ישעיהו קרניאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דיוקן של ישעיהו קרניאל כפי שצויר על ידי הצייר שלמה ברנשטיין בשנת 1934
קברו של ישעיהו קרניאל

ישעיהו קרניאל (עַזְמָוֶת) (18 במאי 1881 ברלאד, רומניה15 בדצמבר 1942 חיפה) היה איש העלייה הראשונה, פעיל ציבור, מורה, בנקאי ועיתונאי עברי.

ביוגרפיה

נעוריו

קרניאל נולד ב-1881 ברומניה למרדכי ולאה קרניאל. אביו, שהיה פעיל באגודת חובבי ציון, חבר לשותפיו באגודה, דוד שוב ואליעזר רוקח ועלה עם משפחתו לארץ ישראל ב-1882. תחילה התיישבה המשפחה בראש פינה ולאחר מכן עברה לזכרון יעקב. קרניאל למד בבתי ספר של המושבה. בנוסף הרחיב את השכלתו בתנ"ך, תלמוד ובדברי ימי ישראל ולמד ערבית, צרפתית, אנגלית וגרמנית. לאחר שסיים את לימודי התיכון נסע ללימודים גבוהים בביירות ופריז. כשחזר ארצה מונה למורה בבית הספר בזכרון יעקב בו למד.

עבודתו בבנק

ב-1903 היה קרניאל בין מייסדי הסתדרות המורים אולם ב-1906 עזב את ההוראה, עבר עם משפחתו לירושלים והחל לעבוד בסניף המקומי של בנק אפ"ק. ב-1910, לאחר 4 שנות עבודה, קודם קרניאל בתפקידו ומונה לסגן מנהל סניף חיפה. ב-1913 מונה למנהל סניף צפת וחבר ההנהלה המרכזית עד שנת 1919.

עבודתו בהסתדרות המדיצינית הדסה

ב-1919 חזר קרניאל לירושלים וקיבל הצעה מהנרייטה סאלד להיות חבר הנהלה בהסתדרות המדיצינית הדסה תפקיד אותו מילא עד שנת 1932.

עבודתו העיתונאית

ב-1919 החל קרניאל לעבוד בעיתון דאר היום מיסודו של איתמר בן-אב"י. תחת השם הספרותי עַזְמָוֶת נהג לפרסם טורים שנקראו מבעד למסווה ואמר עזמות. בטורים פופולרים אלו הגיב קרניאל לאירועים שקרו במדינה בהסתכלות הומוריסטית. עבודתו בעיתון זה נמשכה עד 1933.

לאחר הפסקה של מספר שנים עבר ב-1934 לחיפה שם חידש את כתיבתו העיתונאית בעיתונות מקומית.

עם הקמת קול ישראל הגיש פינה היתולית שבועית.

פעילותו הציבורית

קרניאל היה פעיל במספר רב של ארגונים ציבוריים. היה חבר בארגון בני ברית ושימש מזכיר הארגון במשך שנתיים. מונה לנשיא לשכת הר ציון של הבונים החופשיים בארץ ישראל ופרסם מאמרים בעיתון הארגון. היה פעיל בארגונים חינוכיים הקשורים להקמת הגימנסיה העברית בירושלים ולרשת אליאנס ועוד פעילות ענפה.

משפחתו

אחיו של ישעיהו הוא יהודה קרניאל ( מהחקלאים המובילים בזכרון יעקב). אחותו חסיה נישאה לאיש ניל"י מנשה ברונשטיין. ישעיהו נישא ב-1903 ליהודית אידה לובמן (בתו של מרדכי לובמן)[1] ונולדו להם 3 בנים ו-2 בנות. קרניאל נפטר ב-1942 בחיפה, תוך כדי הרצאה על אליעזר בן-יהודה והובא לקבורה בבית הקברות בזכרון יעקב[2][3]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישעיהו קרניאל בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31746448ישעיהו קרניאל