אגודת האקלוט
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
 | |
| סמליל אגודת האקלוט: רישום אונייתו של פרדיננד מגלאן, "ויקטוריה", שעימה הקיף העולם ב-1519–1522 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | הוצאה לאור |
| מייסדים | |
| תקופת הפעילות | 1846–הווה (כ־179 שנים) |
| מיקום המטה |
לונדון,  בריטניה |
| מוצרים עיקריים | הוצאות מדעיות של ספרי מסעות מתורגמים ממקורות ראשוניים |
| אנשי מפתח | נשיא - ג'ים בנט (אנ') |
| https://www.hakluyt.com | |
אגודת האקלוט (באנגלית: Hakluyt Society) היא הוצאה לאור בריטית, מוסד ללא כוונת רווח, המתמחה בהפקת מהדורה מדעית של כתבי נוסעים ותיאורי תגליות גאוגרפיות ממקורות ראשוניים. מלבד עיסוקהּ בהוצאה לאור האגודה מקיימת ימי עיון בנושאי ההיסטוריה של המחקר הגאוגרפי, מפרסמת מאמרים בכתב העת המקוון שלה ודואגת למענקי מחקר. ההיסטוריון של תולדות המדעים, ג'ים בנט (אנ'), מכהן כנשיא החברה מאז 2016.
תולדות האגודה ומפעליה
האגודה נוסדה ב-1846 בלונדון והיא נקראת על שמו של ריצ'רד האקלוט (1552–1616), אספן ועורך של תיאורי מסעות היסטוריים מעבר לים ותעודות המתייחסות אליהם.
האגודה התגבשה בהנהגתו של הגאולוג רודריק מורצ'יסון מתוך ביקורת על החברה הגאוגרפית המלכותית שהסתמכה – לדעת מקימי האגודה – על חומרים בני הזמן לפתרון שאלות גאוגרפיות והתעלמה מתרומת מקורות היסטוריים. תחילה הוצע לקרוא לה "אגודת קולומבוס", אבל בחנוכתה הוסכם על שמו של ריצ'רד האקלוט (1552–1616), מי שעסק בתיעוד מסעות אך לא היה בעצמו מגלה ארצות, ובכך זוהה עם מטרות האגודה.
בראשיתה של האגודה הוחלט על הפקת ספרי מסעות וחיבורים גאוגרפיים שקדמו לויליאם דמפייר, כלומר לסוף המאה ה-17, ובעיקר מעידן התגליות, אך מאז 1908, בתום כהונתו של מורצ'יסון כנשיא החברה, הוחל בפרסום מקורות מהמאות הבאות. עד 2020 ראו אור בהפקת האגודה למעלה מ-200 פרסומים ב-350 כרכים, רובם תרגומים משפות זרות וכולם באנגלית. בשנתיים הראשונות להיווסדה קלטה האגודה 220 חברים. מספר חבריה גדל כשהצטרפו אליה מנויים מוסדיים ואלה מנו ב-1911 כמחצית ממספר חברי האגודה. תפוצת התדפיסים הראשונים הייתה מצומצמת, שכן הם נועדו רק לחברי האגודה תמורת דמי מנוי שנתיים.
בין הכְּתבים שראו אור בהפקת האגודה נמנים אלה של המגלים קוסמס אינדיקופלאוסטס, ג'ובאני מפיין קרפיני, ויליאם מרוברוק, רשיד א-דין המדאני, פרנצ'סקו בלדוצ'י פרגולטי (אנ'), אבן בטוטה, ג'ובאני דה מריניולי, מא הואן (אנ'), ג'ון קבוט, כריסטופר קולומבוס, אפונסו דה אלבוקרקי, ואסקו דה גאמה, ליאו אפריקנוס, אינקה גרסילסו דה לה וגה (אנ'), פרנציסקו אלברש (אנ'), הרנאן קורטס, פרנסיס דרייק, אולאוס מגנוס, יאן הויגן ואן לינשוטן (אנ'), ינס מונק (אנ'), בנטו דה גויס, אלברו דה מנדניה, הנרי הדסון, ויליאם באפין, וולטר ראלי, פדרו סרמיינטו דה גמבה, פרנסואה פיראר דה לאוואל (אנ'), זיגמונד פון הרברשטיין (גר'), סמיון דז'ניוב (אנ'), ברתלמי קארה (צר'), ג'ורג' ונקובר, ג'יימס קוק, ז'אן-פרנסואה לה פרוז, לואי אנטואן דה בוגנוויל, פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן, לודוויג לייכהרדט, ארתור יפסן (אנ') ואחרים.
ב-2006 נוסד כתב העת של החברה (Journal of the Hakluyt Society) במתכונת מקוונת זמינה לכול.[1] ידיעות שוטפות מופיעות בדף הפייסבוק של האגודה.[2]
לאגודת האקלוט הבריטית יש אגודת ידידים בארצות הברית שנוסדה ב-1996 בחסות אוניברסיטת בראון (American Friends of the Hakluyt Society). מטרותיה דומות לאלה של אגודת האֵם, אך היא מתרכזת בנושאים הנוגעים לאמריקות.[3]
קישורים חיצוניים
- אתר אגודת האקלוט
- רשימת הפרסומים של אגודת האקלוט
- ספרי אגודת האקלוט בארכיון האינטרנט
- ספרים בהוצאת אגודת האקלוט בקטלוג הספרייה הלאומית
- Dorothy Middleton, "The Early History of the Hakluyt Society 1847–1923", The Geographical Journal, Vol. 152 (2), July 1986, pp. 217-224
הערות שוליים
- ^ כתב העת של אגודת האקלוט
- ^ דף הפייסבוק של אגודת האקלוט
- ^ ב-1996 מלאו 150 שנים לייסוד אגודת האקלוט; ג'ון קרטר בראון (אנ'), נצר למייסדי האוניברסיטה ומקים ספרייתהּ, היה האמריקני הראשון שהצטרף לאגודה עוד ב-1846
אגודת האקלוט31388401Q659664