ג'ון קבוט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ון קבוט
John Cabot
לידה 1450
איטליה
פטירה 1499 (בגיל 49 בערך)
ים
תקופת הפעילות 1499–1496
מספר מסעות 3
גילויים בולטים ניופאונדלנד, החוף המזרחי של אמריקה הצפונית
אזורים שחקר האוקיינוס האטלנטי
נתונים נוספים באתר קנדי

ג'ון קבוט (ונטית: Zuan Chabotto, זוּאַן קאַבוֹטּוֹ; איטלקית: Giovanni Caboto, ג'וֹבאַנּיִ קאַבוֹטוֹ; 14501499) היה נווט וחוקר ונציאני, אשר בעת הפלגותיו בשירות מלך אנגליה היה אחד האירופאים הראשונים שנחתו על אדמת אמריקה.

ג'ון קבוט נולד באיטליה ב-1450. מקום הולדתו המדויק אינו ידוע, אך מכיוון שמגיל צעיר התגורר בוונציה, וב-28 במרץ 1476 קיבל אזרחות ונציאנית, הוא נודע כוונציאני. בוונציה רכש ניסיון בנווטות במסעות מסחריים לחצי האי ערב, בוונציה אף העלה את הרעיון לשוט מערבה כדי למצוא נתיבים שונים לאיי התבלינים, המעבר הצפוני, כפי שדמיין.

ב-1490 עבר עם שלושת בניו, לודוביקו, סבסטיאן וסנצ'ו, לבריסטול שבאנגליה, ונשאר שם לשארית חייו. לא ידוע אם סייע למשלחת שנכשלה ב-1491, אך ברור שלאחר הצלחתו של קולומבוס בשנה שלאחר מכן, החליט להציע להנרי השביעי, מלך אנגליה הצעה דומה. לבסוף, ב-6 במרץ 1496, הוציא הנרי השביעי מכתב המאשר לקבוט ולשלושת בניו לצאת ולחפש איים בצפון, במזרח ובמערב, עם חמש ספינות תחת הדגל האנגלי.

תגליות

בעקבות אישורו של המלך הנרי השביעי, יצא קבוט מבריסטול על הספינה מתיו במאי 1497. המסע היה מסע שגרתי, בחודש שלאחר מכן אותרה יבשה, ייתכן שלברדור, ניופאונדלנד או שהאי קייפ ברטון (קנדה ובריטניה הגדולה הכריזו על קייפ בונביסטה, ניו פאונדלנד כאתר הנחיתה). כשראה סימני מגורים, הוא חקר את חופו הדרומי של האזור. הוא מיפה את קו החוף של צפון אמריקה מנובה סקוטיה לניופאונדלנד.

קבוט האמין שהגיע לחופה הצפוני של אסיה, ושט חזרה ב-6 באוגוסט 1497. כשחזר, תכנן לשוב ולהמשיך ליפן, וקיבל אישור חדש מהמלך ב-3 בפברואר 1498.

חמש ספינות יצאו לדרכן לניופאונדלנד באותה השנה, אך ספינה אחת נאלצה לחזור לאחר שנפגעה מסופה. משאר הספינות לא שמעו עוד, אם כי יש עדויות שמהן מסיקים שקבוט אולי הגיע בפעם השנייה לאמריקה. מסעו של קבוט היה הבסיס לתביעתה של בריטניה על קנדה.

שחזור של הספינה מתיו

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון קבוט בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0