אברהם לודויפול

אברהם לודויפול

אברהם לודויפול, 1912

אברהם לוּדְוִיפּוֹל (נכתב גם לודוויפול, לודביפול, וכן על דרך הרוסית: ליודוויפול (Людвиполь) ובכתיב היידי: ליודוויפּאָל; בצרפתית: Ludvipol; חשוון תרכ"ו, 1865, זוויהל, ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – כ"ה בניסן תרפ"א, 3 במאי 1921, תל אביב) היה עיתונאי, פובליציסט ומתרגם עברי ופעיל ציבור ציוני.

קורות חיים

לודויפול נולד בעיירה זוויהל שבפלך ווהלין של רוסיה, צאצאם של הרבנים פנחס מקוריץ, אלימלך מאוסטרופול ויחזקאל לנדא. התחנך חינוך חסידי, ובנעוריו נחשף לכתבי תנועת ההשכלה וקראם בחשאי. לאחר שנתגלתה כפירתו נרדף על ידי החסידים, ונישואיו המתוכננים (על ידי שידוך) בוטלו. לודויפול שירת בצבא כלבלר גדודי, ועם שחרורו בחר שלא לשוב לביתו אלא להתיישב בעיר אודסה, בהּ הצטרף לפעילות "חיבת ציון".

בשנת 1890 עלה לודויפול לארץ ישראל, אך כניסתו לתחומי הארץ נאסרה, והוא נותר באלכסנדריה שבמצרים. חודשים ספורים עבד בנמל, ולאחר מכן עבר לצרפת ולמד עיתונאות בסורבון. בתקופה זו כתב סדרת מאמרים בשם "מכתבים מפריז" למערכת "המליץ". בשנת 1897 התאפשרה עלייתו, אך שהותו בארץ נמשכה רק ארבעה חודשים. הוא נאלץ לשוב לאירופה עד לצאתו כציר לקונגרס הציוני הראשון וכתב בינתיים את זיכרונותיו מארץ ישראל אשר פורסמו במשך שנים פרקים-פרקים בעיתון "הצפירה" תחת הכותרת "בארץ אבות: רשימות וזיכרונות ממסעי לארץ ישראל".

לודויפול השתתף במספר קונגרסים ציוניים ובכתיבת עיתונות עברית ולועזית ("המליץ", "הצפירה", "הדור", "הַשִּׁלֹחַ" (תחת שם העט "המדינאי"), "לוח אחיאסף", "די וֶלט" ונוספים). במהלך פרשת דרייפוס השתתף בקריאות התמיכה בו, והיה מקורב לפעילים במערכה לשחרורו – אמיל זולא, מקס נורדאו, ברנאר לאזאר, יוסף ריינק וז'ורז' קלמנסו. בתקופה זו ייסד את הירחון הצרפתי L'Écho Sioniste (פריז, 1899–1905), והיה חבר מערכת העיתון האודסאי "אוֹדֶסְקי לִיסְטוֹק" (Одесский листок). בשנת 1903 עבר לוורשה והתמנה לעורך הראשי של עיתון "הצופה" שנוסד שם. הוא ערך אותו במשך כשנה.

בתקופת היותו בוורשה היה ממתנגדי תוכנית אוגנדה בתנועה הציונית. בשנת 1907 שב לארץ ישראל במטרה לייסד עיתון עברי בחסות "חובבי ציון". על אף שלא מומשה תוכניתו להוצאת עיתון, נותר לודויפול לחיות בישראל, והתמסר לפעילות מקומית. לודויפול נישא ליוכבד בקמן, בת מטולה, התיישב עמהּ ביפו ועבד כסוכן ביטוח בחברת הביטוח "גרשם". במסגרת עיסוקיו הציבוריים לקח חלק בפעילות ועד תל אביב, גימנסיה הרצליה ובית משפט השלום העברי. לאחר מלחמת העולם הראשונה פעל בוועד הזמני ליהודי ארץ ישראל, ולקח חלק בהכנות לאספת הנבחרים הראשונה. כעיתונאי נמשכה עשייתו במסגרת עיתון "הפועל הצעיר" וירחון "מולדת". לאחר הקמת עיתון "הארץ" היה לודויפול בין חברי המערכת הראשונים.

לודויפול נפטר מעט אחרי פרוץ מאורעות תרפ"א, והובא לקבורה בבית העלמין הישן בתל אביב.

היה נשוי ליוכבד לבית בקמן ממטולה (נפטרה ב-1964), ואב לשלוש: מקסימה מרסי, מרנינה לודויפול (כנרת; התאזרחה בבריטניה) ורחל גזונדהייט.

על שמו רחוב (ובעקבותיו מתחם לודוויפול) בתל אביב.

תרגומיו

• המהפכה הצרפתית: קורותיה והשתלשלותה / מאת היפוליט קרנא [=קַרְנוֹ]; תרגום חפשי מן המהדורא הששית בשפת צרפת, ע"י אברהם לודויפול, ורשה: תושיה, תרנ"ז 1896.
• תולדות עמי המזרח הקדמונים / מאת ג' מספירו; תֻּרגם לעברית על ידי אברהם ליודביפול, בעזרת הפרופיסור יוסף הלוי; על פי המהדורא החדשה היוצאת כעת בפאריז בהוספות ושִנוים גדולים מאת המחבר, ורשה: אחיאסף, תרנ"ז.

לקריאה נוספת

• Simon Schwarzfuchs, "Abraham Ludvipol, intellectuel Juif d'Europe Orientale, et l'affaire Dreyfus", in: Roselyne Koren et Dan Michman (eds)., Les intellectuels face a l’affaire Dreyfus alors et aujourd’hui : perception et impact de l’affaire en France et a l’etranger, Paris: L’Harmattan, 1998, pp. 121–132. (בצרפתית ובאנגלית)
• גדעון קוץ, חדשות וקורות הימים, ירושלים: הספרייה הציונית ואוניברסיטת תל אביב, 2013, עמ' 132 - 154

קישורים חיצוניים

• כתבי אברהם לודויפול בפרויקט בן-יהודה
• דוד תדהר (עורך), "אברהם לודויפול", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 673
• י. קר–ל., אברהם ליודויפול ז"ל, דואר היום, 6 במאי 1921
• להלויתו של לודויפול, הצפירה, 31 במאי 1921
• אגרות אחד העם אל אברהם לודביפול: שנת 1896, שנת 1897, בפרויקט בן-יהודה
• מאמרי אברהם לודויפול בעיתון "די ולט" (באתר Compact Memory) (בגרמנית)
  • א. לודויפול (פריז), "ערב פסח בירושלים", די ולט, 14, 3 באפריל 1901, עמ' 26–27

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27788245אברהם לודויפול