רבי אברהם דוב מאבריטש

מתוך המכלול
(הופנה מהדף אברהם דב מאווריטש)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצבת רבי אברהם דב מאבריטש בבית הקברות העתיק בצפת

רבי אברהם דב אוירבך מאבריטש (נקרא גם: הרבי מאבריץ, כונה אד"ם, וחתם את שמו אברהם דוב מאברוטש[דרוש מקור]), (ה'תק"ך - ה'ת"ר[דרושה הבהרה]) היה רב חסידי ומחבר הספר "בת עין".

ביוגרפיה

נולד בשנת תק"ך בערך לרבי דוד מגיד מישרים בחמילניק. נישא לבתו של רבי נתן נטע רבה של אווריטש, תלמיד הבעל שם טוב. היה תלמידם של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל ובנו רבי מרדכי מצ'רנוביל וגם של רבי לוי יצחק מברדיצ'וב. תקופה קצרה מילא את מקום אביו בחמלניק. מסוף שנת ה'תקמ"ה מילא את מקום חמיו ברבנות אווריטש, בשנת ה'תקפ"ה נתמנה לאב בית דין בז'יטומיר.

אהבתו לארץ ישראל משתקפת רבות בספרו בת עין. בשנת ה'תקצ"ג עלה לארץ ישראל.

עם הגיעו לארץ, השתכן בצפת, שם נתקבל בכבוד רב על ידי עדת החסידים, שמינו אותו לרבה של העדה.

ד"ר אליעזר הלוי, מזכירו של משה מונטיפיורי, מתאר את התרשמותו מהרב מאוורוטש:

האיש הזה הוא אחד מן האנשים המלומדים והיקרים אשר ראיתי מעודי, ויהי הנקל לו לעבוד את עבודת העדה בלי כל קבלת פרס מקופת הקהל, והנה הוא עוד מחלק את כל אשר לו עם עניי עמו

יומן מסע ואגרות וילנא תר"ד

מרד הפלחים

בשנת ה'תקצ"ד התחולל מרד הפלאחים נגד גזירת הגיוס של מוחמד עלי שליט מצרים. בח' בסיוון נכנסו הפורעים לצפת, בזזו את נכסי התושבים, הפשיטו את בגדיהם והשאירו רק בגד דק לעורם. לרבי אברהם דב אף לא השאירו בגד והוצרכו לשלוח לו מטבריה בגד. הוא הסתתר לאחר מכן בחצר הקאדי יחד עם עוד מאות יהודים, אך לאחר מספר ימים פינה הקאדי מחצרו חלק מהשוהים, בהם גם חבורת רבי ישראל משקלוב. רבי אברהם דב ברח לחורבה ליד צפת. בדרך נס נשאר מעט ממון בבגדה של אשתו, שממנו קנו מעט לחם ושמן מהם התקיימו במשך תקופת היותם בשביה, כשרבי אברהם דב מחלק מלחמו לשוהים עמו[1], עד י' בתמוז. לאחר שרבי ישראל משקלוב השתדל אצל השלטונות הצליחו להשתחרר. יום י' בתמוז נקבע לפורים ויום הודיה לדורות[2]. הרב אברהם דב פנה במכתב לשר משה מונטיפיורי בבקשת עזרה לשיקום היישוב היהודי בצפת[3].

במרד הדרוזים בשנת תקצ"ח התנגד הרב אברהם דב לעזיבת צפת. אליעזר הלוי העיד שהרב עונה על ידי חוטפיו וסיכן את נפשו מול איומי רצח[4].

רעידת האדמה

בכ"ד בטבת שנת ה'תקצ"ז, אירעה רעידת אדמה בצפת ובסביבותיה והפילה חללים רבים. מסופר שרבי אברהם דב היה אז בבית מדרשו והתפלל תפילת מנחה. כשהתחילו הזעזועים ציווה הרב לכל המתפללים להתאסף סביבו ולהשתטח על הארץ. הזעזועים גברו וחלק גדול מבית המדרש התמוטט, אבל אותו חלק שבו הצטופפו כולם נשאר עומד על תילו וגם הגג נשאר תלוי באוויר והמתפללים ניצלו בדרך נס. בשלט בבית המדרש נכתב:

המציבה על בית מדרשו של האדמו"ר מאבריץ'

מה נורא המקום הזה, בית מדרש של רבי אברהם דוב האדמו"ר מאווריטש זצ"ל, שחזה את הרעש הגדול על צפת תובב"א בתקצ"ז ובזכותו הגדולה ניצל חצי ביהמ"ד מחורבן והאדמו"ר ותלמידיו שרדו בחיים

פטירתו

בשנת ה'תר"א פרצה מגפה בצפת אשר הפילה חללים רבים. הרבי מאוורוטש היה בין הלוקים במגפה והבטיח כי הוא יהיה הקרבן האחרון בה. ביום י"ב בכסלו נפטר ואכן פסקה המגפה. נקבר בבית הקברות העתיק בצפת, במערה שבה טמונים גם רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל ה"ערבי נחל" ורבי אריה לייב מוואלטשיסק.

רבי אברהם דב לא השאיר אחריו ילדים[5].

מתלמידיו

הנצחתו

בשנת ה'תשס"ד הוקם תלמוד תורה בצפת לזכרו, ונקרא בשם "בת עין".

יום הילולתו

הערכה רבה אליו נשמרת אצל רבים מיהודי צפת, ורבים מהם נמנעים מאמירת תחנון בתאריך יום פטירתו -י"ב בכסלו. בבית מדרשו ששרד נערכת ביום פטירתו סעודת הילולה גדולה. מדי שנה נוסע הרב אלימלך בידרמן עם תלמידיו לקברו שבצפת ולאחר מכן לקבר הרשב"י במירון. באירוע משתתפים אלפי בחורים ואברכים חסידיים.

ספרו

  • בת עין על התורה, ירושלים תר"ז. בת עין - עם עוד מאמרים ושו"ת, זיטומיר תר"י. בת עין - עם הוספות מכתבי יד, ניו יורק תשס"ז. בת עין המבואר, הוצאת עוז והדר, ירושלים תשע"ז.

לקריאה נוספת

  • יחיאל גרנטשטיין, ארץ ישראל של מעלה, תל אביב תשמ"ה, חלק שני עמ' 229-139.
  • חיים שמואל ריפן, "קונטרס תולדות א'ד'ם'", בתוך: בת עין, ירושלים תשכ"ח.
  • ישראל מאיר מנדלוביץ, "תולדות אד"ם", בתוך: בת עין ניו יורק תשס"ז.
  • צדוק רוזנשטרוך, "פרקי תולדות", בתוך: בת עין המבואר, ירושלים תשע"ז.
  • נפתלי בן מנחם, "ספר וסופר וגורלם" - לתולדות הספר "בת עין" מספרי היסוד של תורת החסידות, בתוך: תרבות, שנה יח (תשכ"ה), עמ' 50.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מנחם מנדל מקמיניץ, ספר קורות העיתים. מכתב ששלחו ראשי הקהילות בצפת לשר מונטיפיורי.
  2. הרב ניסים זרחיה אזולאי בהקדמה לספר "שולחן הטהור"
  3. המכתב במלואו בספר צפת חלק ב', נדפס בספר "בת עין" מהדורת תשס"ז בעמ' תקס"ב
  4. אגרות ארץ ישראל לאברהם יערי, איגרת נ"ז
  5. הקדמת אחיינו לספרו.
  6. ראה הקדמת המוציא לאור של הספר "פלח הרמון", וילנה תרמ"ז: "היה תלמיד מובהק בגפ"ת ופוסקים".


תקופת חייו של רבי אברהם דוב מאבריטש על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0