סימנס (חברה)
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| מייסדים | ורנר פון סימנס |
| תקופת הפעילות | 1847–הווה (כ־177 שנים) |
| משרד ראשי |
 ברלין ומינכן, גרמניה |
| עובדים | 480,000 |
| www.siemens.com | |
סימנס (בגרמנית: Siemens AG, מבוטא "זימנס"; חברת המניות סימנס) היא תאגיד רב-לאומי גרמני, מהגדולים בעולם. החברה, שבסיסה בברלין ובמינכן, מתמחה בייצור פתרונות תחבורה, מוצרי חשמל ביתיים וציוד רפואי. סימנס היא החברה הגדולה ביותר בעולם בתחום ההנדסה. החברה בעלת משקל רב יחסית במדד DAX של הבורסה לניירות ערך בפרנקפורט.
היסטוריה
חברת סימנס הוקמה באוקטובר 1847 על ידי הממציא ארנסט ורנר פון סימנס. סימנס פיתח מחט למכשיר הטלגרף, כך שהמידע יתקבל כאותיות ולא כקוד מורס. בשנות ה-50 של המאה ה-19 התרחבה חברת הטלגרף של האחים סימנס ללונדון שבבריטניה ולסנקט פטרבורג שברוסיה. סימנס החל להתעניין בטלגרף אחרי שראה את אחד המכשירים הראשונים מסוג זה, שהמציא צ'ארלס ויטסטון. הוא נעשה מומחה לטלגרפיה, ותוך כדי שירותו הצבאי הקים חברה לבניית טלגרפיה בברלין ביחד עם ידידו גיאורג הלסקה. ב-1849 עזב את השירות כדי להקדיש את כל זמנו לפיתוח עסקיו. חברת סימנס-הלסקה התרחבה במהירות והקימה שלוחות בארצות הברית. הישגה החשוב ביותר בימיו של ורנר היה הנחת כבל טלגרף מהודו לאירופה. גם כשהיה עסוק בניהול חברתו ובפעילות ציבורית נרחבת, המשיך ורנר להמציא המצאות לשכלול מכשירי הטלגרף שבנה.
בזמן מלחמת העולם השנייה
כחברות גרמניות גדולות אחרות, שימשה גם סימנס בתקופת שלטון המפלגה הנאצית בשנים 1933 – 1945 ככלי ליישום מדיניות המפלגה הנאצית. בין היתר, הפעילה החברה מפעלים ובתי מלאכה בהם עבדו עובדי כפייה, חלקם היו ממוקמים במחנות ריכוז והשמדה. כך למשל במפעל סימנס אשר הוקם במחנה ההשמדה אושוויץ, הועבדו כ-100,000 אסירים ואסירות[1]. החברה שילמה לאחר המלחמה פיצויים למספר עובדי כפייה[2][3]. מפעלי החברה שימשו גם יעד להפצצות בעלות הברית[4]. לאחר המלחמה נחשפו רבים מפשעי החברה ומספר מנהליה הואשמו בפשעי מלחמה[5], כולל סיוע להקמת מחנות ההשמדה[6].
פעילות עסקית
סימנס היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בפרנקפורט ובבורסה של ניו יורק (מאז 12 במרץ 2001). מטה החברה מתחלק בין הערים מינכן וברלין בגרמניה, אך בדומה לחברות ענק דומות בהיקפן, גם סימנס פועלת כיום בשוק הבינלאומי.
סימנס מעסיקה במפעליה ובחברות הבת שלה כ-400,000 איש, ב-190 מדינות. בשנת 2010 דיווחה על מכירות עולמיות בהיקף של 80 מיליארד אירו (כ-400 מיליארד ש"ח)[7].
לסימנס שש חטיבות עסקיות עיקריות: תקשורת ומידע; אוטומציה ושליטה; כוח; תחבורה; רפואה; ותאורה (תחת המותג OSRAM AG). מפעליה ממוקמים בגרמניה, בסין, בפולין ובטורקיה.
לסימנס יש שותפות עסקית עם חברת נוקיה, אשר הפכה בהמשך לייסודה של חברת Nokia Networks.
פרשת השוחד הבינלאומית
החל מ-2005 החלה להיחקר, תחילה בגרמניה, לאחר מכן בארצות הברית ובמדינות נוספות, פרשת שוחד אשר בה מעורבים בכירים בחברת סימנס, בעיקר בחטיבת הטלפוניה שלה. התברר כי בלפחות 2,700 מקרים העסיקה החברה נציגים מקומיים, בין היתר במדינות ישראל, בנגלדש, ניגריה, ארגנטינה, ונצואלה, סין ועיראק, כאשר תפקידם של נציגים אלה היה לקדם באמצעים לא חוקיים את זכייתה של סימנס במכרזים מקומיים לאספקת טורבינות ומוצרים אחרים מתוצרת החברה לממשלות המדינות המעורבות.
סימנס הואשמה אף בשימוש בבריונים לתקיפת העדים נגדה בארגנטינה[8].
סימנס נקנסה בגין מעשיה אלו בסכום של מיליארד ו-600 מיליון דולר. כמו כן התברר כי בין השנים 2001 ל-2007 מימנה סימנס אפיקים פליליים של פעולות כאלה בסכום של בין 800 מיליון ל-1.4 מיליארד דולר. במדינות בעלות רמת שחיתות גבוהה, הגיעו התשלומים הללו עד לערך של 40% מהחוזה. סימנס טענה שהבדיקות הפנימיות והרפורמות הקשורות לפרשה עלו לחברה סכום של למעלה ממיליארד דולר.
בישראל הורשע עו"ד דן כהן, שהיה דירקטור בחברת החשמל, ושנמלט לפרו במהלך החקירה והוסגר אחר כך לישראל, בעבירות של קבלת שוחד ומרמה. בשנת 2008 הגישה סימנס העולמית תביעה כנגד מנכ"ל חברת הבת סימנס ישראל, אורן אהרונסון, בטענה שהוציא כספים במרמה מהחברה, וכי הוא האחראי הבלעדי לתשלום השוחד לדן כהן[9][10]. החליף אותו בתפקיד אליעזר טוקמן, אשר נשא את התפקיד עד לתחילת 2015[11]. נגד שישה מבכירי חברת החשמל הוגש כתב אישום באשמת קבלת שוחד מסימנס[12]. במרץ 2017 הורשעו חמישה בכירים בחברת החשמל במסגרת הסדר טיעון בעבירות שוחד והפרת אמונים[13]. בנובמבר 2017 הורשעה חברת סימנס ישראל, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, והוטל עליה קנס בסך 63 מיליון ש"ח[14].
סימנס ישראל
בישראל פועלת החברה מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, החברה לא נכנעה לחרם הערבי והחליטה לפעול בישראל[15]. חברת ציגלר הנדסת חשמל מונתה לנציגתה בישראל. בין השאר סיפקה לישראל מרכזיות טלפונים ואף מכרה ידע להקמת קו ייצור בחברת אלישרא (שאז פעלה תחת השם "א.אי.ל ישראל")[16] ומערכות לבקרת רמזורים[17]. בשנת 1999 הוקמה חברת "סימנס ישראל" כשותפות בין סימנס העולמית שהחזיקה 75% וחברת ציגלר הנדסת חשמל[18].
בשנות ה-90 הואצה פעילות התאגיד בישראל בעקבות תהליך השלום[19], ובנוסף על פעילות מכירה ושירות, החלה סימנס להשקיע בחברות ישראליות, באופן ישיר או דרך קרנות הון סיכון[20]. בפעילותה בישראל בשנים 1995–2005 השקיעה סימנס כ-500 מיליון יורו בחברות ישראליות[21]. בין החברות בהם השקיעה או רכשה היו:
- "אורנט טכנולוגיות תקשורת" - חברה שפיתחה מתגי Ethernet וב-1995 נרכשה על ידי סימנס תמורת 30 מיליון דולר[22].
- "רדנט", מקבוצת רד-בינת - חברה שפיתחה מרבב גישה בטכנולוגיית ATM (פרוטוקול תקשורת מהיר), נרכשה ב-1997 בידי סימנס תמורת כ-75 מיליון דולר[23].
- "רדוויז'ן" - חברה נוספת מקבוצת רד-בינת בה השקיעה קרן הון הסיכון של סימנס ב-1999. וממישה את החזקתה ברווח, לאחר שהונפקה בבורסת הנאסד"ק[24].
- "טקנומטיקס" - חברת תוכנה ישראלית שב-2005 נמכרה לחברת התוכנה האמריקאית UGS, שעצמה נרכשה ב-2007 בידי סימנס. טקנומטיקס מממשיכה לפעול כחלק מחטיבת מוצרי התוכנה של סימנס[25].
- "סאוואן תקשורת" - חברה שהוקמה בשנת 1996 ופיתחה שבבי תקשורת לטכנולוגיה של VDSL, המיועדת להעברת נתונים בקצבים מהירים במיוחד על גבי תשתית הנחושת של קווי טלפון קיימים. בשנת 2000 נרכשה החברה בידי חברת הבת של סימנס אינפיניון תמורת 130 מיליון דולר[26], והיא הפכה למרכז הפיתוח של אינפיניון בישראל[27]. ב-2007 סגרה חברת אינפיניון את פעילות המחקר והפיתוח שלה בישראל[28].
- "טלנולדג'" (TeleKnowledge) - חברת הזנק שפיתחה מערכות לחיוב לקוחות (בילינג) לחברות תוכן באינטרנט[29].
- "פולו-ואפ" (Followap) - חברת זנק שפיתחה מערכות תשתית להעברת מסרים מיידיים ויישומי תקשורת מבוססי מיקום[30].
בשנת 2008, בעקבות פרשת השוחד בחברה, רכשה סימנס העולמית את מלוא הבעלות בסימנס ישראל[31]. אליעזר טוקמן מונה כמנכ"ל סימנס ישראל, הוא הוחלף בידי שמואל פלדל ב-2015[32]. בשנת 2020 מונה אריאל פורת למנכ"ל[33].
החברה מעסיקה כ-650 עובדים ופעילה בתחומי האנרגיה, התחבורה, הטלקומוניקציה והרפואה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של סימנס
סימנס (חברה), דף שער בספרייה הלאומית
סימנס, ברשת החברתית פייסבוק
סימנס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סימנס, ברשת החברתית אינסטגרם
סימנס, חברה ברשת החברתית LinkedIn
סימנס, סרטונים בערוץ היוטיוב- סימנס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר סימנס בישראל
- שולמית קיסרי, סימנס: אנרגיה גרמנית, באתר ynet, 3 בדצמבר 2002
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ "קומנדו סימנס", מעריב, 4 בספטמבר 1975
- ^ יעל אלנתן, פעם החרמנו מוצרים גרמניים, היום מעריצים אותם - ואולי יש דרך אחרת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 באפריל 2018
- ^ BBC NEWS | Siemens retreats over Nazi name, news.bbc.co.uk
- ^ מפעל סימנס, בתי יציקה ותחנות חשמל בברלין הורעשו שוב בפצצות אדירות נפץ, דבר, 26 בספטמבר 1940
- ^ מנהלי סימנס פושעי מלחמה, קול העם, 23 במרץ 1947
- ^ "סימנס" הקים את אתי הגאזים באושבווינצים, קול העם, 12 במרץ 1947
- ^ זרקור (גרסת ארכיון באתר ארכיון האינטרנט)
- ^ Abby Rogers, Whistleblower Claims Siemens Hired Gangsters To Attack Him, Business Insider, September 17th, 2012
- ^ גיא לשם, סימנס העולמית תובעת את מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר ב-81 מיליון ש', באתר הארץ, 26 בדצמבר 2008
- ^ יצחק דנון והדס מגן, חשד: מנכ"ל סימנס ישראל, אורן אהרונסון, הוא שהעביר כספים לעו"ד הנמלט דן כהן, באתר גלובס, 9 בספטמבר 2007
- ^ מנכ"ל סימנס ישראל פורש מתפקידו, 1 בפברואר 2015
- ^ גור מגידו, פרשת השוחד בחברת החשמל: סימנס העולמית תשלם 160 מ' ש', באתר גלובס, 2 במאי 2016
- ^
יסמין גואטה, בכירים בחברת החשמל לקחו שוחד של מאות אלפי שקלים - אבל התיקים נסגרו בהסדרי טיעון, באתר TheMarker, 9 במרץ 2017
- ^ איתמר לוין, סימנס נקנסה ב-63 מ"ש, באתר News1 מחלקה ראשונה, 20 בנובמבר 2017
- ^ שר הדואר: חברת "סימנס" הגרמנית לא נכנעה לחרם, על המשמר, 14 ביולי 1966
- ^ שמואל נפתלי, תעשיית האלקטרוניקה בישראל בתנופת פיתוח, דבר, 15 בנובמבר 1974
אל הציפורי וממנו, כותרת ראשית, 1 ביוני 1983
גבי קסלר, "סימנס אלביס" מאיימת בניתוק יחסי המסחר עם ישראל, מעריב, 17 במאי 1983 - ^ מרכז בקרת תנועה ייפתח היום בתלאביב, דבר, 18 באפריל 1978
- ^ קונצרן סימנס יקים בארץ חברה-בת שתרכז את פעילותו במזרח התיכון, באתר גלובס, 11 בפברואר 1999
- ^ אורה קורן, סימנס תרחיב שיתוף הפעולה עם התעשייה הישראלית, באתר גלובס, 14 בספטמבר 1997
- ^ בתיה פלדמן, קרן ההון סיכון של סימנס תרחיב את השקעותיה בישראל ותשנה את המיקוד, באתר גלובס, 14 בינואר 2008
מירב אנקורי, סימנס: השקעות הון סיכון בישראל בהיקף של 100 מיליון אירו, באתר גלובס, 30 בספטמבר 2009 - ^ בתיה פלדמן, "ההשקעות שלנו לא רק כספיות, הן מתאימות לאסטרטגיה של סימנס", באתר גלובס, 19 באפריל 2005
הדס מנור, חברת סימנס העולמית במהלכים להידוק שיתוף הפעולה עם חברות ישראליות בטכנולוגיות ובמחקר, באתר גלובס, 20 במרץ 2006 - ^ סימנס דטה קומיוניקיישן - הסכם הפצה עם TECH DATA CORP האמריקאית, באתר גלובס, 19 באוקטובר 1997
סימנס תצמצם פעילות אורנט ותעביר השיווק לגרמניה, באתר גלובס, 29 באפריל 1997 - ^ שי שלו, סימנס וניו-ברידג' הקנדית רכשו את רדנט מקב' רד ב-75 מיליון ד', באתר גלובס, 30 בנובמבר 1997
- ^ גתית פנקס, סימנס ממשיכה לחסל החזקתה ברדוויז'ן: ביקשה למכור במאי מניות בכ-3 מיליון דולר, באתר TheMarker, 3 ביוני 2004
- ^ גתית פנקס, טקנומטיקס נמכרה ל-UGS - שנמכרה לסימנס; בישראל מבטיחים לעובדים: "לא יהיו שינויים", באתר גלובס, 21 במאי 2007
- ^ אלה יעקבי, סימנס תרכוש את מלוא הבעלות בסאוואן תקשורת מישראל ב-130 מיליון דולר, באתר גלובס, 2 באפריל 2000
- ^ עמי גינזבורג, אינפיניון העלתה את סאוואן בדרגה, באתר TheMarker, 19 בדצמבר 2000
- ^ בתיה פלדמן, ההבטחה שלא מומשה: חברת אינפיניון סוגרת את פעילות המחקר והפיתוח שלה בישראל, באתר גלובס, 11 בפברואר 2007
- ^ אפי לנדאו, סימנס השקיעה 2 מיליון ד' בטלנולדג' הישראלית, באתר גלובס, 30 באפריל 2000
- ^ עודד חרמוני, תאגיד סימנס השקיע 2 מיליון דולר בחברת Followap הישראלית, באתר הארץ, 6 ביוני 2001
- ^ אבי בר-אלי, אורן אהרונסון דורש מסימנס העולמית 20 מיליון יורו עבור חלקו בסימנס ישראל, באתר TheMarker, 14 באוגוסט 2008
- ^ אבי בר-אלי, מנכ"ל סימנס ישראל, אליעזר טוקמן, פורש מתפקידו לאחר 7 שנים, באתר TheMarker, 29 בינואר 2015
- ^ אסנת ניר, אריאל פורת מונה למנכ"ל סימנס ישראל, באתר TheMarker, 10 בפברואר 2020
סימנס (חברה)35678880Q81230