בת עין (ספר)
שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר
פרמטרים [ עורכים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי אברהם דב מאבריטש |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | בת עין |
| היברובוקס | 41140 |
בת עין הוא ספרו של רבי אברהם דוב אוירבך מאבריטש.
רקע
הספר נערך מדברי התורה שאמר רבי אברהם דב בעת עריכת השולחן בשבתות ובמועדים, על ידי תלמידיו רבי ישראל מפלטישאן ורבי משולם זוסמאן מז'יטומיר.
רבי אברהם דב הסכים להדפסת דברי תורתו בתנאי שרבו רבי מרדכי מטשרנוביל יעבור עליהם ויסכים על הדפסתם. רבי מרדכי אכן הורה "להביאם לבית הדפוס לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל"[1]. לאחר מכן הגיה רבי אברהם דב את החיבור מהחל ועד כלה.
הספר יצא לאור בשנת תר"ז בירושלים ובשנת תר"י בז'יטומיר. בשנת תרכ"ט נדפס שוב עם הוספות חשובות, כגון שאלות ותשובות מהמחבר. במהלך השנים נדפס הספר במהדורות נוספות. בשנים האחרונות יצאו לאור מהדורות חדשות עם הוספת דברי תורה חדשים מכתב יד, וכן ליקוטים ממקורות נוספים ותולדותיו של המחבר.
הספר היה חביב על רבי אהרן מטשרנוביל ולא מש מעל שולחנו[2].
בשנים האחרונות מעורר רבי אלימלך בידרמן מדי שנה בהילולת הבת עין (י"ב בכסלו) על סגולת הלימוד בספר מידי שבת, ומספר סיפורי ישועה להם זכו אלו שקיבלו על עצמם את הלימוד.
שם החיבור
שמו של החיבור "בת עין" נקבע על ידי המחבר על שם הפסוק "שמרני כאישון בת עין"[3], היות שזו הגימטריה של שמו "אברהם דוב בער". כן מספר המביא לבית הדפוס במהדורת ירושלים כי "עוד טעם אחר אמר בפיו הקדוש, ונשכח ממני". בהקדמת הכותב במהדורת ז'יטומיר מביא טעם נוסף מפי המחבר: "מפני שהכנסתי בהכתבים קדושת ארץ ישראל אשר עיני ה' אלקיך בה תמיד"[4]. טעם נוסף בדרך רמז מובא בספר 'לב שמחה'[5].
בתחילה - לפני ששמע מהמחבר את השם המיועד - קרא הכותב רבי ישראל לספר בשם תולדות אדם, היות ש'אדם' ראשי תיבות של שם המחבר א'ברהם ד'וב מ'אווריטש[6]. שם זה קיבל את הסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל, אשר "נענע בראשו והסכים בפי קדשו אשר זה שמו נאה לו, כי גם שמו בקרבו - אד"מ ראשי תיבות א'ברהם ד'וב מ'רדכי, ואמר ברוח קודשו כי גם לנפשו יש חלק בספר הזה"[7].
בסופו של דבר נקבע שם החיבור בת עין כפי שקבע המחבר, ובעמוד השער של הספר נאמר "וזה ספר תולדות אדם", רמז לשם הנוסף.
מבנה הספר
הספר המיוסד על דרך החסידות, עוסק בשלל נושאים, ובמיוחד במידת הענווה והשפלות, כשהסיום הנלווה לרבים מקטעים אלו הוא: "יהי רצון שנזכה לזה". כן מרחיב המחבר רבות בענייני קדושת ארץ ישראל.
בסוף הספר מופיע דבר תורה בעניין רעידת האדמה בצפת (ה'תקצ"ז), בו מבטיח המחבר שזו הנפילה האחרונה שתהיה בצפת עד ביאת המשיח.
הסכמות
לקריאה נוספת
- התנצלות המביא לבית הדפוס, מהדורת ירושלים תר"ז
- הקדמת הכותב, מהדורת ז'יטומיר תר"י
- מאמר מקיף במהדורת ירושלים תשי"ט
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מתוך 'התנצלות המביא לבית הדפוס'.
- ^ על פי הקדמת הספר
- ^ תהלים יז, ח.
- ^ על פי דברים יא, יב.
- ^ פרשת תזריע.
- ^ ייתכן שהמילה "תולדות" באה לרמז לעובדה שלמחבר לא היו ילדים, והספר הוא תולדותיו
- ^ מתוך 'התנצלות המביא לבית הדפוס' במהדורת ירושלים
- ^ הסכמה זו נאבדה, כמסופר ב'התנצלות המביא לבית הדפוס.