פירוקסן
 | |
| גוש בזלת מנוקד בפירוקסן (הגבישים השחורים) ובאוליבין (הכתומים) | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | XY(Si,Al)2O6 |
| מערך קריסטלוגרפי | מונוקליני או אורתורומבי |
| צורת הגביש | גבישים קצרים דמויי מנסרה בעלי חתך ריבועי. לרוב מופע במקבץ גרגרי, קומפקטי, או עמודי |
| צבע | לרוב ירוק על גווניו, חום ושחור. אם כי ייתכנו גוונים בהירים של צהוב, סגול, חום וכחול. |
| ברק | זגוגי |
| שקיפות | שקוף למחצה עד אטום |
| פצילות | מושלמת בשני מישורים שביניהם זווית ישרה. |
| שבירה | בלתי שווה. |
| קשיות | 5 עד 6.5 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 4-3.2 |
| שרטוט | לבן |
פּירוֹקְסֶן (או פּירוֹכּסֶן, Pyroxene) הוא קבוצה חשובה של מינרלים סיליקטיים בוני סלעים. מינרלים אלה נפוצים כחלק מסלעים מגמטיים (סלעי יסוד) וסלעים מותמרים רבים. הם נפוצים מאד בסלעי בזלת וגברו.
היסטוריה
מקור השם פירוקסן הוא במילים היווניות "אש" (פירו) ו"זר" (קסנוס). הפירוקסן נמצא כנפוץ באזורי פעילות וולקנית כמשוקע בזכוכית געשית והיוונים פירשו את נוכחותו כזיהום של הזכוכית. אם כי, כיום ידוע כי מינרלי הפירוקסן מתגבשים בטמפרטורות גבוהות עוד בטרם התפרצות הלבה ולכן נראים כגופים זרים במסת האם הזכוכיתית.
תכונות
הפירוקסנים הם מינרלים אינוסיליקטים המסודרים במבנה של שרשראות בודדות של ארבעונים של סיליקה המאורגנות במערכות סימטריה מונוקליניות או אורתורומביות. בגלל אופי קשרי השרשרת אצל הפירוקסנים, נוצרות קורות של יסודות במבנה הגורמות לשבירתם בזווית של 90 מעלות או 90 מעלות בקרוב. פצילות אופיינית זו היא אחד האמצעים להבחנה בין מינרלי הפירוקסן והאמפיבול הדומים זה לזה בשדה. כמו כן, הפירוקסנים ייווצרו כאשר ישנה נוכחות דלה של מים.
הנוסחה הכימית של הפירוקסן בנויה כווריאציות של XY(Si,Al)2O6, כאשר X הוא לרוב מגנזיום או ברזל (בפירוקסנים האורתורומבים) וסידן, נתרן, ברזל או מגנזיום (במונוקלינים). מנגן, אבץ או ליתיום נפוצים בכמויות קטנות אך לעיתים הם היונים העיקריים. Y מייצג את היונים בעלי הרדיוס הקטן יותר, בדרך כלל מגנזיום או ברזל אך לעיתים כרום, אלומיניום, מנגן, סקנדיום, טיטניום וונדיום. לעומת האמפיבול ופצלת השדה, רק בחלק קטן מהמינרלים של קבוצת הפירוקסן אלומיניום מחליף סיליקה באתר הטטרהדרלי.
פירוקסנים במעטפת כדור הארץ
משפחת הפירוקסנים מהווה חלק חשוב בהרכבו של כדור הארץ. חלקה העליון של המעטפת כדור הארץ בנוי בעיקרו מאוליבין ופירוקסן. במעבר לחלקה התחתון של המעטפת בשל תנאי לחץ וטמפרטורה גבוהים מאד עובר הפירוקסן התמרה במבנה הכימי שלו למינרלים פירוקסנים צפופים יותר במבנה שלהם ולפירוסקוביט. הפירוסקוביט הוא המינרל הנפוץ ביותר במעטפת כדור הארץ, מה שהופך אותו לאחד המינרלים הנפוצים ביותר בכדור הארץ.
לקריאה נוספת
Frandon John, The Practical Encyclopedia of Rock and Minerals, Lorenz Books: London 2006
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פירוקסן |