אבן כמונה
| לידה | 1215 |
|---|---|
| פטירה | 1284 (בגיל 69 בערך) |
סעד בן מנצור אבן כמונה (בערבית: سعد بن منصور ابن كمونة) היה פילוסוף יהודי חשוב בן המאה ה-13 שחי בבגדאד, שעסק גם ברפואה (אופתלמולוגיה), במדעים ובכתיבה משווה על שלוש הדתות המונותאיסטיות. ספרו "עיון מחדש בדיונים הנוגעים לשלוש הדתות" עורר סערה, ובעקבות פרסומו פרצו מהומות אנטי-יהודיות בבגדאד בסוף המאה ה-13.
באופן יוצא דופן ביחס למלומדים יהודים אחרים בני התקופה, כמעט כל כתביו הידועים נכתבו בערבית ספרותית (ולא בעברית או ערבית יהודית). עקב כך הייתה לו השפעה גדולה על השיח הפילוסופי האסלאמי בזמנו ואף עשרות שנים לאחר פטירתו, ולעומת זאת השפעה מזערית על הפילוסופיה היהודית.[1]
קורות חיים
פרטים מעטים ידועים על חייו של אבן כמונה. הוא נולד כנראה בראשית המאה ה-13 למשפחה יהודית בבגדאד. מקובל להניח שחי את חייו בבגדאד, אף על פי שחוקרים מסוימים העלו את ההשערה ששהה בחלב למשך תקופה מסוימת בצעירותו.[2] בבגדאד הוא התכתב ועמד על קשר עם אינטלקטואלים מוסלמים בני זמנו, בהם המלומד הפרסי החשוב נסיר א-דין א-טוסי. בתקופת חייו התרחשה נפילת בגדאד והריסתה על ידי המונגולים בשנת 1258. לא ידוע האם היה בבגדאד באותה עת או במיקום אחר, וחזר אליה רק לאחר מכן. המונגולים מהר מאוד חידשו את הפעילות התרבותית בבגדאד והיו פטרונים למלומדים ואינטלקטואלים מקומיים, בהם אבן כמונה. הכובשים המונגולים האמינו בתקופה זו בדתות כגון שמאניזם, ועל אף שרוב האוכלוסייה הייתה מוסלמית, הממשל לא הודרך עוד על פי עקרונות האסלאם כפי שהיה בתקופת בית עבאס. על רקע זה אבן כמונה הרגיש כנראה שהוא בעל חופש יצירה רב יותר וביקר גם את האסלאם כפי שהוא ראה לנכון, מבלי לנקוט בצנזור עצמי רב.
על פי כתביו של אבן כמונה ניתן להבחין שהיה בקיא הן בכתבי הקודש היהודים והן באסלאמיים והנוצריים. הוא התמצא בשיח הפילוסופי של תקופתו וכן בפילוסופיה יוונית עתיקה. בכתביו הוא מותח ביקורת על הנצרות ובעיקר על האסלאם, אך לצד זאת רוחש הערכה מסוימת לאותו האיש ומוחמד. כתביו מבטאים את הרגשת המחויבות שלו להגנה על היהדות, ומחיבורו המשווה בין היהדות הרבנית לקראים עולה שהוא השתייך ליהדות הרבנית.
יצירתו
אבן כמונה הוא דוגמה יוצאת דופן של מלומד יהודי בן ימי הביניים שכתב כמעט את כל חיבוריו בערבית ספרותית (ולא בערבית יהודית או עברית). החיבורים היו מיועדים מראש לקהל הכללי של קוראי הערבית, ולכן הייתה התקבלותו של המחבר בקרב מלומדי התקופה מיידית ורחבת היקף. אבן כמונה היה בראש וראשונה פילוסוף, ורוב יצירותיו מוקדשות לסוגיות פילוסופיות ולספרות פרשנית פילוסופית בסוגיות שעניינו את המלומדים בני תקופתו. במידה רבה הוא פעל כחלק מממשיכי מסורתו של הפילוסוף הנודע בן המאה ה-11 אבן סינא, על אף שבמקרים מסוימים הוא גם חלק עליו.
אחד מחיבוריו החשובים ביותר של אבן כמונה הוא פרשנותו לחיבור הפילוסופי "כתאב א-תלוויחאת" (كتاب التلويحات) של המלומד המוסלמי-צופי שהאב א-דין א-סהרורדי. חיבור חשוב נוסף שלו הוא ספרו "אל-ג'דיד פי אל-חֶכּמה" (الجديد في الحكمة - "החכמה החדשה") שמתאר את המדעים והפילוסופיה של זמנו. בנוסף כתב אבן כמונה חיבור על ההבדלים בין היהדות הרבנית והקראים, פרשנות לחיבור על מיסטיקה של אבן סינא, וכתבים פילוסופים רבים נוספים. התעניינות מיוחדת הוא העניק למהות נפש האדם, וסוגיה זאת זוכה להתייחסות רבה בכתביו. אחת מטענותיו המרכזיות היא שבעוד האדם הוא זמני, הנפש היא נצחית. הוא התייחס לטענה זאת ברבות מאמריו וניסה להוכיח אותה בכלים לוגים ופילוסופים.[3]
חיבורו הידוע ביותר שזכה לתהודה רבה בימיו ולאחר מכן, וגרם למהומות אנטי-יהודיות בבגדאד, הוא ספרו “עיון מחדש בדיונים הנוגעים לשלוש הדתות”. הספר כלל דיון ביקורתי בשלוש הדתות - היהדות, הנצרות והאסלאם - לפי סדר הופעתן על בימת ההיסטוריה. חוקרים בימינו מציינים שבעת הצגת היהדות אבן כמונה הסתמך רבות על ספר הכוזרי, על אף שלא ציין זאת במפורש.[4] ספרו של אבן כמונה מתחיל עם הצגת תאוריה אחידה על נבואה בכל הדתות, וממשיך בסקירת הטענות של כל דת. כוונתו לא הייתה לכתוב ספר פולמוסי אלא לנתח באופן מלומד וקר את הדתות תוך יצירת תאוריה אנליטית אחידה, ומבחינה זאת ספרו בעל ייחודיות רבה בימי הביניים. החוקר ליאון נימוי הגדיר את אבן כמונה כ"ברוך שפינוזה של המאה ה-13". עם זאת, בספרו הוא מתייחס ליהדות באופן אוהד ומציג אותה תוך חיבור בין כתביהם של יהודה הלוי והרמב"ם. לעיתים הוא מבקר גם את היהדות אך ממעט בכך. לעומת זאת הוא נקט בגישה יותר ביקורתית לגבי הנצרות ואף יותר לגבי האסלאם. ביחס לאסלאם טען שבמקרים מסוימים השריעה אינה תואמת את המוסר, ולכן ניתן להסיק שאיננה חוק אלוקי. ביחס למוחמד הוא טען שאין בהטפותיו כל חידוש מעבר למה שהיה ידוע לפניו, וטען שאין מדובר בדמות "מושלמת" כפי שטוענים מאמיניו. בנוסף הוא העלה את הטענה שמניעיהם של מצטרפים חדשים לדת האסלאם הם לעיתים רחוקות שכנוע אמיתי בעקרונות האסלאם, ולרוב מתאסלמים הצטרפו לאסלאם בעקבות לחץ חברתי או הפריווילגיות החברתיות שיכלו להשיג בזכות זה.
עד היום מעולם לא ראינו מישהו שמתאסלם אלא מתוך פחד, בחיפוש אחר שררה, בשביל להימנע ממיסוי כבד, כדי להימלט מהשפלה, לאחר נפילה בשבי, בגלל התאהבות באישה מוסלמית או מסיבה דומה. לא ראינו לא-מוסלמי מכובד, עשיר וירא שמיים שבקיא גם באמונתו וגם באמונות האסלאם, שבוחר לעבור לאסלאם מרצונו, ללא כמה מהמניעים שצוינו או דומים להם.[5]
בכרוניקה מוסלמית מהתקופה מסופר שזמן-מה לאחר פרסום הספר, פרצו פרעות אנטי יהודיות בעיר בגדאד עקב הכעס שהתעורר בקרב האוכלוסייה המוסלמית של העיר. עקב המהומות הוברח אבן כמונה מבגדאד לעיר שכנה בשם חִלה. הוא נשפט שלא בנוכחותו למוות על ידי הרשויות בבגדאד. חוקרים מסוימים העלו את ההשערה שייתכן שהממשל (המונגולי) בבגדאד בעצמו עזר לאבן כמונה להימלט, אך העמיד אותו לדין שלא בנוכחותו כדי לרצות את ההמון. אבן כמונה נפטר מעט מאוחר יותר בחִלה בשנת 1284.
ידוע על לפחות שלושה חיבורים מוסלמים וחיבור נוצרי אחד שנכתבו כנגד ספרו של אבן כמונה על שלוש הדתות. מתוך שלושת החיבורים המוסלמים רק אחד שרד. גם החיבור המוסלמי וגם החיבור הנוצרי תוקפים את טענות אבן כמונה עם אפולוגטיקה על דתם, אך עם זאת מכבדים את אבן כמונה ומחמיאים לכישוריו האינטלקטואלים. שניהם גם מעלים מחדש את טיעוניו של המומר היהודי סמואל אלמוגרבי בן המאה ה-12 כנגד היהדות.[6]
רוב ספריו של אבן כמונה שנשמרו ראו אור בשפה המקורית שלהם בלבד. אף על פי שחוקרים אירופאים הביעו עניין רב בו ובכתביו כבר מהמאה ה-19, רק מעטים מכתביו הרבים תורגמו לאנגלית, עברית או שפות אחרות. בשנת 1967 החוקר משה פרלמן תרגם לאנגלית והוציא לאור את ספרו של אבן כמונה "“עיון מחדש בדיונים הנוגעים לשלוש הדתות”".
כתביו
חיבורים פילוסופיים
- الجديد في الحكمة - "החכמה החדשה" (1278).
חיבור ארוך בן שבעה כרכים, כל אחד מהם בן שבעה פרקים, על המדעים והפילוסופיה בזמנו של אבן כמונה.
- كتاب المطالب المهمة من علم الحكمة - "הסוגיות החשובות ממדעי החכמה" (1259).
מסה פילוסופית על לוגיקה, מדעים והנפש.
- تقريب المحجة وتهذيب الحجة (שנת 1259).
מאמר קצר על פילוסופיה.
- كلمات وجيزة مشتملة على نقاط لطيفة في العلم والعمل.
ספר בן 20 פרקים על סוגיות פילוסופיות שונות.
חיבורי פרשנות
- شرح الأصول والجمل من مهمات العلم والعمل (שנת 1273).
פרשנות לספר "אל-אשאראת וא-תנביהאת" (الاشارات والتنبيهات) לאבן סינא על המיסטיקה.
- شرح التلويحات - "הסבר של א-תלוויחאת" (1268).
פרשנות על ספר הפילוסופיה "כתאב א-תלוויחאת" לשהאב א-דין סהרורדי.
- תגובה לדבריו של המלומד המוסלמי נג'ם אלדין אלכאתבי על "כתאב אל-מעלים" לפח'ר א-דין א-ראזי.[7]
השוואה בין דתות
- "עיון מחדש בדיונים הנוגעים לשלוש הדתות".
חיבור שפרקיו הראשונים עוסקים בנבואה באופן כללי, ולאחר מכן ביהדות, נצרות ואסלאם.
- חיבור על ההבדלים בין היהדות הרבנית לקראים.
לקריאה נוספת
מספריו בדפוס
- אבן כמונה – מאמר על ההבדלים בין הרבניים והקראים (תרגם מערבית־יהודית והקדים מבוא: יהונתן הרשקוביץ), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך יב', 2020.
- Sa'd Ibn Mansur Ibn Kammunah, al-Jadid fi al-hikma, al-Kabisi, H.A. (ed.), Baghdad: University of Baghdad, 1982
- Sa'd Ibn Mansur Ibn Kammunah, Examination of Three Faiths. A Thirteenth Century Essay in the Comparative Study of Religion. Translation: Moshe Perlmann, University of California Press, 1971
- Sa'd Ibn Mansur Ibn Kammunah, Al-Tanqīḥāt fī sharḥ al-talwīḥāt. Refinement and Commentary on Suhrawardī’s “Intimations”: A Thirteenth Century Text on Natural Philosophy and Psychology, ed. Hossein Ziai and Ahmed Alwishah, Costa Mesa, Calif.: Mazda, 2003.
- Ibn Kammūna, Saʿd b. Manṣūr. Al-Maṭālib al-Muhimma min ʿIlm al-Ḥikma, ed. Sayyid Ḥusayn Sayyid Mūsawī. Kheradnāma-yi Ṣadrā 8, no. 32 (September 2003): 64–86.
- Leon Nemoy, Ibn Kammūnah's Treatise on the Differences between the Rabbanites and the Karaites, The Jewish Quarterly Review, New Series, Vol. 63, No. 2 (Oct., 1972), pp. 97-135. Part Two.אבן
על משנתו
- ליאון נימוי, אבן כמונה – רופא עברי מן המאה הי"ג, הרופא העברי ב (1947) עמ' 123-125
- ליאון נימוי, אבן כמונה וחיבורו על החילופין שבין הרבנים והקראים, ספר יובל לכבוד הרב ד"ר ישראל אלפנביין (תשכ"ג), 201-208.
- Reza Pourjavady, Sabine Schmidtke, A Jewish philosopher of Baghdad, BRILL, 2006.
- Tzvi Langermann, Ibn Kammuna, The Stanford Encyclopedia of Philosophy, Edward N. Zalta (ed), Summer 2013 Edition.
- Sabine Schmidtke. Studies on Saʿd b. Manṣūr Ibn Kammūna (d. 683/1284): Beginnings, Achievements, and Perspectives, Persica: Annual of the Dutch-Iranian Society 29 (2003): 105–121.
- Sabine Schmidtke. Ibn Kammūna, Saʿd, Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2013
הערות שוליים
- ^ למעשה, ידוע רק על מלומד יהודי אחד שלמד מכתביו של אבן כמונה ואזכר אותם: דוד בן יהושע הרמב"ם (1335–1410). Sabine Schmidtke. "Ibn Kammūna, Saʿd." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.
- ^ Langermann, Y. Tzvi, Ibn Kammūna at Aleppo, Journal of the Royal Asiatic Society (Third Series), 2007, 17: 1–19.
- ^ Nemoy, L., 1958, Ibn Kammuna's Treatise on the Immortality of the Soul, in Ignace Goldziher Memorial Volume (Volume 2), S. Loewinger, A. Scheiber, and J. Somogyi (eds.), Budapest: Typ Globus, 83–99.
- ^ אהוד קריניס, הכוזרי מרגיש בבית, הארץ, 16.08.2012.
- ^ Ibn Kammuna, Examination of the Three Faiths, trans. Moshe Perlmann (Berkeley and Los Angeles, 1971), pp. 148-49
- ^ IBN KAMMŪNA, SAʿD IBN MANṢŪR in Jewish Virtual Library.
- ^ יצא לאור כחלק מהספר: Schmidtke, S., and Pourjavady, R., 2007, Critical Remarks by Najm al-Din al-Katibi on the Kitab al-Ma'alim by Fakhr al-Din al-Razi, together with the Commentaries by 'Izz al-Dawla Ibn Kammuna, Tehran:Iranian Institute of Philosophy & Institute of Islamic Studies, Free University of Berlin.
33065739אבן כמונה