רבי הלל מפאריץ'

שער ספרו - פלח הרימון

רבי הלל הלוי מאליסוב (ידוע בכינוי רֶבּ הלל מפאריץ; תקנ"ה - י"א באב תרכ"ד) היה רב חסידי, מקובל, מלחין ומשפיע חב"די ברוסיה הלבנה ואוקראינה במחצית הראשונה של המאה ה-19.

תולדותיו

נולד לרבי מאיר בעיירה הרוסית חומץ. כבר בגיל 13 היה בקי בש"ס ובפוסקים, למד ספרי קבלה, התפלל על פי כוונות האר"י, התנהג בפרישות ועסק בתעניות וסיגופים. בקיאותו בתורה הקנתה לו את הכינוי "העילוי מחומץ".

תחילה נסע רבי הלל לר' מרדכי מצ'רנוביל, בחצרו החל ללכת בדרכי החסידות, והיה לתלמידו המובהק של רבי אברהם דב אוירבך מאבריטש שהיה רב בערים ז'יטומיר ואבריטש. כאשר החל ללמוד בספר התניא של רבי שניאור זלמן מליאדי החליט להפוך לחסיד חב"ד וללמוד את תורת החסידות. זאת על אף שלא ראה את רבי שניאור זלמן מעולם, כיוון שזכה להאריך ימים היה לחסיד של שלושה מאדמו"רי חב"ד וכל דבר שהיה שומע מרבותיו היה רושם ומוסיף עליהם ביאורים משלו, ובנוסף היה כותב דרושים משל עצמו שהיו בנויים על דברי רבותיו.

משנת ה'תקע"ח בהוראת רבי דובער שניאורי האדמו"ר השני של חסידות חב"ד, החל לנדוד ביישובים קטנים במחוז חרסון, על מנת לאסוף כספים לפדיון שבויים ולעזור לחיילים היהודים בצבא הרוסי באספקת מזון כשר. הוא התפרסם בזכות פעולותיו המסורות למען תושבי אותם יישובים ושימש כמנהיג רוחני לעשרות אלפי היהודים שחיו באותן מושבות חקלאיות, בפניהם היה גם "חוזר" חסידות, והיה מפיץ את תורת חב"ד בקרב אנשי הכפרים. אף על פי שתורת חב"ד עוסקת בנושאים עיוניים ומופשטים, השתדל רבי הלל לפשט את דברי התורה, גם לכפריים חסרי ההשכלה. גם כשלא הבינו את דבר החסידות שאמר, נוהג היה לומר שנשמתם מרותקת.

בערך בשנת ה'ת"ר התיישב בעיירה פאריטש, ושימש בה כרב, על שמה התפרסם. לאחר עזיבת רבי ברוך מרדכי אטינגר את כהונתו בעיר בוברויסק הסמוכה מונה ר' הלל לרב החסידי ולאב"ד בעיר, לצד רב המתנגדים אליהו גולדברג. האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש מינה אותו למשפיע ושלח אליו אברכים צעירים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה אדמו"ר הצמח צדק. אדמו"ר הצמח צדק העיד עליו שהוא (ר' הלל) הגיע לדרגת "עובד" בעבודת ה' שלו.^{[דרוש מקור]}

ניגוניו

רבי הלל הלחין יותר מעשרה ניגונים חב"דיים, אותם היה שר בעת תפילתו ובהזדמנויות אחרות. המפורסמים בניגוניו הם "הניגון הגדול לר׳ הלל מפאריטש" ו"הניגון הארוך", גם הניגון "דער ז'בינער קאפ" מיוחס לר׳ הלל. ניגוניו נחשבים לניגונים עמוקים ומעוררי לב. ניגון נוסף שהלחין ובעל מקצב מהיר חובר על המילים אזמר בשבחין והוא מקובל גם בחצרות אחרות מלבד חב"ד. בחב"ד הניגון מושר מידי ליל שבת. לניגון מספר ביצועים שהפיצו אותו, בהם באלבום לחיים טיש ובאלבום צמאה 4.  

פטירתו

ר' הלל נפטר ביום השבת י"א באב ה'תרכ"ד. יומיים לפני פטירתו, התענה ביום תשעה באב בעיר ניקולייב וצם על אף שהרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר חרסון היות שנהג שלא לצאת לדרך ביום שישי מחשש לחילול השבת. לפני חצות יום השישי הגיע לחרסון ולמחרת נפטר ונקבר בעיר. יהודי האזור נוהגים לעלות על קברו לבקשת ברכה ולתפלה, בעיקר ביום פטירתו, בשנת תשע"ז בנה הרב יוסף יצחק וולף רב ושליח חב"ד בחרסון אוהל מעל קברו.

משפחתו

• בנו: רבי זלמן נפטר בחיי אביו, והשאיר אחריו את בנו רבי פנחס שגדל מאז אצל סבו ר' הלל.
• חתנו: רבי רפאל מרדכי שניאורסון.

הגותו וחיבוריו

מתוך ריבוי מאמריו שכתב בעיקר כביאורים למאמרי אדמו״ר האמצעי והצמח צדק, קובצו סדרת ספרים על התורה ונקראו פלח הרימון. עד היום נדפסו על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים. כמו כן כתב ביאורים נכבדים מאוד לשני ספרים יסודיים ביותר בתורת אדמו״ר האמצעי והם ביאור לקונטרס ההתפעלות וביאור לשער היחוד. בשני ביאורים אלה ובפרט בביאור לשער היחוד הפליא עצה והגדיל תושייה ועשה אוזניים לקופה עד שכמעט ואי אפשר להבינם ללא ביאוריו. על המעלה שבספריו ובפרט על הליקוטי ביאורים הנ״ל כתב אדמו״ר הריי״ץ (אג״ק ח״ד סוף עמ׳ תנ) ששאר ספרי חסידים אף שבודאי מיוסדים על יסודות חזקים וכו׳ אבל מעולם לא היו לו אותם ולא למדתים. משא״כ במאמרי רב הלל למדנו ונלמד.

באדר א' תשפ"ב (פברואר 2022) העלתה ספריית חב"ד לאתר האינטרנט של הספרייה סריקה של כמה כרכים מכתב יד, מאוסף כתבי היד של הספרייה.

• אמרי נועם: דרושים לחגים, נדפס לראשונה בוילנא, תרל"ו

• ליקוטי ביאורים: ביאור על הספרים קונטרס ההתפעלות ו'נר מצווה ותורה אור' (של אדמו"ר האמצעי).

• מאמרי השתטחות, באתר אוצר החכמה.

• פלח הרימון(הקישור אינו פעיל): על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים (נערך על ידי חיים אליעזר ביחובסקי). גרסת טקסט

פלח הרימון - במדבר, ניו יורק תשפ"ג.

• בריש הורמנותא דמלכא, באתר אוצר החכמה

• הקדמת דרך החיים, באתר אוצר החכמה

תקופת חייו של רבי הלל מפאריץ' על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

לקריאה נוספת

ראשי פרקים מתולדותיו מאת הרבי מליובאוויטש - נדפס בראש ספריו - פלח הרימון על ספרים בראשית ושמות - הוצאת קה"ת, תשי"ד.

• הרב שמואל סופער, "פרקי תולדות של [...] רבי הלל מפאריטש נ"ע בצעירותו", היכל הבעש"ט מד (חורף תשפ"ד), עמ' שסה–שצו

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של רבי הלל מפאריץ', בקטלוג הספרייה הלאומית
• מידע על הלל מפאריץ' בקטלוג הספרייה הלאומית
• דמותו של חסיד מיוחד במינו: על רבי הלל מפאריטש, אתר בית חב"ד
• ניגוני ר' הלל מפאריטש, ברשימת ניגוני חב"ד, אתר 'היכל מנחם'. (להאזנה בפורמט RealPlayer audio)
• לב לייבמן, סקירת ניגוני ר' הלל מפאריטש שבועון בית משיח ח' מנחם אב תשע"ו
• נתן אברהם, כך התגלה מקום קברו של רבי הלל, בשבועון בית משיח.
• רבי הלל מפאריטש - ניגון לו בביצוע הכנר מרדכי ברוצקי.

חיבוריו שנדפסו

• הלל בן מאיר הלוי (1795-1864), מפאריטש, דף שער בספרייה הלאומית
• אמרי נועם: דרושים לחגים, נדפס לראשונה בוילנא, תרל"ו
• ליקוטי ביאורים: ביאור על הספרים קונטרס ההתפעלות ו'נר מצווה ותורה אור' (של אדמו"ר האמצעי).
• מאמרי השתטחות, באתר אוצר החכמה.
• פלח הרימון(הקישור אינו פעיל): על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים (נערך על ידי חיים אליעזר ביחובסקי). גרסת טקסט, פלח הרימון על בראשית, ווילנא : דפוס פין, ראזענקראנץ ושריפטזעטצער, ה'תרמ"ז באתר הספריה הלאומית
• בריש הורמנותא דמלכא, באתר אוצר החכמה
• הקדמת דרך החיים, באתר אוצר החכמה
• ספר לקוטי ביאורים, ווארשא : דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ו 1876 באתר הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38013632הלל מפאריץ'