אברהם הכהן (ראש עיריית צפת)
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
ערך זה עוסק בראש עיריית צפת. אם התכוונתם לראש ישיבה תימני, ראו  | |||
| לידה |
20 בנובמבר 1911 טרנסילבניה, ממלכת הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | 22 ביוני 2008 (בגיל 96) | ||
| |||
אברהם הכהן (20 באוקטובר 1911, כ"ט בתשרי ה'תרע"ב – 29 ביוני 2008, כ"ז בסיוון ה'תשס"ח) היה איש ציבור ישראלי, שעסק במגוון תפקידים במגזר הציבורי, כיהן כראש העיר צפת.
ביוגרפיה
הכהן נולד בשנת 1911 בעיר סאמוש איוואר בטרנסילבניה שבהונגריה למאיר ואידה הכהן והוא נכד של ר' יצחק יוסף הכהן, הרב הראשי בעיר (מצד אביו), ושל שרגא שיויטש, עסקן וגביר ידוע בטרנסילבניה. הכהן התחנך בחינוך מסורתי וכללי ועבר בשנת 1929 לעיר פרנקפורט שבגרמניה, בה לקח חלק פעיל בתנועות הנוער הציוני שפעלו בעיר. בעקבות עליית היטלר לשלטון ומעשי האנטישמיות שבאו בעקבות אותם מאורעות, עלה לארץ בשנת 1935 והחל לשאת בתפקידים רבים בגזרה האזרחית והצבאית.
הכהן שירת במסגרת מלחמת העולם השנייה בצבא הבריטי בחיל ההנדסה המלכותי שהוצב במצרים, ולאחר תבוסתו של ארווין רומל הועבר לעיר טריפולי בלוב ואל רומא, שם פעל רבות למען העלייה של פליטי השואה לארץ ישראל. לאחר מכן 1946, פעל הכהן בימי המנדט והבריח ציוד צבאי מנמל חיפה לבסיסי ההגנה והיה פעיל בארגון ובנוטרות. לאחר הקמת צה"ל מונה לנהל את הטסת האספקה במטוסים עבור הנגב שנותק על ידי הצבא המצרי בימי מלחמת העצמאות. לאחר שחרורו, פעל למען חיילי צה"ל כיושב ראש האגודה למען החייל בצפת.
עשייה ציבורית
עם הקמת מדינת ישראל, הצטרף הכהן למפא"י והחל לעבוד בהתנדבות במועצת הפועלים בפתח תקווה בתחום התרבות, קודם למשרת מזכיר האיגוד המקצועי והיה אחראי על המצב הסוציאלי ועל פעילותם התרבותית של עובדים בבתי החולים, המפעלים ההסתדרותיים ואחרים. הוא החזיק בתפקיד זה עד לתחילת שנות ה-50, בה נקרא לסייע בפיזור אוכלוסיית העולים בפריפריה, תפקיד שהוביל אותו לקריית שמונה שהייתה בשנותיה הראשונות בטרם הפיכתה לעיר ושימשה כמעברה. הכהן שימש כמזכיר מועצת הפועלים במקום והיה פעיל בוועד המקומי, זאת בנוסף להיותו ציר בוועידת ההסתדרות השמינית וציר לוועדה מפא"י. במהלך תפקידו, דאג הכהן לאספקה סדירה של מים וחשמל, והעביר הרצאות בנושאים מגוונים כמו ארץ ישראל, היסטוריה, תנ"ך ואזרחות.
תפקידו של הכהן ביישוב היה צפוי להימשך כחצי שנה, אך בסופה הוא נבחר שוב לתפקיד. בשנת 1953, החל כינון ההרשות המקומית, והכהן נבחר לתפקיד ראש המועצה הראשון. במהלך תקופה זו, הכהן לקח חלק בהקמת המכון לאספקת החשמל ועל עבודות ברשות החולה. כשנה לאחר מכן, חזר הכהן אל משפחתו בעיר, אך נקרא לדגל בכדי לשמש כמזכיר מועצת הפועלים בצפת, שבאותם זמנים חזרה לגדולתה לאחר מאורעות תרפ"ט ומלחמת העצמאות. בעיר התגוררו אלפי תושבים, ולא היו בה תשתיות כגון שירותי בריאות, מפעלים, בתי ספר, מקומות תעסוקה ועוד. במהלך שנותיו כמזכיר כללי, פעל רבות למען טיפול בבעיות אלו ועבור הקמת תשתיות בריאות, חינוך ותעסוקה, לרבות מלטשת יהלומים, מפעל לייצור נס קפה והקמת אזור תעשייה ופתרון בעיית העלאת המים מוואדי טבחין לעיר. בשנת 1955, ניצל הכהן מאסון מטוס הפייפר בקיבוץ המעגן, בו נספו כ-17 איש. בשנת 1956, התמודד הכהן לתפקיד ראש עיריית צפת ברשימה מאוחדת, והיה הראשון שהשתמש בצירוף המילים 'אמת', של העבודה. הכהן זכה ברוב הקולות, והוא הקים קואליציה עם מפלגת הפועל המזרחי.
כהונתו כראש עיר
הכהן שימש בתפקיד זה בשתי קדנציות שנמשכו כעשר שנים בין השנים 1955–1965, והיה אחראי על מספר רפורמות, שיפורים ומהלכים כמו הקמת השיכון העממי הראשון בצפת ושכונות נוספות אחרות, סלילת כבישים, הקמת בית ספר תיכון מקצועי של רשת עמל, בניה וחיזוק של מקלטים, מועדון קשישים, הקמת מקומות תעסוקה ומפעלים נוספים בשילוב אטרקציות כמו אצטדיוני כדורגל וטניס, בתי מלון, מוזיאונים, בריכת שחייה, אתרי תיירות ועוד. פעולותיו נשאו פרי כאשר בראשית שנות ה-60 הפכה צפת לעיר פופולרית במיוחד בקרב תיירים. הצלחה נוספת נרשמה כאשר הצליח לשנות את החלטת הממשלה להקים בית חולים בגליל ולשנות את הייעוד לצפת, צעד שהושלם רק לאחר תום כהונתו אך הוכח כחיוני במיוחד עבור פצועי מלחמת יום הכיפורים, שפרצה כשנה לאחר הקמת בית החולים. במהלך כהונתו, אירח הכהן בעיר אישים רבים כמו דוד בן-גוריון, אבא חושי, מנחם ספיר, אלינור רוזוולט, שמעון פרס (שגם תיווך בין הכהן לגורמים שהיו מעוניינים בהקמת רכבל בעיר), יצחק בן-צבי, יגאל אלון, לוי אשכול, מארק שאגאל שהיו חלק מרשימה שכללה אישים רבים מרחבי העולם כגון פוליטיקאים, שגרירים, אמנים, אנשי מדע, ומפורסמים רבים. בנוסף, ביקר הכהן מספר פעמים בבריטניה ובארצות הברית לצורכי גיוס תרומות, לימוד והשתלמויות. הכהן גם אירח את פרויקט הקמפינג השנתי בהר כנען, בו השתתפו מאות אנשי ציבור, ראשי ערים, שופטים ובכירים אירופאיים שהגיעו עם משפחותיהם והתארחו בתנאי מחנאות. בשנת 1965 לאחר משבר הפילוג בין מפלגת מפא"י לבן-גוריון, פרש הכהן מתפקידו לאחר שהבין כי תמיכתו הנלהבת במורשתו של בן-גוריון תוביל להסרת תמיכתו של פנחס ספיר בעיר.
החיים לאחר הקריירה הפוליטית
בתום כהונתו, נשלח הכהן לקנדה בשליחות שמטרתה הייתה גיוס כספים עבור ההסתדרות, והוא התגורר במונטריאול עם אשתו ובנו הצעיר. במסגרת תפקידו, הצליח לגייס כספים גם למטרה הראשית וגם לטובת העיר צפת, וכך שמר על קשר עם העיר אותה שירת. בתום השליחות, חזר לצפת ומונה למנהל חברת הבנייה אזורים. בהמשך, הופקד על פרויקט שיפוץ ושיקום העיר העתיקה של צפת. לאחר מספר שנים, עבר הכהן עם משפחתו לחיפה, המשיך את פעילותו במפלגה והתנדב למשמר האזרחי בעיר.
חיים אישיים
הכהן נישא בשנת 1943 לרבקה כפרי, ששימשה כאחות הראשית בבית החולים בילינסון. לזוג נולדו שני בנים. הזוג היה נשוי עד לפטירתה של ריבה בשנת 1980 בעת טיול משפחתי בברזיל, ולאחר מכן זכה לזוגיות שנייה עם אנני רוזנבלט. אוטוביוגרפיה המגוללת את סיפור חייו ופועלו בשם "מזכרונותי" הוצאה בספר שהוצא לאור על ידו.
לקריאה נוספת
מזכרונותיו - אברהם הכהן אוטוביוגרפיה
