אברהם כהן קפלן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אברהם כהן קפלןכתיב היידי, שנהג בזמנו: קאפלאן; 25 ביולי 1839, וילקה, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – 2 בפברואר 1897, וינה, אוסטריה) היה סופר, משורר ומתרגם עברי.

ביוגרפיה

אברהם בן שמואל הכהן קפלן נולד בקיץ 1839 בווילקה (Vilke) שבפלך קובנה, במערב רוסיה (ליטא). לאחר שקנה לעצמו בבחרותו מוניטין כסופר עברי, עבר במחצית השנייה של שנות ה-50 של המאה ה-19 לווינה בירת אוסטריה, שם המשיך לכתוב בכתבי העת העבריים עד מותו. פרסם מאמרים רבים ב"השחר" וכן ב"המגיד". היה מעורב בפולמוס עם הסופר-המתמטיקאי גבריאל יהודה ליכטנפלד, בעקבות ריבו עם חיים זליג סלונימסקי; הוא תקף אותו ב-1876 במאמר "המזיק ברשות הניזק", והלה הגיב ב"מאמר כהן ללא אלוקים" שערך נגד קפלן.
קפלן היה הביוגרף הראשון של הסופר העברי אברהם מאפו. בשנת תר"ל פרסם ביוגרפיה קצרה שלו, בלוויית שני נספחים: שיר הלל למשה מונטיפיורי בשם "משה עִמנו" והמנון "שאו זמרה" לכבוד מקהלת "קול זמרה" בקרקוב. פרסם שירי הלל לנישואיהם של בתו ושל בנו של הקיסר פרנץ יוזף, לכבוד מלאת מאה שנה למונטיפיורי ("משה! משה!", וינה תרמ"ד), לפטירתו של איגנץ קורנדה (Kuranda) ולפטירתו של מיטיבו אדולף ילינק. פרסם שני שירי-משל סאטיריים על כמה גינוני כבוד חשוכים בגליציה בשם "כלימה ובלימה" ו"חתול כהלכה" (וינה תרמ"ג). עסק באסטרונומיה, ופרסם חיבור בשם "המאור הגדול השמש" (קרקוב תרמ"ט) על השמש, טבעה ומהותה.
תרגם ועיבד את הכרך הראשון של הרומן ההיסטורי הגרמני "מסתרי היהודים" להרמן רֶקֶנדורף (ורשה 1863), תרגם ועיבד את הרומן הגרמני "צרה ונחמה" (Leid und Freud) ללאופולד וייזל (וינה 1872), את כרך ג של "דברי ימי ישראל" להיינריך גרץ (וינה 1875) ומאמר על האמנציפציה ליהודים מאת יוזף פון ורטהיימר (וינה תרמ"ג).
קפלן חי כל ימיו בעוני, ולמן מותו של אדולף ילינק, שקפלן היה מבאי ביתו, בסוף 1893, הידרדר מצבו החומרי עוד יותר. נפטר בווינה בראשית שנת 1897.

פרסומיו

  • חיי אברהם מאפו: ועליהם "משה עמנו" – שיר כבוד להשר סיר משה מונטיפיורי; שאו זמרה שיר תודה לחברי קול זמרה בקראקא, וינה: דפוס י’ האלצווארטה, תר"ל.
  • שיר הלולים ליום חתונת בת הקיסר ... פראנץ יאזעף הראשון מלך אסטעררייך אונגארן... גיזעלא עם דודה הנסיך לעאפאלד... ביום 20 אפריל 1873, וינה: דפוס ש’ שטיקקגאלד, תרל"ג.
  • המזיק ברשות הניזק, וינה: דפוס E. Spizer,‏ 1876. (דברי פולמוס נגד גבריאל יהודה ליכטנפלד, שלדעת קפלן פגע בכבודו של חיים זליג סלונימסקי) (התפרסם כמאמר ב"הצפירה")
  • תרועת מלך: שיר מזמור לחג חתונת הנסיך... רודאלף בן... פראנץ יאזעף א’ קיסר אוסטריה... עם הגברת סטעפהאניע... ביום י"א אייר תרמ"א..., וינה: א’ קאפלאן, 1881.
  • כלמה ובלימה: בלוית חתול כהלכה: שני משלים..., וינה: מאריץ קנאפפלמאכער, תרמ"ג.
  • משה משה: שיר... וברכה להאיש... משה מונטיפיורי בהתהלכו באור החיים מיום ט’ לחדש חשוון בשנה בשנת המאה לשני ימי חייו..., וינה: מאריטץ קנאפפלמאכער, תרמ"ד. (שיר למלאת מאה שנה למונטיפיורי)
  • יצחק כורנדא: דוקטור חכם וסופר..., וינה: דפוס מ’ קנאפפלמאכער, 1884. (שיר לפטירתו של איגנץ קורנדה)
  • המאור הגדול השמש: ... על אדות גוף השמש מה הוא בעצמו ומה היא תכונתו, קרקוב: יוסף פישער, תרמ"ט.
  • שמע ישראל: שיר... ליום הלדת משה רבנו... הוא יום ז’ אדר..., וינה: M. Knöpflmacher, תר"ן.
  • חיים ומות: שנים שירי כבוד לשם... הדרשן דוקטור אהרן יעללינעק..., קרקוב: יוסף פישער, 1894.

תרגום

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים

  1. ^ עם צאת התרגום: "דברי ימי היהודים", עברי אנכי, 8 בדצמבר 1876.
  2. ^ בינה בספרים: ב) מאמר שמע עמי..., המליץ, 21 בנובמבר 1882.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26620039אברהם כהן קפלן