אדוארד פון טול
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אדוארד גוסטב פון טול (בגרמנית: Eduard von Toll; 2 במרץ 1858 - 1902), המכונה לעיתים קרובות הברון פון טול, היה גאולוג ממוצא גרמני שפעל באזור הבלטי וחוקר ארקטי. [1]הוא התפרסם ביותר במסע של משלחת הקוטב הרוסית בשנים 1900–1902 אל ארץ סניקוב המיתולוגית.[2]
קורות חיים
אדוארד פון טול נולד בטאלין, האמפריה הרוסית (כיום ב-אסטוניה). הוא השתייך למשפחת טול האצולה הבלטית-גרמנית והיה נשוי לאמליין "אמי" מגדלנה פון ווילקן. ייתכן ומשפחתו מוצאה הולנדי ולא גרמני, ומקורה בליידן. [3]
טול סיים את לימודיו באוניברסיטה הקיסרית דורפט (טרטו, אסטוניה) כזואולוג בשנת 1882. כבר בהיותו סטודנט נסע לים התיכון וחקר את החי, הצומח והגאולוגיה של אלג'יריה והאיים הבלאריים.
משלחות וסקרים
בשנים 1885–1886 השתתף אדוארד טול במשלחת לאיים הסיביריים החדשים, שאורגנה על ידי האקדמיה למדעים בסנט פטרסבורג והובלה על ידי אלכסנדר באנג'. אדוארד טול חקר את האי ליחובסקי הגדול, באנג'לנד, אי פדייבסקי, האי קוטלני, וכן את החופים המערביים של האי סיביריה החדשה. בשנת 1886 חשב טול שהוא ראה ארץ לא ידועה מצפון לקוטלני. הוא ניחש שמדובר במה שמכונה "זמליה סניקובה" (אדמת סניקוב), ארץ שאותם טענו יעקב סניקוב ומתי גדנשטרום שראו במהלך משלחת 1808–1810, אך קיומה מעולם לא הוכח.[4]
טול אדוארד היה בין הראשונים שדיווחו בפירוט על שפע המאובנים של הפליסטוקן שנמצאו בתוך האי בולשוי ליחובסקי, אחד האיים הסיביריים החדשים. מתחת לכבול המורכב משטחי מים המכסים את מה שתיאר כ"קרח עד " (פרמאפרוסט) מצא הברון פון טול שרידי ערבה ועצמותיהם של יונקים של פוסט נאוגן, כמו עצם כתף של נמר. הוא גם דיווח שמצא בשכבת חימר קפואה וחול עץ שלם של אלנוס פרוטיקוזה באורך של 15 עד 20 מטר, כולל שורשים, עם עלים ואצטרובלים. [4] לרוע המזל, הדיווחים שלו הוצגו לעיתים קרובות בצורה שגויה על ידי דיווחים פופולריים על ממצאיו, וקבעו שמדובר בעץ שזיף בגודל שונה. האקדמיה העריכה את תוצאות משלחת זו כ"מעשה גאוגרפי אמיתי".[5]
בשנת 1893 הוביל טול משלחת של האקדמיה למדעים של פטרסבורג לאזורים הצפוניים של יקוטיה וחקר את האזור שבין החלק התחתון של נהרות לנה וקטנגה. אדוארד טול הפך לאיש הראשון שמיפה את הרמה שבין נהרות אנאבר ופופיגיי ורכס הרים בין נהרות אולנק ואנאבר. כמו כן ביצע סקרים גאולוגיים באגני הנהרות הבאים: יאנה, אינדיגירקה וקולימה. במהלך שנה נסעה המשלחת 25,000 ק"מ, מתוכם 4,200 ק"מ במעלה הנהרות, וביצעה סקרים גיאודזיים בדרך. [6] בגלל קשיי המשלחת ועבודתו הקשה, העניקה האקדמיה הרוסית למדעים לאדוארד טול מדליית כסף על שם פרז'ואלסקי.[5]
משלחת הקוטב 1900–1903
בשנים 1900–1902 עמד אדוארד טול בראש משלחת של האקדמיה למדעים של פטרסבורג לאיים הסיביריים החדשים, משלחת הקוטב הרוסית, באונייה "זריה". המסע נועד בעיקר למצוא את ארץ סנניקוב המיתולוגית. במהלך הפלגה זו ובמיוחד במהלך החורף בחוף הים הצפוני-מערבי של חצי האי טיימיר והחלק המערבי של אי קותלני, ערך אדוארד מחקר הידרוגרפי, גאוגרפי וגאולוגי נרחב.
בשל תנאי קרח קשים, נאלצה המשלחת לבלות שני חורפים באזור הארכיפלג של סיביריה החדשה. בסופו של דבר אדוארד פון טול נסע לאי בנט באמצעות מזחלת וקייאק יחד עם שלושה אנשי משלחת.
הספינה "זריה" ניסתה להגיע לאי בנט כדי לפנות את משלחתו של טול אך לא הצליחה לעשות זאת בגלל תנאי קרח קשים. ככל הנראה, טול קיבל החלטה לנסוע דרומה לתוך היבשה. מעולם לא נמצאו עקבות נוספים של ארבעת האנשים.
שתי קבוצות חיפוש יצאו באביב 1903. אחת מהן, בניהול המהנדס מיכאיל ברוסנייב, ערכה חיפוש בחופי האיים הסיביריים החדשים; השנייה, בפיקוד מפקד חיל הים אלכסנדר קולצ'אק ששטה לאי בנט. הם לא מצאו את החוקרים האבודים אך הם מצאו את היומנים ואת אוספי משלחת זריה, ששפכו אור על גורלו הטרגי של הברון אדוארד פון טול ושל חבריו.[7]
מורשת
שמו של אדוארד פון טול נותר על המפות הגאוגרפיות שפרדיטוב ננסן פרסם. הוא כינה את מפרץ טול שבחוף הצפון-מערבי של חצי האי טיימיר לכבוד אדוארד פון טול. כמו כן כינו אתרים נוספים - נהרות והרים לזכרו באזורים הצפוניים ובנוביה זמלייה.
בתחומים אחרים כמו פליאונטולוגיה, זואולוגיה ובוטניקה, פרטים רבים של בעלי חיים וצמחים קרויים על שם הברון אדוארד פון טול. הברון טול היה מומחה לפלאונטולוגיה של סיביר. האימרה הבאה של האקדמאי הרוסי ו.ו. אוברוצ'וב ידועה: "בכל המדריכים שלנו בנושא גאוגרפיה פיזית אתה יכול להיתקל בשם אדוארד טול כמייסד הדוקטרינה של היווצרות קרח מאובן - התורה שהפכה לקלאסית".
שוברת הקרח הארקטית "אדוארד טול" נקראת על שמו. [8]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ William Barr, (1980) "Baron Eduard von Toll’s Last Expedition: The Russian Polar Expedition, 1900-1903", Arctic, 34 (3: September), p. 201-224
- ^ Carl Arvid von Klingspor (1882). Baltisches Wappenbuch. Stockholm. p. 223. ISBN 978-0-543-98710-5. Retrieved 18 April2019
- ^ Синюков В.В. Александр Васильевич Колчак : Ученый и патриот : в 2 ч./ В.В. Синюков ; отв. ред. А.П. Лисицын ; Ин-т истории естествознания и техники им. С.И. Вавилова РАН. — М.: Наука, 2009
- ^ von Toll, Baron E., 1895, Wissenschaftliche Resultate der Von der Kaiserlichen Akademie der Wissenschaften sur Erforschung des Janalandes und der Neusibirischen Inseln in den Jahren 1885 und 1886 Ausgesandten expedition. [Scientific Results of the Imperial Academy of Sciences of the Investigation of Janaland and the New Siberian Islands from the Expeditions Launched in 1885 and 1886] Abtheilung III: Die fossilen Eislager und ihre Beziehungen su den Mammuthleichen. Memoires de L'Academie imperials des Sciences de St. Petersbouro, VII Serie, Tome XLII, No. 13, Commissionnaires de I'Academie Imperiale des sciences, St. Peterabourg, Russia.
- ^ 5.0 5.1 "The Treasure of Eduard Toll - Eduard von Toll". www.shparo.com. Retrieved 7 January 2019.
- ^ A. Bunge & E. von Toll, The Expedition to the New Siberian Islands and the Jana country, equipped by the Imperial Academy of Sciences, 1887
- ^ תרומת משלחת הקוטב 3–1900 למחקר האזור הארקטי הרוסי
- ^ "Vessel details for: EDUARD TOLL (LNG Tanker) - IMO 9750696, MMSI 311000548, Call Sign C6CR2 Registered in Bahamas | AIS Marine Traffic". MarineTraffic.com. Retrieved 2019-01-05.
26041872אדוארד פון טול