעה צריחים
12 תותחים 105 מ"מ (4.1 אינץ') בשישה צריחים
17 תותחים 40 מ"מ
8 תותחים 37 מ"מ
28 תותחים 20 מ"מ

12 צינורות טורפדו 533 מ"מ
מטוסים שלושה מטוסים ימיים אראדו Ar 196, עם מעוט

הסיירת הכבדה אדמירל היפרגרמנית: Admiral Hipper) הייתה אוניית מלחמה גרמנית ששירתה בקריגסמרינה, הצי הגרמני במלחמת העולם השנייה. האונייה נקראה על שם אדמירל פרנץ פון היפר, שהיה מפקד שייטת סיירות המערכה הגרמניות במלחמת העולם הראשונה, ופיקד עליה בקרב יוטלנד, ב-1916. מאוחר יותר היה ראש המטה הכללי של הצי הגרמני הקיסרי.

אדמירל היפר הייתה האונייה הראשונה בסדרת אוניות שנקראה על שמה[1]. שתי אוניות נוספות בסדרה זו, בליכר ופרינץ אויגן, הושלמו ושירתו כחלק מהקריגסמרינה[2]; אונייה רביעית בסדרה, ליצו, נמכרה לברית המועצות ב-1939 לפני השלמתה (אין לבלבל בין אונייה זו לבין אוניית המערכה זוטא דויטשלנד, ששמה הוסב מאוחר יותר לליצו); ואונייה חמישית, סיידליץ, הייתה אמורה להיות מוסבת לנושאת מטוסים, אך הסבה זו מעולם לא הושלמה.

אדמירל היפר השתתפה בפלישה לנורווגיה. ב-8 באפריל 1940 נתקלה אדמירל היפר במשחתת הבריטית "Glowworm" (גחלילית) מצפון מערב לטרונדהיים. המשחתת הבריטית נפגעה קשות, וכאשר ראה מפקדה שאונייתו אבודה התנגש במכוון באדמירל היפר. לאונייה הגרמנית נגרם נזק כבד, ואילו המשחתת הבריטית טבעה[3]. המפקד הבריטי זכה, לאחר מותו, בצלב ויקטוריה; היה זה העיטור הראשון מסוג זה שהוענק במלחמת העולם השנייה, ובחלקו הוענק הודות למפקד האונייה הגרמנית, שכתב לשלטונות הבריטיים דרך הצלב האדום, וסיפר על גבורתו של אויבו.

למרות הנזק שנגרם לה, נכנסה אדמירל היפר לטרונדהיים, וסייעה בהנחתת הכוח הגרמני שכבש את העיר. לאחר שיפוצים, פעלה אדמירל היפר יחד עם סיירות המערכה שרנהורסט וגנייזנאו, כדי לנתק את נתיבי האספקה לכוחות הבריטיים שעדיין פעלו בצפון נורווגיה. באוקטובר 1940 חזרה אדמירל היפר לקיל, לטיפולים במכונותיה. עד דצמבר הייתה האונייה מושבתת.

במהלך דצמבר הצליחה אדמירל היפר לצאת אל האוקיינוס האטלנטי, ללא שנתגלתה על ידי הצי הבריטי. אדמירל היפר החלה בתקיפת השיירות שנעו אל בריטניה – מטרה מרכזית לצי הגרמני. ואולם, תקלות רבות במנועיה ומלאי מועט של אספקה הכריחו את אדמירל היפר לשוב לברסט, בצרפת הכבושה. במסעה הראשון הצליחה להטביע אוניית סוחר אחת ולגרום נזק לשתיים נוספות, כמו גם לסיירת בריטית.

ב-1 בפברואר 1941 יצאה אדמירל היפר לגיחה נוספת באוקיינוס האטלנטי. ב-7 בפברואר יירטה אדמירל היפר את השיירה SLS-64, שהפליגה ללא ליווי. האונייה הגרמנית הטביעה שבע אוניות מתוך התשע עשרה שהיו בשיירה, אך שאר האוניות התפזרו והצליחו לחמוק בחסות מזג האוויר הגרוע. מחסור בתחמושת שוב הכריח את אדמירל היפר לחזור לברסט, ב-14 בפברואר.

ב-28 בפברואר הגיעה אדמירל היפר חזרה לקיל, לשם הפליגה דרך מצר דנמרק. האוניה עברה שיפוצים והתאמות, כדי שתוכל לשאת יותר דלק וכך יוגדל הטווח שלה. החל מפברואר 1942 עברה אדמירל היפר לצפון נורווגיה, כדי לפעול נגד השיירות שהפליגו מבריטניה לברית המועצות דרך האוקיינוס הארקטי[4][5]. ב-31 בדצמבר השתתפה אדמירל היפר בקרב ים ברנץ, שבו נכשלה שייטת גרמנית בניסיונה לתקוף שיירה, למרות יתרונה האיכותי. אדמירל היפר נפגעה בקרב, וחזרה לוילהלמסהאפן. היטלר רתח על תוצאות הקרב ואיבד כל אמון בצי אוניות השטח; אדמירל היפר הוצאה מן השירות והועברה לגוטנהאפן לשיפוצים. חוסר האמון של היטלר בצי הביא לכך שהעבודה התנהלה בעצלתיים ובעדיפות נמוכה; בינואר 1945, עדיין לא מוכנה לגמרי לשירות, הופעלה אדמירל היפר כדי לחלץ פצועים ופליטים ממזרח אירופה.

אדמירל היפר הוטבעה בקיל ב-2 במאי על ידי צוות המספנה הגרמנית. ב-1946 נמשתה מן המים, ובשנים 19481949 פורקה לחלקים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדמירל היפר בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0