דנבולה
 | |
| מיקומו של דנבולה בקבוצת הכוכבים אריה | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | אריה |
| שמות נוספים | β באריה, גליזה 448, LHS 2462 |
| סוג | כוכב הסדרה הראשית לבן |
| בהירות נראית | 2.14 |
| סיווג ספקטרלי | A3 V |
| עלייה ישרה | 11ʰ 49ᵐ 03.6ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 19.4″ 34′ 14°+ מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 1.91 |
| מרחק |
0.4 ± 36.2 שנות אור 0.12±11.1 פארסק |
| רדיוס | 1.7 רדיוסי שמש |
| מסה | 1.75 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 12 מהשמש |
| טמפרטורה | 8,500 K |
| מהירות סיבוב | 120< ק"מ/שנייה |
| תנועה עצמית | 510[1] מילי-שניות קשת בשנה |
דנבולה או β באריה (נקרא גם גליזה 448 או LHS 2462) הוא הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים אריה ומייצג את זנבו. שמו של הכוכב הוא שיבוש של שמו בערבית ذنب الاسد - דנב אל-אסד, כלומר זנב האריה. למרות שהוא פחות בהיר מהכוכב γ באריה הוא קיבל את ציון באייר β באריה.
תכונות
דנבולה הוא כוכב צעיר יחסית לשמש . זהו כוכב הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי A3 V, צבעו לבן - כחלחל ועוצמת ההארה שלו היא פי 12 משל השמש. תכונותיו דומות לשל אלטאיר, אך מרחקו יותר מכפול, כ-36 שנות אור לעומת מרחק של 16 שנות אור לאלטאיר, ולכן בהירותו נמוכה בהרבה, כרבע משל אלטאיר.
עוצמת ההארה של דנבולה משתנה במעט מאד במחזוריות של מספר שעות במנגנון דומה לזה של δ במגן, אך ההשתנות קטנה מכדי להיות מורגשת וניתן להבחין בה רק באמצעות מכשירי מדידה רגישים. את הכוכב מקיפה דיסקת אבק קר (כ-120 קלווין) הפולטת קרינה בתחום התת-אדום, בדומה לכוכבים צעירים דומים כמו וגה או β בכן-ציור. בשל כך ובשל מרחקו הקטן יחסית, מהווה הכוכב מטרה לחקר תהליכי היווצרות כוכבי לכת.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| הכוכבים הבהירים בקבוצת אריה | ||
|---|---|---|
|
