Ammoniacum
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
Ammoniacum או the gum ammoniac הוא שרף גומי (אנ') המופרש ממספר עשבים רב-שנתיים בסוג כלך ממשפחת הסוככיים. ישנם שלושה סוגים של ammoniacum: ה־gum-ammoniac של קירנאיקה, של פרס (הסוג המסחרי כיום), ושל מרוקו.
ה־Ammoniac של קירנאיקה
Ammoniacum תועד לראשונה במאה ה-1 על ידי דיוסקורידס ב-De materia medica (אנ') שלו. הוא קיבל את שמו ממקדש יופיטר אמון(אנ') בלוב העתיקה (הנמצא כיום בנווה המדבר סיווה במצרים ) שלידו הופק. הוא נקרא the gum ammoniac של קירנאיקה כדי להבדיל אותו מהסוג המסחרי המשמש כיום, וצמח המקור שלו זוהה כ-Ferula marmarica שמקורו בלוב ובמצרים.[1] יצוא ה־gum ammoniac של קירנאיקה לאירופה פחת לאחר השליטה הערבית והטורקית במזרח התיכון,[1] אך כנראה נמשך לפחות עד המאה ה-18, שכן לינאוס עדיין ציין את לוב ומצרים כמקומות המוצא של ה־ammoniacum ב-Materia medica שלו.[2]
ה־Ammoniac של פרס
הgum ammoniac של פרס החליף בהדרגה את זה של קירנאיקה בתור ה־ammoniacum המסחרי המיוצא לאירופה.[1] ככל הנראה זה הוזכר לראשונה בספרות האירופית בשנת 1716 על ידי מייקל ברנהרד ולנטיני (אנ').[3] צמח המקור שלו הוא Ferula ammoniacum (syn. (אנ') Dorema ammoniacum) שמקורו באיראן, טורקמניסטן, אפגניסטן ופקיסטן.[4]
הצמח גדל לגובה של 2½ או 3 מטר וכל הגבעול שלו ספוג בנוזל חלבי, שזורם החוצה על חתכים שנעשים לארכו. הנוזל הזה קורש במהירות לדמעות עגולות, ויוצר את "ammoniacum הדמעות" המסחרי. "גוש ammoniacum", הצורה האחרת של החומר, מורכבת מהצטברויות של דמעות, המעורבות לעיתים קרובות בחלקי הצמח עצמו, כמו גם בגופים זרים אחרים.
לAmmoniacum יש ריח קלוש ורקוב מעט, אשר הופך למובחן יותר בעת חימום. מבחוץ הוא בצבע צהוב-אדמדם, וכאשר שוברים את הדמעות או הגושים הטריים, הם בורקים בברק שעוותי.
הוא מופק בעיקר במרכז פרס, ומגיע לשוק האירופי דרך בומביי .
Ammoniacum קשור קשר הדוק ל־Asafoetida (אנ') ולחלבנה (אומנם, הוא נבדל מהם בכך שאינו מניב Umbelliferone (אנ')) הן ביחס לצמח ממנו הוא מופק והן בהשפעות המיוחסות לו.
ה־Ammoniac של מרוקו
הgum ammoniac של מרוקו קיבל לראשונה תשומת לב באירופה בשנת 1809 כאשר ג'יימס גריי ג'קסון תיאר צמח שמפיק את ה־gum ammoniac של ברבריה.[5] צמח המקור זוהה ככלך מצוי, תת-מין – brevifolia, שמקורו במרוקו, אלג'יריה והאיים הקנריים.[1][6] למרות שהוא שימש את האוכלוסייה המקומית כצמח מרפא במשך מאות שנים, נראה שהוא מעולם לא קיבל חשיבות מסחרית באירופה.[1]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Stapf, Otto (1907). "The gums ammoniac of Morocco and the Cyrenaica. (Ferula communis, L., var. brevifolia, Mariz; Ferula marmarica, Aschers. and Taub.)". Bulletin of Miscellaneous Information (Royal Botanic Gardens, Kew). 1907 (10): 375–388. doi:10.2307/4111767. ISSN 0366-4457. JSTOR 4111767.
- ↑ Von Linné, Carl (1787). Materia medica (5th ed.). Leipzig: Wolfgang Walther. p. 283.
- ↑ Valentini, Michael Bernhard (1716). Historia simplicium reformata: sub Musei Museorum titulo antehac in vernacula edita. Frankfurt: Officina Zunneriana Apud Johannem Adamum Jungium. p. 279.
- ↑ "Ferula ammoniacum (D.Don) Spalik, M.Panahi, Piwczynski & Puchalka". Plants of the World Online. Kew Science. נבדק ב-2021-05-17.
- ↑ Jackson, James Grey (1809). An Account of the Empire of Marocco, and the District of Suse. London: W. Bulmer and Co. p. 83.
- ↑ "Ferula communis subsp. brevifolia (Link ex Schult.) Elalaoui ex Dobignard". Plants of the World Online. Kew Science. נבדק ב-2021-05-17.
Ammoniacum40390785Q106432662