ויליאם באפין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויליאם באפין
William Baffin
נווט (ויליאם באפין?) מחזיק גלובוס ומחוגה בציורו מ-1624 של ההולנדי הנדריק ואן דר בורכט (אנ')
נווט (ויליאם באפין?) מחזיק גלובוס ומחוגה בציורו מ-1624 של ההולנדי הנדריק ואן דר בורכט (אנ')
לידה 1584 בערך
פטירה מצר הורמוז, המפרץ הפרסי
לאום אנגלי
מספר מסעות
פרסים והוקרה על שמו נקראים מפרץ באפין, האי באפין והרי באפין בטריטוריית נונאווט בצפון קנדה
מפת באפין המסמנת את נתיב ההפלגה ב-1615 דרך מצר הדסון

ויליאם באפין (William Baffin; בסביבות 1584 – 23 בינואר 1622) היה נווט ימי וחוקר ארצות אנגלי. נודע במסעות לגילוי המעבר הצפון-מערבי בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט. באחריתו עסק במיפוי חופי ים סוף והמפרץ הפרסי מטעם חברת הודו המזרחית הבריטית.

חייו ופועלו

אין מידע מהימן על מוצאו ועל חינוכו של ויליאם באפין. ככל הנראה נולד בלונדון למשפחה ממעמד נמוך. הוא נזכר לראשונה במסמכים כאשר שירת ב-1612 כנווט הראשי במשלחת הרביעית של ג'יימס הול (אנ') לגרינלנד. אחרי שובו הועסק באפין בספינות ציד לווייתנים סמוך לשפיצברגן בשירות חברת הסחר המוסקבאית (Muscovy Company)[1].

ב-1615 שימש באפין כנווט של ה"דיסקברי" (אנ'), הספינה שתרה את מצר הדסון בחיפוש המעבר הצפון-מערבי מהאוקיינוס האטלנטי אל המזרח הרחוק. המסע נערך מטעם "חברת הסוחרים של לונדון, מגלי המעבר הצפון-מערבי"[2] שנוסדה ב-1612. במהלך ההפלגה ביצע באפין תצפיות אסטרונומיות ומדידות גאות ושפל שאושרו ברבות הימים, כאשר החוקר ויליאם פּארי (אנ') עבר ב-1821 באותו נתיב. המשלחת של 1615 הגיעה עד לפתח מפרץ הדסון אבל נאלצה לחזור על עקבותיה בשל הקרח שחסם את דרכה. ב-1616 שוב הפליג באפין כנווט על סיפונה של ה"דיסקברי" שחדרה אל תוך הארכיפלג הארקטי הקנדי. הספינה עברה בחופי מערב גרינלנד עד למצר דייוויס וכך התגלה הים השולי הגדול של האוקיינוס הארקטי, שייקרא בעתיד על שמו – מפרץ באפין. בהפלגה זו הגיע באפין כ-480 ק"מ צפונה מעבר למה שהגיעו קודמיו באזור זה. מכיוון שלא אותר נתיב ימי חופשי מקרח בצפון קנדה אל המזרח הרחוק, לא נמשכו הפעולות למציאתו במשך 200 השנים הבאות, וקו הרוחב שאליו הגיע באפין ('45 77°) בצפון קנדה לא נחצה אלא רק ב-1852, בתקופת החיפושים אחרי המשלחת האבודה של פרנקלין.

משנזנחו המיזמים לגילוי המעבר הצפון-מערבי, פנה באפין לשירות בחברת הודו המזרחית הבריטית, אולי מתוך כוונה להגיע למעבר הימי בצפון אמריקה מצדו השני, ממערב למזרח. ב-1617 הפליג בדרגת רב-חובלים לסוראט שבהודו הבריטית, ובדרך הגיע למוח'א שבתימן ולנמלים אחרים בים סוף ובמפרץ הפרסי. בשובו ללונדון בספטמבר 1619 זכה להערכה מיוחדת בשל המפות שיצר במהלך מסעו. ב-1620 הפליג שוב למזרח. ב-22 בינואר 1622, במהלך העימותים של הבריטים והפרסים מול הפורטוגזים במפרץ הפרסי, נשלח באפין לחוף לביצוע מדידות של ביצורי קשם שבמצר הורמוז ונהרג מפגיעת כדור שנורה מידי חיל המצב הפורטוגזי הנצור באי שבמצר.

פרטי מסעותיו של ויליאם באפין מוכרים מתוך יומניו שלוקטו בידי הגאוגרף ריצ'רד האקלוט וראו אור בדפוס ב-1625 על ידי סמואל פרצ'ס (Samuel Purchas)[3], אולם המפות והנתונים ההידרוגרפיים הושמטו ככל הנראה בשל יוקר ההפקה בדפוס.[4] היו שהטילו ספק במהימנות דיווחיו של באפין מן המסעות באזור הארקטי, אולם הם אושרו כמאתיים שנים אחרי מותו על ידי החוקר ג'ון רוס (אנ')[5], מפקד המשלחת מטעם האדמירליות הבריטית שחידשה ב-1818 את החיפושים אחרי המעבר הצפון-מערבי. הגאוגרף קלמנטס מרקהם פרסם ב-1881 בהוצאת אגודת האקלוט מהדורה מוערת של פרטי מסעותיו של באפין בשנים 1612–1622 המבוססת על מצאי יומניו וכוללת מסמכים שונים ומפתח נושאים.[6]

מלבד הגילויים הגאוגרפיים, באפין מוערך בשל מדידותיו ותצפיותיו. הוא נחשב לראשון שניסה לחשב קו אורך בלב ים לפי אקולטציה של כוכב לכת מאחרי הירח (26 באפריל 1615). כמו כן ניסה לחשב את קו האורך לפי גובה הירח בשיאו (ב-8 ביולי 1612) ולפי המרחק בין הירח לבין השמש (21 ביוני 1615).[7]

על שמו נקראים מפרץ באפין, האי באפין והרי באפין בטריטוריית נונאווט בקנדה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם באפין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "החברה המוסקבאית" הייתה אגודת סוחרים אנגלים שחלשה על הסחר בין אנגליה לרוסיה בכוח מונופולין, שהוענק לה מידי הצאר איוון האיום ב-1555, עד לפקיעתו בימי פיוטר הגדול ב-1698; החברה המשיכה בקשרי המסחר עם רוסיה עד המהפכה ב-1917
  2. ^ "The Company of Merchants of London, Discoverers of the North-West Passage"
  3. ^ פרצ'ס היה איש כנסייה אנגלי שליקט, ערך והוציא לאור ספרי מסעות; מת ב-1626
  4. ^ Hakluytus Posthumus or Purchas His Pilgrimes: containing a history of the world in sea voyages and lande travells by Englishmen and others, Vol XIV, Glasgow, 1906
  5. ^ דודו של חוקר הקטבים ג'יימס קלארק רוס
  6. ^ The voyages of William Baffin, 1612–1622
  7. ^ לפי הכתוב בדף מגלי הארצות שפעלו בקנדה במאה ה-17 באתר הספריות והארכיונים של ממשלת קנדה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30976430ויליאם באפין