אבו אל-עבאס

אבו אל-עבאס (לעיתים נכתב אבול-עבאס, אבול-עבאז או אבולעבאז) היה כינויו של פיל אסייתי שניתן במתנה לקיסר האימפריה הקרולינגית קרל הגדול על ידי הח'ליף העבאסי הארון א-רשיד. שם הפיל ואירועים בחייו מתועדים באנלים הפרנקיים המלכותיים (Annales regni Francorum) והוא מוזכר בחיבורו של איינהרד "חיי קרל הגדול" (Vita Karoli Magni). עם זאת, בכתבי בית עבאס אין שום אזכור למתנה או לאינטראקציה כלשהי עם קרל הגדול.

אבו אל-עבאס הובא מבגדאד, בירת הח'ליפות העבאסית, בידי יהודי צפון אפריקני בשם יצחק, שהיה בעל ידע בשפה הערבית, אשר נשלח לח'ליף יחד עם עוד שני שליחים בפקודת קרל הגדול. מתוך שלושת השליחים יצחק היה היחיד ששרד את הדרך, ונשלח בחזרה לקרל עם הפיל. לכשנתבשר קרל הגדול אודות הפיל על ידי שני שליחים ב-801, האחד שליחו של הארון א-רשיד בעצמו, והאחר על ידי אבראהים (אנ') האמיר האע'לבי, ציווה על מישהו שיסע לליגוריה (המחוז סביב ג'נובה) כדי להזמין צי ספינות על מנת לשאת את הפיל ועוד סחורות אחרות.

מסע הפיל מאסיה לאירופה

חוקרים העלו השערות בנוגע למסלולו של יצחק והפיל ברחבי אפריקה:
יצחק והפיל החלו את דרכם וצעדו דרך ירושלים, ולאורך החוף המצרי אל תוך איפריקיה (אנ') שנשלט אז בידי האמיר איברהים אבן אל-אגלב אשר רכש אדמה זו מהארון א-רשיד תמורת 40,000 דינרים בשנה. ככל הנראה, בסיועו של איברהים בעיר קירואן, תוניסיה, הפליג איזאק מהנמל (ככל הנראה מקרתגו) יחד עם אבו אל-עבאס לאירופה דרך הים התיכון.

מכל מקום, בכתבי האנלים הפרנקיים המלכותיים מוזכר כי "יצחק (איזאק) היהודי שב מאפריקה עם הפיל" (Isaac Iudeus de Africa cum elefanto) ועגן בפורטו ונרה (ליד ג'נובה) באוקטובר 801. הם בילו את החורף בורצ'לי (אנ'), ובאביב החלו לצעוד אל מעבר להרי האלפים למקום מגורו של הקיסר באאכן, לשם הגיעו ב-20 ביולי 802.

את הפיל שמר קרל הגדול באאוגסבורג שבבוואריה, ופעמים אחדות הציג אותו לאורחיו. הוא שימש כפיל מלחמה ובשנת 804, כשתקף גודפרד, מלך דנמרק, את אחד הכפרים באזור, קרל הגדול לא היסס להשתמש באבו אל-עבאס במאבק נגד הדנים.

אבו אל-עבאס מת בשנת 810, ככל הנראה מדלקת ריאות שלקה בה משלא הסתגל לאקלים הצפוני הקריר של אירופה. בן 40 היה במותו.