Deep state
מדינת צללים[1] (מכוּנה: מדינה בתוך מדינה; באנגלית: Deep state[א]) היא אוסף מאורגן נטען של רשתות כוח נסתרות שמשפיעות בחשאי ובעוצמה על הממשל במדינה, מחוץ למסגרת הפוליטיקה הציבורית ותוך עקיפת ההנהגה החוקית הנבחרת, בניסיון לקדם את מטרותיהן.
על פי התיאוריה, הגורמים שמרכיבים את רשתות הכוח מתנהלים בפועל כאילו היו הריבון האמיתי, וחוברים יחד לנהל את המדינה, מעל ראש העם ומנהיגיו. דוגמאות לגורמים נטענים כאלו הם עובדי מדינה בכירים ברשויות המדינה, כוחות ביטחון (צבא וסוכנויות מודיעין) מערכת אכיפת החוק (משטרה והרשות השופטת) – ואפילו הפשע המאורגן, חברות ממשלתיות, או תאגידים פרטיים הפועלים באופן עצמאי משליטה ממשלתית או רגולטורית[2]. הם פועלים לשבש את ייעוד תהליך הבחירה הדמוקרטית, מטעמים כמו המשכיות המדינה עצמה, ביטחון תעסוקתי לחבריה, כוח מוגבר וסמכות, קביעת סדר יום ומרדף אחר מטרות אידאולוגיות.
מדינת הצללים יכולה לפעול בניגוד לסדר היום של הנבחרים, על ידי חסימה, התנגדות וחתירה כנגד המדיניות שלהם או הנחיותיהם. במובן הרחב של הקשר זה, היא עשויה עשויה ללבוש צורה של עובדי מדינה בשירות הציבורי ורשויות השלטון השונות, הפועלים באופן לא־קונספירטיבי, אך נוקטים מדיניות לעומתית כלפי הדרג הפוליטי הנבחר ומנסים לכפות את דעותיהם וערכיהם על המדינה, באמצעות בירוקרטיה ומשפטים.
מדינת הצללים היא ארגון היברידי, שפושט צורה ולובש צורה. הישות הזאת אוחזת במוקדי הכוח והשליטה, וקוראת תיגר על יכולתם של נבחרי הציבור לשלוט.[3] בהמשך לזאת, בשיח הציבורי של העשור השני של המאה ה-21, לעיתים מבלבלים בינה לבין מושגים שונים. למשל, היא מופיעה כמרכיב בתאוריות קשר הטוענות לחתירה משותפת להפלת הממשל.[4][5][6][7] עם זאת, היא נבדלת מהפיכה שלטונית, גלויה לפחות (כגון הפיכה צבאית), בכך שהיא לא מפילה את השלטון באופן ברור ורשמי, אלא חותרת נגדו בחשאי תוך יצירת מראית עין שהדרג הפוליטי הנבחר הוא עדיין השולט.
דוגמאות
טורקיה
ערך מורחב – המדינה העמוקה (טורקיה)
המושג המודרני של מדינה עמוקה קשור לטורקיה, ולרשת הסודית שהוקמה בשנת 1923 על ידי מוסטפא כמאל אטאטורק[8].
ברית המועצות לאחר העידן הסובייטי
המשטרה החשאית הסובייטית – ק.ג.ב – תוארה לעיתים קרובות על ידי היסטוריונים כ"מדינה בתוך מדינה". לדברי יבגניה אלבץ (אנ'), רוב מנהיגי הק.ג.ב, כולל לברנטי בריה, יורי אנדרופוב ו-ולדימיר קריוצ'קוב, התחרו תמיד על השלטון עם המפלגה הקומוניסטית והפעילו את המנהיגים הקומוניסטים[9].
הממלכה המאוחדת
בממלכה המאוחדת, שירות המדינה מתואר לעיתים כ'מדינה עמוקה' של עובדי מדינה בכירים. ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, אמר על שירות המדינה, "אתה לא יכול לזלזל בכמה הם מאמינים שזה התפקיד שלהם לנהל את המדינה בפועל, כדי לעמוד בפני השינויים שהוצגו על ידי פוליטיקאים שהם מזלזלים בהם בטענה: 'נמצאים כאן היום, ילכו מחר'. הם באמת רואים את עצמם כאפוטרופוסים האמיתיים של האינטרס הלאומי, וחושבים שתפקידם הוא פשוט להתיש אותך ולחכות שתלך"[10]. מאמצי השירות הציבורי לתסכל פוליטיקאים נבחרים הוא הנושא של הקומדיה הפוליטית הסאטירית הפופולרית של BBC TV, "כן, אדוני השר".
ארצות הברית
בארצות הברית מקובל שכל נשיא חדש ממנה את אנשי אמונו לתפקידים בשירות המדינה, ובעיקר הבכירים שבהם, במקום אנשי אמונו של הנשיא הקודם. נוהג זה נועד למנוע תופעה של Deep State בשירות הציבורי ולהבטיח לנשיא יכולת משילות.
מאז תחילת כהונתו של ממשל טראמפ בשנת 2016 נעשה שימוש במונח Deep State לתיאור "איגוד היברידי של אלמנטים ממשלתיים וחלקים של התעשייה העליונה ברמה הפיננסית, המניח כי הוא מסוגל למעשה לשלוט בארצות הברית ללא התייחסות להסכמה של הנשלט כפי שבאה לידי ביטוי באמצעות התהליך המדיני הרשמי". סוכנויות המודיעין כמו ה-CIA הואשמו על ידי גורמים בממשל דונלד טראמפ בניסיון לסכל את מטרות המדיניות שלו[11][6].
דוקטור אלי קוק, ראש התוכנית ללימודי ארצות הברית באוניברסיטת חיפה והיסטוריון של הקפיטליזם האמריקאי, מתאר, "אחד הדברים הראשונים שקרו כשטראמפ הגיע לבית הלבן זה שהוא נכנס ראש בראש ב־FBI, וזה החריף מאוד את הרעיון של הדיפ סטייט, שלכאורה מנסים להפיל את טראמפ מבפנים. מהבחינה הזאת, הרעיון של דיפ סטייט בארצות הברית לקח פנייה חדה ימינה"[6].
ישראל
לאורך השנים העלו גורמים שונים את התפיסה לפיה קיימת במדינת ישראל "מדינת עומק" בעלת מטרות מוסוות, שלא בהכרח תואמות את המטרות המוצהרות של הממשלה, ולעיתים אף חותרות תחתיה. יש המאמינים בקיומו של מנגנון מסוג זה, המתבטא בעיקר במערכת השלטונית, במערכת המשפט, בשירות הציבורי[12] ובמערכת הביטחון[13]. על פי סקירת מאמרים שבוצעה בדה-מרקר, המושג לא היה בשיח הציבורי של ישראל לפני שנת 2016, והחל לצבור תאוצה בשנים שלאחר מכן[6].
אחת הגרסאות של תאוריית ה-Deep State טוענת שמערכת המשפט – בית המשפט העליון בעיקר בשבתו כבג"ץ, היועץ המשפטי לממשלה, מערך הייעוץ המשפטי, פרקליטות המדינה ולעיתים גם המשטרה – כופה את דעותיה וערכיה על הדרג הפוליטי הנבחר ומונעת ממנו ליישם את המדיניות שלו; וזאת היא עושה באמצעות אקטיביזם שיפוטי קיצוני, הטלת וטו של יועצים משפטיים על החלטות שרים[12] ו"תפירת תיקים". כך נטען שהמנגנון המשפטי "תופר תיקים" לפוליטיקאים שמכריזים על רצונם לבצע רפורמות במערכת המשפט, ומובאות הדוגמאות של יעקב נאמן[14], אביגדור קהלני[15][16][17] וראובן ריבלין[18][19]. גרסאות נוספות מייחסות את שלטון הדיפ-סטייט לגורמים נוספים, ביניהם שלדון אדלסון, הטייקונים ובנק ישראל שמנסים להטות את השלטון לטובתם, או גורמים אחרים כמו חששות מפני ניסיונות השתלטות של החרדים, המתנחלים או יהודי ארצות הברית על המציאות הפוליטית[7].
אנשי ציבור המחזיקים בתפיסה שקיים "דיפ סטייט" בישראל ברמה זו או אחרת הם העיתונאים אראל סג"ל[6], גדי טאוב[20][21], בן-דרור ימיני וכן ד"ר רן ברץ מייסד אתר מידה[6]. בבדיקה שערך עיתון דה-מרקר מול אישים נוספים שמזוהים עם הימין והתבטאו בנושא, דוגמת העיתונאי קלמן ליבסקינד, השר לשעבר דן מרידור, ושר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן – התנערו כולם מתמיכה בתזת הדיפ סטייט בישראל, אולם ביטאו מחאה כלפי תופעה שונה בשם "שלטון הפקידים", שלטענתם אמיתית בניגוד לתאוריית הדיפ-סטייט. דוקטור ברץ אמר: "ברור שיש אנשים שמשתמשים במונח דיפ סטייט בצורה לא אחראית, אבל אי אפשר לשלול את הרעיון שלפקידות יש אינטרסים משל עצמה, ושהיא מקדמת אותם על חשבון המדיניות שקובע הדרג הפוליטי. זה מוכח וברמת המובן מאליו במחקר"[6].
בשנת 2025 טען ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקיום דיפ סטייט היוצא נגדו. הוא השמיע טענה זו בנאום בכנסת,[22] בישיבת הממשלה[23] ובציוץ שבו כתב: "באמריקה ובישראל, כשמנהיג חזק מהימין מנצח בבחירות, הדיפ סטייט בשירות השמאל משתמש באופן מעוות במערכת הצדק כדי לסכל את רצון העם."[24]
גורמים אחרים מתבטאים באופן שונה. פרופסור יואב דותן אמר על מערכת המשפט: "אין דיפ סטייט בישראל, ואם יש, המערכת המשפטית לא רק שאינה חלק ממנה, אלא היא אחד המנגנונים שמגנים על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק מפניה". פרופסור מרדכי קרמניצר מותח ביקורת בנושא: "הימין רוצה שלטון אוטוריטרי, וכדי להגיע לשם הוא צריך לספר את סיפור הבדיה של הדיפ סטייט".
פרופסור ירון זליכה טען: "אין דיפ סטייט אחת בישראל, אלא יש כמה דיפ סטייטס. אבל הן לא מנהלות את המדינה, אלא את האינטרסים של עצמן. אלה הן כמה קבוצות אינטרס חזקות בשירות המדינה: קבוצה אחת היא המשפטנים של הפרקליטות והיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה; קבוצה שנייה היא הקבוצה של אגף התקציבים באוצר; הקבוצה השלישית היא בכירי מערכת הבריאות. כביכול הממסדים האלה מנהלים את המדינה, אבל הם לא מנהלים שום דבר, אלא רק את האינטרסים של עצמם"[6].
קישורים חיצוניים
- מאמרים על דיפ סטייט, אתר מידה
ירון כהן צמח, המדינה שמעבר, באתר TheMarker, 15 בינואר 2019- נדן פלדמן, האם באמת יש "דיפ סטייט" בישראל, באתר TheMarker, 4 בספטמבר 2019
- עמית ולדמן, קונספירציה או אמת: תיאוריית השלטון שמבהילה לא רק את טראמפ, באתר מאקו, 3 בפברואר 2018
הערות שוליים
- ↑ "דיפ־סטייט", מילולית: "מדינה עמוקה", בהוראה: חבויה תחת פני השטח.
- ↑ מְדִינַת צְלָלִים במילון , באתר האקדמיה ללשון העברית
- ↑ דניאל דה ליאון : "אימפריום ב-impio" ב: אנשים יומי, 4 ביוני 1903.
- ↑ אלעד רזניק: דיפ סטייט .vs דיפ שטעטל, באתר ידע
- ↑ Medical Expert Who Corrects Trump Is Now a Target of the Far Right, The New York Times
- ↑ Trump Lawyer Hints Comey Part of ‘Deep State’ Conspiracy, The New York Times
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 6.6 6.7 נדן פלדמן, האם באמת יש "דיפ סטייט" בישראל, באתר TheMarker, 4 בספטמבר 2019
- ^ 7.0 7.1 ירון כהן צמח, המדינה שמעבר, באתר TheMarker, 15 בינואר 2019
- ↑ Filkins, Dexter (12 במרץ 2012). "The Deep State" (PDF). The New Yorker. נבדק ב-31 בדצמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Yevgenia Albats and Catherine A. Fitzpatrick. The State Within a State: The KGB and Its Hold on Russia--Past, Present, and Future. 1994. מסת"ב 0-374-52738-5.
- ↑ Khan, Shehab (6 בפברואר 2018). "David Cameron's former director of strategy says Tony Blair warned him about a 'deep state' conspiracy". The Independent. נבדק ב-26 באפריל 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ להרחבה, ראו Deep state in the United States
- ^ 12.0 12.1 מאמרים על הדיפ סטייט באתר מידה
- ↑ עירית לינור, בלי ששמתם לב: בישראל מתקיימת הפיכה צבאית שקטה, באתר ישראל היום, 7 בנובמבר 2024
- ↑ איך איבדה הממשלה את זכותה לייצוג משפטי אוולין גורדון, תכלת, קיץ התשנ"ח 1998,
, נאמן לדרכו: שר המשפטים שובר שתיקה, באתר nrg נועם שרביט, קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל 7 בפברואר 2012, מוסף סופשבוע - מעריב,
"נאמן רמז בעדותו: הפרקליטות הזמינה את הגשת העתירה נגד מינויי לשר משפטים", קרול ניקאו, 1 במאי 1997, הארץ,
"מלכתחילה לא הייתה לנאשם כוונה להטעות את ביהמ"ש", קרול ניקאו, 16 במאי 1997, 'הארץ' - ↑ ת"פ (ת"א) 12121/00 מדינת ישראל נגד קהלני אביגדור, ניתן ב-31 ביולי 2002
- ↑ ורד לוביץ', "זיכוי קהלני מבוסס על נורמות התנהגות לא ראויות", באתר ynet, 9 ביולי 2001
- ↑ התביעה מערערת: זיכוי קהלני מבוסס על נורמות לא ראויות, באתר הארץ, 11 במאי 2001
- ↑ ריבלין: בג"ץ מוביל הפיכה שלטונית, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2003
- ↑ פרשת מזרחי דיון טלוויזיוני, נובמבר 2004 (יוטיוב)
- ↑
הקונגרס #069 - גדי טאוב, בערוץ היוטיוב של "הקונגרס", 22 בספטמבר 2018
- ↑ פוסט ששיתף גדי טאוב בדף הפייסבוק שלו, 23 ביולי 2019,
פוסט על החשש שיתפרו לו תיק בגלל עמדותיו נגד ה"דיפ סטייט" של מערכת המשפט בפייסבוק, 21 ביולי 2019 - ↑ סיון חילאי, מול משפחות שכולות, נתניהו תקף את הדרישה לוועדה ממלכתית: "יש דיפ סטייט", באתר ynet, 3 במרץ 2025;
הישיבה המאתיים-ושישים-וארבע של הכנסת העשרים-וחמש, באתר הכנסת, 3 במרץ 2025 - ↑ מיכאל שמש, הנאום הזועם של נתניהו מול היועמ"שית: "עומק הדיפ-סטייט - כאוקיינוס", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 במרץ 2025
- ↑ ציוץ של בנימין נתניהו, 19 במרץ 2025
Deep state40720967Q1658150