הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי (באנגלית: United States Agency for International Development, ובקיצור: USAID) היא ארגון של ממשלת ארצות הברית, הממונה על סיוע החוץ האזרחי שמושיטה ארצות הברית למדינות שונות בעולם. הסוכנות היא גוף עצמאי, אך פועלת בהתאם להנחיות מדיניות החוץ של מחלקת המדינה.
ראשיתה של הסוכנות בתוכנית מרשל לשיקום אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. במתכונתה הנוכחית פועלת הסוכנות מאז נחקק חוק סיוע החוץ (Foreign Assistance Act) ב-1961.
מטה הסוכנות ממוקם בבניין רונלד רייגן בוושינגטון די.סי, ול-USAID יש משרדים ביותר מ-100 מדינות ברחבי העולם.
הסוכנות פועלת בתחומי בריאות, סיוע בעת אסונות, פיתוח חברתי-כלכלי, הגנה על הסביבה, ממשל דמוקרטי וחינוך. USAID היא אחת מסוכנויות הסיוע הרשמיות הגדולות בעולם ומהווה יותר ממחצית מכלל הסיוע החוץ האמריקאי. לסוכנות יש נציגויות בלמעלה מ-100 מדינות, בעיקר באפריקה, אסיה, אמריקה הלטינית, המזרח התיכון ומזרח אירופה.
בתחילת שנת 2025 הכריז ממשל טראמפ השני על שינויים מפליגים ב-USAID. כמעט כל העובדים הוצאו לחופשה מנהלית, מתוך 10,000 עובדים בכוונת הממשל להותיר פחות מ־300, ובנוסף בכוונת הממשל לאחד את הסוכנות עם מחלקת המדינה של ארצות הברית.
הרעיון למתן סיוע בין-לאומי לפיתוח וסיוע הומניטרי כנדבך אסטרטגי ממדיניות החוץ האמריקאית התעורר בסוף מלחמת העולם השנייה עם תוכנית מרשל. בין השנים 1947 ל-1949, תוכנית מרשל הייתה המאמץ הראשון בקנה מידה גדול לספק סיוע לפיתוח למדינות זרות, בעיקר בנות הברית האירופיות של ארצות הברית.
בשנת 1949 החליט נשיא ארצות הברית הארי טרומן לנצל את הצלחת תוכנית מרשל על ידי יצירת תוכנית נקודה ארבע (אנ') כדי לסייע לכלכלות מתפתחות, על ידי ייצוא כישורים והון אמריקאי למדינות כחלק המאבק בברית המועצות.[1] התוכנית הוכרזה בנאום בנאום ההשבעה של טרומן.[2]
החל משנת 1952, תוכנית נקודה ארבע הופעלה באמצעות הקמת סוכנויות ממשלתיות: מינהלת שיתוף הפעולה הבין-לאומי (International Cooperation Administration), מינהלת פעולות החוץ (the Foreign Operations Administration), קרן הלוואות הפיתוח (the Development Loan Fund) וסוכנות לביטחון ההדדי (the Mutual Security Agency), שפעולתיהן תואמו במידה רבה על ידי מחלקת המדינה.[1]
הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי הוקמה בנובמבר 1961, תוך שהיא מתבססת על סוכנויות סיוע קודמות, כולל כוח אדם, תקציבים ונוהלי עבודה קיימים. עוד לפני הקמתה, פעלה סוכנות קודמת עם כ-6,400 עובדים אמריקאים בשליחויות למדינות מתפתחות, מספר גבוה יותר ממה שהיה ל-סוכנות ברוב השנים לאחר מכן.[דרוש מקור]
הקמה
עם כניסתו לתפקיד ב-1961, הנשיא ג'ון קנדי ייסד את חיל השלום והציע לאחד את ניהול הסיוע לפיתוח תחת סוכנות אחת. הסוכנות הוקמה בצו נשיאותי ובמאי הוא הציג לקונגרס את "חוק הפיתוח הבין-לאומי", אשר הפך לחוק הסיוע החוץ-אמריקאי בספטמבר. בנובמבר חתם קנדי על החוק והורה למזכיר המדינה להקים את סוכנות USAID כממשיכת דרכן של סוכנויות קודמות.[3] ממטרת סוכנות זו הייתה להתמודד עם השפעת ברית המועצות במהלך המלחמה הקרה ולקדם את הכוח הרך של ארצות הברית באמצעות פיתוח סוציו-אקונומי של מדינות מתפתחות.[4]
הסוכנות הוקמה כסוכנות קבועה עם אוטונומיה ניהולית תחת הנחיות מדיניות של מחלקת המדינה, במטרה להפעיל תוכניות סיוע טכני ופיננסי למדינות בעלות הכנסה נמוכה. מבנה זה נותר בעינו לאורך השנים.
המטרות המרכזיות של הסוכנות
המטרות המרכזיות של הסוכנות במדינות במדינות עולם שני ושלישי הן:
הקלה במקרי אסון
הקלה בעוני: פעילות הקלה בעוני כוללות תמיכה הבריאות הציבור ושירותי חינוך המיועדים לעניים ביותר. הסוכנות גם עזרה בניהול סיוע במזון שסופק על ידי מחלקת החקלאות של ארצות הברית.[5]
שיתוף פעולה טכני בנושאים גלובליים, כולל איכות הסביבה
אינטרסים לאומיים של ארצות הברית: קרן התמיכה הכלכלית (ESF - Economic Support Fund) משתמשת בסיוע כלכלי לקידום יעדים פוליטיים ואסטרטגיים של ארצות הברית במדינות בעלות חשיבות מיוחדת למדיניות החוץ של ארצות הברית. נכון לדוח משנת 2015, 90% מהסיוכ הכלכלי לקידום האינטרסים שצל ארצות הברית הועבר באמצעות הסוכנות.[6]
פיתוח סוציו-אקונומי: במטרה לסייע למדינות בעלות הכנסה נמוכה להשיג פיתוח חברתי-כלכלי בר-קיימא, USAID מסייעת למדינות בשיפור ניהול המשאבים שלהן. סיוע שהקרן מספקת כוללים בין היתר ייעוץ טכני, הכשרה, מלגות, סחורות וסיוע כספי. באמצעות מענקים וחוזים, USAID מייצרת שיתופי פעולה עם המגזר הפרטי וסוכנויות ממשלתיות אחרות בארצות הברית, אוניברסיטאות וארגונים לא ממשלתיים להשתתף בסיוע זה.
פעילות
הסוכנות מפעילה מגוון רחב של תוכניות סיוע במדינות מתפתחות, מתוך מטרה לשפר את תנאי החיים ולתרום ליציבות אזורית ובין-לאומית. פעילותה מתמקדת במספר תחומים עיקריים:
בריאות הציבור
הסוכנות משקיעה משאבים רבים במערכות הבריאות במדינות מתפתחות, מתוך מטרה לשפר את תוחלת החיים ולהיאבק במחלות זיהומיות.
השקעות בחיסונים, טיפולים רפואיים והכשרת צוותים רפואיים להתמודדות עם מגפות כמו HIV/איידס, מלריה ושחפת.
שיפור תשתיות רפואיות, אספקת ציוד רפואי, הכשרת צוותים רפואיים ושיפור הנגישות לשירותי בריאות.
מימון תוכניות ללידה בטוחה, תזונת תינוקות וגישה לטיפולים רפואיים ראשוניים.
סיוע למדינות בהקמת מרפאות כפריות ומתן טיפולים רפואיים באזורים נידחים.
ביטחון תזונתי וחקלאות
נחתים אמריקאים וחיילים נפאלים פורקים ציוד מסיוע USAID לאחר רעידת אדמה בנפאל, 2015
הסוכנות פועלת להבטחת אספקת מזון בריאה ובת קיימא במדינות הסובלות ממשברים תזונתיים.
הכשרת חקלאים, מתן גישה לטכנולוגיות חקלאיות חדשניות והנגשת אשראי לתמיכה בייצור חקלאי.
הפחתת הרעב על ידי הפצת סיוע תזונתי, הקמת מערכות חלוקת מזון יעילות, ושיפור ניהול משאבי מים וקרקע.
פיתוח חקלאות בת-קיימא, ייעוץ לשימוש במקורות אנרגיה חלופיים, ושיפור הגישה להשקיה במדינות צחיחות.
סיוע חירום ותגובה לאסונות
הסוכנות פועלת במצבי חירום כדי לסייע לקהילות שנפגעו מאסונות טבע, מגפות, מלחמות ועימותים פוליטיים.
אספקת מזון, תרופות ומים נקיים – במצבים של רעב או אסונות טבע.
תמיכה בשיקום קהילות שנפגעו – סיוע בבנייה מחדש של בתים, בתי ספר ותשתיות.
סיוע לפליטים ועקורים פנימיים – שיפור התנאים במחנות פליטים ומתן פתרונות ארוכי טווח לשיקום האוכלוסייה.
חינוך והשכלה
הסוכנות משקיעה בחינוך על מנת להעצים קהילות ולעודד פיתוח כלכלי במדינות מתפתחות.
שיפור תוכניות לימודים, הכשרת מורים ובניית בתי ספר.
תמיכה באוניברסיטאות מקומיות ובמתן הכשרות מקצועיות בתחומים רלוונטיים לשוק העבודה.
עידוד השכלה בקרב נשים ונערות, במיוחד במדינות שבהן שיעורי הנשירה של ילדות גבוהים.
דמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות אדם
הסוכנות פועלת לקידום דמוקרטיה וממשל תקין במדינות מתפתחות, תוך חיזוק מוסדות שלטון והגברת השתתפות האזרחים בתהליכים דמוקרטיים, ואף תומכת בגורמי אופזיציה ומחאה וארגוני זכויות אדם במדינות זרות אשר לדעתה יחזקו את המבנה הדמוקרטי.
משאית המובילה ציוד הומניטרי מטעם USAID בתאילנד, 2008תמיכה ברשויות בחירות מקומיות, פיקוח על תהליכי הצבעה והכשרת גורמי ממשל.
חיזוק מוסדות ממשלתיים, הכשרת פקידים ציבוריים, ולחימה בשחיתות.
מימון פעילויות של ארגונים הפועלים לשמירה על חירויות אזרחיות וזכויות מיעוטים.
פיתוח כלכלי והפחתת עוני
הסוכנות פועלת לקידום צמיחה כלכלית במדינות מתפתחות באמצעות תמיכה ביזמות, יצירת מקומות עבודה ושיפור מערכות פיננסיות.
תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים – מתן אשראי והדרכה לעסקים במדינות מתפתחות.
קידום חדשנות טכנולוגית – עידוד פיתוחים טכנולוגיים בתחומי הבריאות, האנרגיה והחקלאות.
יצירת תשתיות כלכליות – פיתוח מערכות תחבורה, חשמל ותקשורת שיאפשרו צמיחה כלכלית.
אזורי פעילות עיקריים
הסוכנות האמריקאית לפיתוח בין לאומי מסייעת למעל ל-31 מדינות אזורי אסיה ואוקיאניה ואפריקה שמדרום לסהרה. מדינות אלו קיבלו מארצות הברית לפחות רבע מסך סיוע החוץ שלהן. איי מרשל, מיקרונזיה ותאילנד באסיה ובוצואנה ואסוואטיני באפריקה שמדרום לסהרה היו תלויות בארה"ב עבור יותר ממחצית מסיוע החוץ שלהן.[7]
אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה קיבל כמעט מחצית מהסיוע שחולקבתחום השלום והביטחון. ישראל, אפגניסטן ומצרים היו המוטבות העיקריות. ממשל טראמפ החריג סיוע צבאי לישראל ולמצרים כשהחליט להפסיק את כל הסיוע הזר. אזור אפריקה שמדרום לסהרה, שקיבל עיקר מהסיוע שחולק בתחום הבריאות והסיוע ההומניטרי. למשל, הסוכנות תמכה בתוכניות נגד מלריה בקניה ובגאנה. המדינות נתמכו 434 מיליון דולר ו-334 מיליון דולר בהתאמה כדי להילחם במחלה. הרוב המכריע של 597,000 מקרי המוות ממלריה בעולם בשנת 2023 היו ילדים אפריקאים מתחת לגיל חמש, כך על פי ארגון הבריאות העולמי בדצמבר אשתקד.[7]
ביקורת
סיוע כלכלי זר של ארצות הברית נושא לדיון וביקורת לפחות מאז שנות ה-50.
חוזים שאינם במשרה קבועה
לעיתים קרובות חותמת הסוכנות חוזים עם חברות פרטיות או עם יחידים למתן שירותים מומחים, הנמשכים מכמה שבועות ועד מספר שנים. מזה זמן רב נשאל האם יש להקצות משימות אלו לעובדי ממשלת ארצות הברית במשרות קבועות במקום זאת. בתחילת התוכנית בשנות ה-40, עובדי ממשלת ארצות הברית ביצעו באופן ישיר סיוע טכני. מהר מאוד הפך צורך במומחים טכניים מהממשלה הפדרלית לתכנון וניהול תוכניות סיוע גדולות יותר ממה שיכלו לבצע בעצמם. התפשטות הסיוע הטכני ברמה העולמית בתחילת שנות ה-50 חיזקה את הצורך לשלב מומחים חיצוניים, צורך שהאיץ גם דרישת הקונגרס להפחתות משמעותיות בכוח האדם הממשלתי ב-1953. עד שנת 1955, מתבוננים ציינו מעבר נתפש לשימוש חוזר בחוזים לטווח קצר (לעומת העסקת עובדים במשרות קבועות).[8][9]
התנגשות אינטרסים פיננסיים
הסוכנות מציינת כי "סיוע זר של ארצות הברית תמיד שימש למטרה כפולה – קידום האינטרסים של מדיניות החוץ של אמריקה בהרחבת הדמוקרטיה והשווקים החופשיים, תוך שיפור חייהם של אזרחי העולם המתפתח." בשנת 2008, דו"ח מצא שכ-40% מכספי הסיוע שהושקעו באפגניסטן חזרו למדינות התורמות באמצעות רווחים תאגידיים, משכורות יועצים ועלויות נוספות.[10]
למרות שהסוכנות בוחרת קבלנים באופן רשמי על בסיס תחרותי ואובייקטיבי, קבוצות פיקוח, פוליטיקאים, ממשלות זרות ותאגידים האשימו לעיתים את הסוכנות בכך שהתהליך המכרזי שלה הושפע בצורה בלתי הולמת מהאינטרסים הפוליטיים והפיננסיים של הממשל הנשיא הנוכחי. תחת ממשל בוש, למשל, התברר כי כל חמישה שותפים ליישום שנבחרו להגיש הצעות על חוזה שיקום עיראק בשווי 600 מיליון דולר נהנו מקשרים קרובים לממשל.[11][12]
פעולות פוליטיות בחו"ל
גרפיטי ביקורתי על פרסומת של USAID האומרת "We dont need your aid", הגדה המערבית, ינואר 2007
ויליאם בלום טען שבשנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70, שמרה הסוכנות על "מערכת יחסים קרובה עם CIA, ונציגי הסוכנות פעלו לעיתים בחו"ל תחת מסווה הסוכנו."[13] המשרד לביטחון הציבורי משנות ה-60, שהיה בעבר חלק מ-USAID וכעת מפורק, הוזכר כדוגמה לכך, כששימש כחליפה להכשרת משטרת חוץ בשיטות נגד מהומות (כולל טכניקות עינוי).[14]
בשנת 2008, בנימין דנגל כתב בעיתון The Progressive כי ממשלו של ג'ורג' בוש השתמש ב-USAID למימון מאמצים בבוליביה ל"ערער את ממשלתו של מוראלס ולגייס את התנועות החברתיות הדינמיות של המדינה לטובת המטרות שלו"—בדומה לניסיונות שנעשו בוונצואלה ובאופן מסורתי ברחבי אמריקה הלטינית.[15]
בין השנים 2010 ל-2012, ניהלה הסוכנות את ZunZuneo, אתר רשת חברתית בדומה ל־Twitter, בניסיון לעורר התפרצויות נגד ממשלת קובה. מעורבותה הוסתרה על מנת להבטיח את הצלחת המשימה. התוכנית הייתה למשוך משתמשים עם תכנים שאינם שנויים במחלוקת עד להגעה למסה קריטית, ולאחר מכן להכניס מסרים פוליטיים נוספים. בשיאה, יותר מ־40,000 קובנים לא חשודים השתתפו בפלטפורמה.[16]
מבקרים האשימו את הסוכנות ככלי להתערבות אמריקאית.[17][16] בנוסף, האשימו את הסוכנות בביצוע פעולות פוליטיות סמויות בחו"ל, תוך טענה לשיתוף פעולה עם ה-CIA במאמצים לשינוי משטר ובקבלת החלטות מימון שנויים במחלוקת, דבר שהוביל למתחים ביחסים עם כמה ממשלות זרות.[13]
השפעה על האו"ם
מחקרים מצאו קשרים בין רמות הסיוע הזר של ארצות הברית לבין חברות מדינות במועצת הביטחון של האו"ם, מה שמעיד על שימוש בסיוע כדי להשפיע על הצבעות במועצה.[18]
הסוכנות דורשת מארגונים לא ממשלתיים לחתום על מסמך בו הם מוותרים על טרור, כתנאי לקבלת מימון. אסאם עבדול רחמן, מתאם המדיה של רשת הארגונים הפלסטיניים הלא ממשלתיים, גוף המייצג 135 ארגונים בהגדה המערבית וברצועת עזה, אמר כי הארגון שלו "מביע התנגדות למימון מותנה פוליטית". בנוסף, החזית העממית לשחרור פלסטין, המופיע כארגון טרור על ידי משרד המדינה של ארצות הברית, טען שהתנאי של הסוכנות אינו אלא ניסיון "להטיל פתרונות פוליטיים המוכנים במטבחים של סוכנויות המודיעין המערביות כדי להחליש את זכויות ועקרונות הפלסטינים, ובפרט את זכות השיבה".[20]
ויתור על מופקרות
בשנת 2003, הקונגרס אישר חוק המספק כספי ממשלת ארה"ב לקבוצות פרטיות במטרה להילחם במחלת האיידס ובמחלות נוספות ברחבי העולם באמצעות מענקי הסוכנות. אחת מהתנאים שהוטלו על מקבלי המענקים הייתה דרישה להחזיק במדיניות המתנגדת במפורש למופקרות.[21] בשנת 2013, בית המשפט העליון של ארה"ב קבע שהתנאי מפר את איסור ההתבטאות הכפויה על פי תיקון הראשון של חוקת ארה"ב.[22]
מעורבות בפרו
במשך שלושה עשורים, היוותה הוסכנות התורם הזר העיקרי לתכנון משפחה בפרו. עד לשנות ה-90, המחויבות של ממשלת פרו לספק שירותי תכנון משפחה הייתה מוגבלת.[23] בשנת 1998, עלו חששות בנוגע למעורבות USAID בקמפיינים של אסטריליזציה כפויה בפרו. מספר פוליטיקאים קיצוניים בוושינגטון התנגדו למימון הוסכנות של יוזמות לתכנון משפחה במדינה.[23] בינואר 1998, דייוויד מוריסון, מה-NGO האמריקאי Population Research Institute (PRI), נסע לפרו כדי לחקור טענות על הפרות זכויות אדם הקשורות לתוכניות אלה. במהלך ביקורו, אסף מוריסון עדויות מפוליטיקאים פרואנים ודמויות אחרות שהתנגדו לתכנון משפחה, אך לא נפגש עם נציגי USAID בפרו.[23] עם שובו לארצות הברית, הגיש ה-PRI את ממצאיו לנציג הקונגרס האמריקאי כריס סמית', חבר המפלגה הרפובליקנית, והמליץ על השעיית מאמצי תכנון המשפחה של USAID בפרו. לאחר מכן, סמית' שלח חבר צוות לפרו לצורך חקירה נוספת.[23]
בחודש פברואר 1998, ארגון אמריקאי קיצוני נוסף, ברית אמריקה הלטינית למשפחה, שלח את מנהלו לפרו כדי לבחון את המצב, שוב ללא התייעצות עם נציגי הסוכנות. ב-25 בפברואר 1998, תת-ועדה של U.S. House Committee on International Relations, בראשות סמית', קיימה שמיעה בנושא "תוכנית בקרת האוכלוסייה בפרו".[23] טענות כי USAID מימנה אסטריליזציות כפויות בפרו גרמו לנציג הקונגרס Todd Tiahrt להציג את "תיקון טיהרט" בשנת 1998. עם זאת, התת-ועדה מסיקה כי המימון של הסוכנות לא תמך בהפרות שבוצעו על ידי ממשלת פרו.[23][24]
חקירת המפקח הכללי של USAID בנוגע למימון הקשור לטרור
לפי דו"ח מ־פברואר 2024, המפקח הכללי של USAID פתחה בחקירה בשנת 2023 נגד הסוכנות בגין הענקת $110,000 בשנת 2021 לארגון Helping Hand for Relief and Development (HHRD), עמותה בMichigan אשר נחשבת בעיני הרפובליקנים בועדת ענייני חוץ של הבית בשנים האחרונות כבעלת קשרים לארגוני טרור בדרום אסיה.[25][26][27] באוגוסט 2023, יחידת התמיכה בבדיקת הרקע של USAID אישרה את זכאות HHRD לקבלת המענק.[28] בשנת 2024, חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון דיווחו כי הטענות נגד HHRD היו חלק מקמפיין שמטרתו לפגוע בארגונים מוסלמיים אמריקאים גדולים, בהתבסס על מניפולציה של מידע שאינו מבוסס היטב.[29]
האשמות בהוצאות מיותרות
בשנת 2025, ממשל טראמפ האשים את הסוכנות ב"בזבוז כמויות אדירות של כסף ממסי הציבור" במשך מספר עשורים, כולל במהלך הנשיאות הראשונה של טרומפ בין השנים 2017 ל-2021. הממשל הדגיש רשימה של שני-עשרה פרויקטים, בסך כולל של כ-400 מיליון דולר — פחות מ-1% מתקציב השנתי של הסוכנות — החוזרים לשנת 2005. בין הדוגמאות שצוינו היו 1.5 מיליון דולר להכללת עובדים מקהילות מיעוטים מודרות במקום העבודה בסרביה, 2.5 מיליון דולר לבניית מטענים לרכבים חשמליים בווייטנאם, 6 מיליון דולר לקידום התיירות במצרים, ו"מאות מיליוני דולרים" (הפריט הגדול ביותר) שלכאורה הוקצו כדי להרתיע חקלאים באפגניסטן מלגדל אופיום, דבר שהועיל לכוחות הטליבאן.[30][31] בודקי העובדות מצאו כי הטענות הללו היו במידה רבה שגויות, "מוטעות מאוד" או שגויות.[32]
ב-3 בפברואר 2025, דוברת הבית הלבן Karoline Leavitt ביקרה ארבעה הוצאות שלכאורה נחשפו על ידי DOGE.[33] בודקי העובדות מצאו כי מספר מהמענקים הנטענים כבזבוזיים נוהלו למעשה על ידי משרד המדינה, ולא על ידי סוכנות ה-USAID.[32][34][35][36] שופט המחוז האמריקאי קרל ניקולס, בהוראתו מ-2025 לחסימת ממשל טראמפ מלהעביר חלק מעובדי הסוכנות לחופשה, "ציין שלמרות טענת טראמפ בדבר 'שחיתות והונאה' מסיביות בסוכנות, לעורכי הדין הממשלתיים לא הייתה כל תמיכה לטענה זו בבית המשפט".[37]
איוונקה טראמפ, עת שהייתה יועצת לנשיא, השתמשה ביותר מ-$11,000 מהסוכנות בשנת 2019 לרכישת ציוד להקלטה ושיחזור וידאו לאירוע בבית הלבן.[38] הן איוונקה והן מלאניה טראמפ, הגברת הראשונה שבציבור שבחנה את פעילות הסוכנות במהלך ממשל טראמפ הראשון. מלאניה טראמפ ביקרה באפריקה בשנת 2018, ודיברה על מאמצי הסוכנות ואמרה, "אנו אכפת לנו, ואנו רוצים להראות לעולם שאנו אכפת לנו, ואני שיתפתי פעולה ועובדת עם איוונקה טראמפ סיירה אף באפריקה מטעם הסוכנות כששיבחה את יוזמת "הפיתוח והפרנסה הגלובלית לנשים" שיצר אביה והדגישה את ההתאמה שלה לאינטרסים הביטחוניים הלאומיים של ארצות הברית.[39]
בשנת 2025, ההאשמות של הבית הלבן על הונאה הובילו לצמצום דרסטי בכוח האדם של הסוכנות, מיותר מ-10,000 עובדים ליותר מ-300. מבקרים, כולל מנהלים לשעבר גינו מהלך זה וקראו לו "אחת הטעויות הקשות והיקרויות ביותר במדיניות החוץ בהיסטוריה של ארצות הברית", וטענו כי הצמצומים יביאו לאובדן משרות, נזק לעסקים אמריקאים ופגיעה באוכלוסיות פגיעות ברחבי העולם.[40] המפקח הכללי של הסוכנות הוציא דו"ח על הפסקת ההוצאות והחיתוכים בצוות, וציין כי פעולות אלו הגבילו את מאמצי הסוכנות להבטיח שכספיה המופצים "לא יועילו לטרוריסטים ולתומכיהם".[41][42] המפקח הכללי גם הזהיר כי 489 מיליון דולר במענקי מזון הומניטריים עלולים להיהרס עקב חיתוכי הצוות והנחיות לא ברורות.[43] משרד כוח האדם הנשיאי של הבית הלבן פיטר את המפקח הכללי ביום שאחרי, למרות חוק המחייב מתן הודעה של 30 יום לקונגרס לפני פיטוריו של מפקח כללי.[43][44]
קורבנות הקפאת הסיוע
פֵּה ק'ה לאו, בגיל 71, נפטרה לאחר ששוחררה ממתקן בריאות במימון הסוכנו שמנוהל על ידי International Rescue Committee (IRC), בעוד שהיא עדיין הייתה תלויה בחמצן להישרדות. במחנה אום-פי'ם מיי בתאילנד, עדים דיווחו על מותו של מספר מטופלים שגם הם היו תלויים בחמצן. ה־IRC הביע את תנחומיו למשפחתה ולחבריה של פֵּה ק'ה לאו.[45]
הסוכנות ספגה ביקורת על כך שהיא פועלת לעיתים קרובות לקידום אינטרסים גאופוליטיים של ארצות הברית, ולא רק לסיוע הומניטרי. כך למשל, נטען כי הארגון תמך בהפרטה במדינות מתפתחות, גם כאשר הדבר עורר התנגדות מקומית.[46] בנוסף, USAID הואשמה בהתערבות פוליטית ברוסיה ואוקראינה בשנים האחרונות.[47]
ממשל טראמפ השני
ב-24 בינואר 2025, הנשיא טראמפ הורה על הקפאת הסיוע החוץ-אמריקאי, ובעקבות זאת פוטרו או הוצאו לחופשה למעלה מ-1,000 עובדים. ראש הסגל מאט הופסון התפטר.[48]
ב-3 בפברואר, אילון מאסק הודיע כי הוא וטראמפ פועלים לסגירת הסוכנות, ומזכיר המדינה מרקו רוביו הכריז על מיזוגה למחלקת המדינה, צעד שחוקיותו שנויה במחלוקת.
ב-6 בפברואר, הוכרז כי כל עובדי הסוכנות יוצאו לחופשה מנהלית, למעט עובדים חיוניים, ונותרו רק 294 מתוך למעלה מ-10,000. פרויקטים גלובליים רבים, כולל תוכניות למאבק במחלות וסיוע באוקראינה, הוקפאו.בעקבות זאת, הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי בדרישה לעצור את סגירת הסוכנות.
ב-7 בפברואר, השופט קרל ניקולס הוציא צו מניעה זמני המונע את הוצאת העובדים לחופשה ועצירת פעילות הסוכנות.[49]
↑Butterfield, Samuel Hale (2004). U.S. Development Aid – An Historic First: Achievements and Failures in the Twentieth Century. Westport, CN: Praeger. pp. 25–26. ISBN0-313-31910-3.
↑"What is USAID, and how central is it to US foreign policy?". Al Jazeera (באנגלית). נבדק ב-2025-02-07. In 2023, Mexico’s president asked his US counterpart, Joe Biden, to stop USAID from funding groups hostile to his government, according to a letter presented to journalists, echoing previous Mexican criticism of US interventionism.
^ 32.032.1Kessler, Glenn (7 בפברואר 2025). "The White House's wildly inaccurate claims about USAID spending: Eleven out of 12 claims about the agency's work are misleading, wrong or lack context". The Washington Post. נבדק ב-7 בפברואר 2025. "$2.5 million for electric vehicles for Vietnam" This is wrong. This was for more than electric vehicles. USAID launched a $2.5 million fund that provided awards up to $100,000 to organizations with promising new products, business models, or financing models in Danang or Ho Chi Minh cities. The fund was part of a larger effort to bring green energy to a country that is one of the world’s fastest-growing per capita greenhouse gas emitters. China has a head start on green energy, but the United States has sought to keep Vietnam out of China’s orbit, so the program was intended to boost the U.S. brand in green energy. “$6 million to fund tourism in Egypt” This is wrong. This initiative was launched in the first Trump administration to “increase educational opportunities and strengthen the livelihoods of the people of North Sinai,” according to the citation provided by the White House. The money would “provide access to transportation for rural communities and economic livelihood programming for families.” There is no mention of funding tourism. “[H]eroin production in Afghanistan,’ benefiting the Taliban” This is false. USAID never intended to support opium poppy cultivation or the Taliban, and in fact the United States sought to stem it. The White House cites a right-wing news site’s account of a 2018 report by the Special Inspector General for Afghanistan Reconstruction (SIGAR) — whom President Donald Trump recently fired — that found that USAID efforts to fund alternative development projects during the George W. Bush administration (2005 to 2008) had failed. The Taliban before 2001 had successfully banned poppy cultivation, but the U.S. invasion led to a power vacuum that was exploited by poppy growers. USAID was the lead U.S. agency for implementing alternative development projects, modeled after a more successful effort in Colombia, but the report documented how conflicts among agencies and with allies hampered the effort. It’s a stretch to now, years later, accuse USAID of helping the Taliban.{{cite news}}: (עזרה)
ארצות הברית
וושינגטון די. סי..jpg)
אתר האינטרנט הרשמי של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי
הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי, ברשת החברתית פייסבוק
הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי, ברשת החברתית אינסטגרם
הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי, חברה ברשת החברתית LinkedIn
הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
.svg)
