אגודת יישוב ארץ ישראל

אגודת ישוב ארץ ישראל הינה אגודה שהוקמה בוינה על ידי קבוצת אדמו"רים מבית רוזין תומכי היישוב היהודי בארץ ישראל, ובראשם ר' חיים מאיר יחיאל שפירא האדמו"ר מדרוהוביץ בשנת תרע"ח לאחר הצהרת בלפור

מטרת האגודה הייתה לעזור לציבור שומרי המצוות לעלות ולהתיישב לארץ ישראל בצורה כשרה.

הקמת האגודה

רקע היסטורי

כבר הרבה שנים לפני חזון המדינה של הרצל, הגה הסופר לורנס אוליפנט את הרעיון של התיישבות יהודי הגולה בארץ ישראל. לרגל עבודתו הגיע לבקר אצל האדמו"ר הראשון מסדיגורה רבי אברהם יעקב פרידמן שקיוה להלהיב אותו מהרעיון. אולם האדמו"ר ענה שאנו מקווים לגאולה ניסית מן השמים ולא בידי בשר ודם.

חתנו הצעיר ר' חיים שפירא שהיה נוכח בשיחה זו התרשם מאוד מהתוכנית והרעיון לקח את ליבו. מאז הוא החל להעמיק בנושא זה של הגאולה ומצא את ספרו של הרב קאלישר "דרישת ציון" בו הוא כותב שתחילת הגאולה תגיע בידי אדם ומצווה עלינו לעשות לשם כך מעשים.

כשניסה לשכנע את בני משפחתו לבית רוז'ין בנושאים אלו ראה שאין להם קונים. ובהמשך אף ראו במעשיו סטיה מדרכם.

כשהגיע הצהרת בלפור לוינה נאספו כל האדמורים לביתו של ר' חיים שפירא והחליטו לייסד חברה בשם "עזרת ישראל" (הרומז לשנת ההקמה- תרע"ז) באותה אסיפה עדין לא נקבעה מטרה ברורה לחברה. אמנם השאיפה היתה לעשות פעולה מעשית לבנין הארץ.

כמה חודשים לאחר מכן, כשהממשלה האוסטרית הודיע על הקלות בהגירה ליהודים, התקיימה האסיפה השניה עם עוד רבנים נוספים ונקרא שמה חברת "ישוב ארץ ישראל".

פעולתה הראשונה

פעולתה הראשונה של האגודה הייתה לפרסם 'קול קורא' בעיתון 'הצפירה', אשר בו הצהירה על מטרותיה של האגודה שמוטלת חובה על היהודים החרדים לעלות לארץ ישראל וכך למנוע את השתלטות החילונים על הנהגת היישוב:

זה קרוב לאלפים שנה שגלינו מארצנו. בכל עת גלותנו לא אבדנו תקותנו להגאל על ידי משיח צדקנו... ובהיותנו עומדים ומקוים פתאום הופיע פתאם הרעיון הציוני בעולם, רעיון שעשיתו על טהרת הקודש הוא חובת כל עם ישראל. אבל אנחנו החרדים תחת להיות מזרזין ומקדימין לקחת על שכמנו עבודת הקודש של התישבות הארץ בדרך התורה והדת ולאפשר לנו, לבנינו ולבנותינו לקחת חבל בעבודה הזאת על טהרת הקודש, נסוגנו אחור והנחנו את המצוה הרבה והקדושה הזאת רק בידי הציוניים. ואם כי המה יהודים נאמנים לעמם, אבל אינם דואגים לקיום התורה והמצוות עפ"י המסורה. תוצאות חבוק ידינו הן מפחידות. בגלות עזבו צעירינו את מחנה החרדים ובארץ ישראל אין לנו חלק ונחלה בישוב החדש! (הצפירה, י"ג ניסן, תרע"ח)

חברי האגודה

הרב חיים מאיר יחיאל שפירא יו"ר, ר' שלמה חיים פרידמן סגנו. חברי האגודה: ר' אברהם יעקב מסדיגורה, האדמו"ר ישראל פרידמן (צ'ורטקוב) ר' מאיר מאירסון, רבי יצחק מרדכי שפירא מגוואדז'יץ, רבי יעקב יוסף טברסקי מסטניסלב (בית רחמסטריווקה), רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין, רבי מנחם נחום פרידמן מאיצקן (בית שטפנשט), רבי אברהם יעקב שפירא (בן האדמו"ר מדרוהוביץ'), הרב נחום אוריה גלס רבה של סלווטינא, הרב משה לייטר רבה של זובלוב, הרב מאיר מאירזון אב"ד וינה, זאב נוסנבוים מדרוהוביץ', משה קרמר מווינה, ר' יוסף פאנצר מדרוהוביץ, ר' יצחק צוף מטולמאץ.

למזכיר ראשי נבחר הרב משה רייך (לימים עבד במוסד הרב קוק והעלה על הכתב את קורות האגודה בסדרת ספרי הציונות הדתית).

החברה נרשמה בחוק האוסטרי שמטרתה להושיב יהודים על הקרקע בארץ ישראל בהתאם לחוק.

הכנס הראשון

בין הפעולות הראשונות היה הכנס הגדול בוינה לחמשת אלפים יהודים. בהם נאמו רבה הראשי של וינה פרופסור צבי פרץ חיות, אברהם (אדולף) שְׁטַנְד ממנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית באוסטריה. הכנס עשה רושם רב על הקהילה.

עליה לארץ

במהרה התברר, כי השמחה הייתה מוקדמת מדי. בריטניה, שקבלה את מנדט השליטה בארץ, הגבילה את העליה היהודית אליה באמצעות סרטיפיקטים. בהתחלה ניסו למנוע מהאגודה לקבל סרטיפיקטים. אמנם אגודת 'יישוב ארץ ישראל' פעלה רבות כדי להשיג סרטיפיקטים עבור כמה שיותר יהודים, וכן להשיג עבורם את הכסף להוצאות הנסיעה.

הייחס להסתדרות הציונית

בישיבות הראשונות של הועד דנו בעיקר ביחס אל ההסתדרות הציונית. היו כאלה שטענו שאסור להתחבר לחופשיים ואילו ר' חיים שפירא הביא מקורות רבים מספרו "השלום והאחדות". שבדברים שנוגעים לכלל ישראל מותר להשתתף.

לאחר ארבע ישיבות נתקבלה הצעת פשרה לשתף פעולה אירגונית בעסקי החול עם ההסתדרות הציונית אבל להקים חברה בפני עצמה ליהדות החרדית.

שבועים לאחר מכן הם ישבו עם ההסתדרות הציונית לקבוע את תחומי הפעילות המשותפת. כתוצאה מההסכם הם קיבלו אישור לשלוח שני צירים לועידה העולמית של ההסתדרות הציונית בלונדון, לשם נסעו ר' שלמה פרידמן ור' אברהם יעקב מסדיגורה.

לאחר כמה שנים החליטו בוועדה לשנות את הייחס לתנועת המזרחי והחליטו להתמזג איתם. ומעתה נקרא האירגון הסתדרות חלוצי המזרחי. מכתב ההצטרפות פורסם בעיתון הצפירה ב 16 במאי 1918.

סניפים

במשך השנים הוקמו חברת יישוב ארץ ישראל בעוד מקומות ביניהם בהונגריה מייסדה היה הרב ד"ר צבי קליין רבה של אייזנשטאדט. לארגון התנגד רבי חיים אלעזר שפירא מחסידות מונקאטש.

גם בגרוסוורדיין הוקמה חברה זו אליה הצטרף גם רבי משה צבי פוקס רבה של גרוסוורדיין.

בלבוב הוקם אירגון של נוער חסידי בשם צעירי ישראל אף מטרותיו דמו למטרות חברת יישוב ארץ ישראל וללא ספק הושפע ממנה, אלא שכוונתו הוסוותה מפחד החסידים. בין מייסדיו הרב ראובן מרגליות ד"ר שמעון פדרבוש, חנוך הורביץ, זאב וואווע אלטר, אהרן וינשטין.

אגודת בוני הארץ בגופם

הרבי חיים מאיר יחיאל שפירא החליט בעצמו לעלות לארץ. באדר תרפ"ב, עזב את ווינה ברכבת, ומשם היטלטל תקופה ארוכה ברכבות ובאניות, עד שדרכו רגליו בחוף יפו.

האדמו"ר שם פעמיו אל ירושלים, וקבע את מושבו בשכונת הבוכרים. הוא הקים אגודה חדשה - 'בוני הארץ בגופם'. חברי האגודה התחייבו לסייע בבנין הארץ באמצעות עבודת כפים. הרבי עצמו עמד בראש המתנדבים ועבד באדמה הסמוכה לביתו.

ראו גם

• רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'
• רבי ישראל פרידמן (צ'ורטקוב)

לקריאה נוספת

• מוסד הרב קוק, ספר הציונות הדתית - א, עמ' 505, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) או באתר הקול החמישי
• התגובות התיאולוגיות על הצהרת בלפור, יצחק קראוס עמ' 5 ואילך. ניתן להוריד באתר הקול החמישי
• יצחק אלפסי, החסידות וארץ ישראל, עמ' 91, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• גליון קדושת ציון גליון 81 - כתבה מיוחדת חובבי ציון לבית רוז'ין. ניתן להוריד באתר הקול החמישי
• יהודה ברנדס, ‏אהבת ישראל, פתיחות וגאולה טבעית: האדמו"רים הציוניים שנשכחו, בעיתון מקור ראשון, 29 באוקטובר 2024

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אגודת יישוב ארץ ישראל39996278