M47

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף NGC 2422)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
M47
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים ירכתי הספינה
שמות נוספים NGC 2422
תאריך גילוי 1654
סוג צביר פתוח
בהירות נראית 5.2
סיווג מורפולוגי II,3,m
עלייה ישרה 07ʰ 36.6ᵐ‏
נטייה ‏‏30′ ‏14°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 3.25-
מרחק 1,600 שנות אור
490.56 פארסק
קוטר 15 שנות אור
מספר כוכבים 50

M47 (מ-Messier 47, או NGC 2422) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים ירכתי הספינה הנמצא במרחק של כ-1,600 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-50 כוכבים. זהו מ"העצמים האבודים" של קטלוג מסיה, כלומר במיקום המקורי שציין שארל מסיה בקטלוג לא נמצא דבר, עקב טעות ברישום.

היסטוריה

הצביר התגלה על ידי ג'ובאני בטיסטה אודיירנה בשנת 1654 ונכלל בקטלוג הערפיליות שלו. ב-19 בפברואר 1771 צפה שארל מסיה בצביר ותיאר אותו כ"צביר כוכבים, מעט רחוק יתר מהקודם (הצביר M46 שנצפה על ידו לראשונה באותו לילה) שכוכביו בהירים יותר (מאלו של צביר M46) ... הצביר הוא ללא ערפילית". מסיה רשם את מיקומו של הצביר ביחס לכוכב הסמוך 2 בירכתי הספינה, אך טעה ברישום ההפרש של העלייה הישרה בין הכוכב והצביר, כך שבמקום לרשום שההפרש הוא 8.9- דקות נרשם שההפרש הוא 8.9 דקות. הטעות הועתקה גם לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם ג'ון הרשל (נרשם שם כ-GC 1594) ולקטלוג הכללי החדש של ג'ון דרייר (נרשם שם כ-NGC 2478). לא ברור האם הרשל ודרייר הסתמכו על קטלוג מסיה ללא בדיקה, או שבדומה למסיה, צפו קודם לכן בצביר הסמוך M46 וממנו עברו ל-M47 והניחו שרישום הקואורדינטות בקטלוג מסיה נכון. בשנת 1785 צפה ויליאם הרשל בצביר ומכיוון שלא היה ידוע על צביר במיקום הזה, הניח שמדובר בתגלית חדשה ורשם אותו, הפעם במיקום הנכון בקטלוג הערפיליות שלו, כאשר הוא מתאר אותו כ"צביר דחוס ויפה של כוכבים בהירים ועמומים". ג'ון הרשל ודרייר כללו את הצביר במיקומו הנכון בקטלוגים שלהם כ-GC1551 וכ-NGC2422. בשנת 1864, בהוצאה של הקטלוג הכללי שלו, ציין ג'ון הרשל בהערות על GC 1594, שהצביר שנקרא גם M47 לא נצפה מאז גילויו וככל הנראה מדובר בצביר דליל עם מעט כוכבים.[1] רק בשנת 1959 זיהה אסטרונום חובב מקנדה את הטעות ברישום של מסיה ואת הזהות בין M47 ובין NGC 2422.

לצביר דרגת בהירות נראית 5.2 כך שניתן להבחין בו ללא ציוד עזר בתנאי צפייה מיטביים. באמצעות משקפת ניתן להבחין בכ-10-15 כוכבים שהבהיר שבהם הוא בעל דרגת בהירות 5.7. באמצעות טלסקופ חובבים ניתן להבחין בעשרות מכוכבי הצביר שבהירותם היא עד דרגה 11. מיקומו של הצביר הוא כ-5 מעלות מדרום-דרום-מערב לכוכב α (אלפא) בחד קרן וכ-12.5 מעלות ממזרח-צפון-מזרח לסיריוס. הצביר M46 נמצא כ-1.3 מעלות ממזרח-דרום-מזרח לו ולמעשה ניתן לצפות בשניהם ביחד באמצעות משקפת. כ-9.5 מעלות מדרום-דרום-מזרח ל-M47 נמצא הצביר הפתוח M93.

מאפייני הצביר

מרחקו של M47 ממערכת השמש מוערך בכ-1,600 שנות אור וגודלו הזוויתי הנראה הוא כ-30 דקות קשת – כקוטרו של הירח המלא, כך שקוטרו האמיתי הוא מעט פחות מ-15 שנות אור. הצביר מכיל כ-50 כוכבים, רובם כוכבים צעירים מסוגים ספקטרליים A ו-B וחלקם תת-ענקים וענקים, לבנים וכתומים. הצביר מתרחק ממערכת השמש במהירות של כ-9 קילומטרים בשנייה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M47 בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34097097M47